שעת ריכוז
ד"ר תמי מוזס היתה כאן וענתה לשאלותיכם בנושא הפרעות קשב וריכוז. התרכזו, ובואו לקרוא • סיכום אירוח
מבחן טובה הוא מבחן ממוחשב הבודק הפרעה בקשב מתמשך. מבחן זה מהווה כלי עזר בידי המאבחן ולעיתים תורם להתאמה של המינון התרופתי. יש היום אבחונים ממוחשבים הבודקים סוגי קשב שונים וגם את היכולות הניהוליות, כלומר יכולות למידה וויסות. מבחנים אלו נותנים תמונה כוללת יותר ממבחן הטובה וגם תקפותם גבוה יותר. האבחנה בכל מקרה היא אבחנה קלינית ונעשית ע"י רופא מומחה.
האם הפרעת קשב היא משהו מולד או דבר המתפתח עם השנים? האם יכולה להיות התפתחות של התופעה גם בגיל מבוגר כשבילדות לא היו סימנים להפרעות קשב?
ברוב המקרים הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה גנטית מולדת אשר באה לידי ביטוי בגיל הילדות. עפ"י ספר האבחנות הבינלאומי ההפרעה חייבת להופיע לפני גיל שבע. אולם, עם הצטברות הידע בביטויי ההפרעה במבוגרים נראה כי יש לשנות תנאי זה ויתכן כי ההפרעה תתחיל גם מאוחר יותר, כמו גם במחלות גנטיות שונות, למשל סכרת, בהן גיל ההתחלה משתנה. יתכן שמדובר בחדירות הגן או הגנים האחראים לתופעה. המחקר בנושא זה תופס תאוצה רבה ויש לקוות כי בעתיד הקרוב יימצא הפתרון.
בני אור לומד בכיתה ד'. המורה שלו טוענת כי לאחרונה התחילו בעיות של קשב בכיתה וממליצה לבצע אבחון. יחד עם זאת, הציונים שלו במבחנים גבוהים וההתנהגות שלו בבית למופת. ככל הידוע לי, כשיש בעיות קשב יש גם בעיות התנהגות. קשה לי להבין את הצורך באבחון. אשמח לשמוע את דעתך.
הפרעות התנהגות אמנם נלוות להפרעות קשב במקרים רבים, אך אילו אינן מילים נרדפות ובחלק ניכר מהילדים אין הפרעות התנהגות. לא ברור לי מהן הבעיות שעליהן מצביעה
אני בת 60 וכנראה שכל חיי סבלתי מהפרעות של קשב וריכוז. מאד הייתי רוצה ללכת ללמוד באוניברסיטה, האם בגילי עדיין ניתן לטפל בכך?
הפרעות קשב וריכוז ניתן לאבחן בגילים שונים. אין ספק שאם ברצונך ללמוד ניתן לעזור לך. אני ממליצה לפנות למרפאה ייחודית להפרעות קשב וריכוז במבוגרים.
האם חוסר התיאבון כשלוקחים את הקונצרטה הוא תמידי? בתי בת 17, שלא אוכלת כמעט כלום במהלך היום. מה עושים חוץ מויטמינים?
אכן, ריטלין לסוגיו ובכללם גם קונצרטה גורם לירידה בתאבון. לעיתים ניתן להתגבר על התופעה ע"י אכילה לפני לקיחת התרופה ולאחר שהשפעתה פגה. אם יש קושי כדאי לפנות לרופא המטפל ולשקול מתן ריטלין הפועל לטווחי זמן קצרים יותר.
תהיתי איך זה שבשנים האחרונות תופעות הפרעות הקשב והריכוז הופכות להיות שכיחות יותר ויותר והגיל גם הולך ויורד. האם יכול להיות שיש כאן משהו תרבותי? אנחנו כל הזמן מוצפים במידע ובגירויים, שמקצרים לנו את התודעה וגורמים לקשב שלנו להתקצר יותר ויותר. האם לדעתך יש משהו בטענה הזאת והאם את חושבת שהפתרון הוא לתת כדורים לכולם? אולי נדרש שינוי תרבותי עמוק יותר במקום לסמם את האוכלוסייה בריטלינים, קונצרטות ושאר מיני כדורים?
הפרעת קשב ורכוז אינה הפרעה תרבותית אלא הפרעה בתפקוד המוח. ריבוי המקרים המאובחנים בעת האחרונה הוא תוצאה מחד של אבחון טוב יותר ומאידך של יותר ילדים הנולדים פגים במשקלים נמוכים ושל גורמים ביולוגיים נוספים. ההוכחה לכך היא כי שכיחות התופעה במדינות שונות ובתרבויות שונות דומה מאד. הטיפול בהפרעת קשב הוא טיפול משולב תרופתי וסביבתי. חבל שאת/אתה נגררים להכללות ומתייחסים אל הטיפול בהפרעה כסימום. נהפוך הוא, מחקרים מראים שדוקא מתבגרים שאינם מטופלים נוטים להתמכרויות ולהתנהגויות אלימות.
במקום לתת לילדים זמן ומרחב להתפתח בקצב שלהם, מעמיסים עליהם לחץ רב וגורמים להם להפרעות ריכוז וקשב. מתמקדים בפונקציונליות התנהגותית תוך כדי עיקור וסירוס ההתפתחות האישית העצמית של כל ילד בתור אינדיבידואל. פתאום כולם צריכים להתאים למדדים כאלה ואחרים. כשאין יותר ידע רק הרבה מידע, כשאין יותר הקשבה אמיתית נוצרות "הפרעות קשב" והפתרון - כמו תמיד - לדחוף תרופות ולהעשיר את קופות חברות התרופות ולשמר את הבעיה.
ראי בבקשה את תשובתי לשאלה האם זו תופעה תרבותית. אני מצטרפת לדעתך כי אם במערכת החינוך היו כיתות עם מספר תלמידים קטן יותר ועם אפשרויות ביטוי רבות יותר היו ילדים רבים יוצאים נשכרים. אך לא ניתן להתייחס לאמירות אלו באופן סוחף וחלק ניכר מהילדים לא יוכל להמשיך בלימודיו או להגיע למיצוי הפוטנציאל שלו ללא טיפול תרופתי.
לקריאת האירוח המלא לחצו כאן
ד"ר תמי מוזס היא פסיכיאטרית ילדים ונוער, מומחית בתחום הפרעות קשב וריכוז ותחלואה נלווית, המנהלת את היחידה להפרעות קשב וריכוז באגודת ניצן ומרצה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א.
נא להמתין לטעינת התגובות
