תושבי שדרות - מהבריכה למקלט ובחזרה
רוב תושבי העיר הודו לגאידמק על הנופש באילת, אך היה מי שהתלונן על התנאים. הרחובות בעיר נותרו שוממים, ואלו שנשארו התעוררו לבוקר של קסאמים
בבתי המלון ובאכסניות באילת לא נותר בסוף השבוע חדר פנוי. 4,500 מתושבי שדרות מילאו את חדרי האוכל ואת הבריכות, והודו לארקדי גאידמק שהעניק להם כמה לילות נטולי קסאמים. ניר קקון בן ה-14 הגיע למלון מג'יק סנרייז עם קבוצה של בני נוער. "בצהריים, כשאמרו לנו שנוסעים לאילת, נדהמנו, לא האמנו שיש מישהו שמוכן לתרום מהכיס שלו כל כך הרבה כסף כדי להרחיק אותנו מהקסאמים", אמר ניר בהתרגשות, "נתנו לנו רבע שעה לארוז ולרוץ לאוטובוסים. עשינו את זה, ועוד איך. אז אם תראו את הגאידמק הזה, תגידו לו תודה רבה בשמנו".
אטל ואיציק משדרות לא חיכו לאוטובוסים. כששמעו על החדרים ששכר המיליארדר, מיהרו לקחת את הילדות - נועם בת 3 וחצי וליאל בת 4 חודשים - נכנסו למכונית המשפחתית ונסעו היישר לאילת. "הבנות שלנו נולדו אל תוך הקסאמים, הן לא יודעות חיים אחרים", סיפרה אטל, "לצערנו, בגלל העבודה, נצטרך לשוב לשדרות במוצאי שבת, אבל כמה ימים של שינה טובה בלי 'צבע אדום' יעשו לנו טוב".
אבל היו גם כאלה שבמקום להתענג על ההפוגה, בחרו לחולל מהומות. בלובי מלון "הולידיי אין אקספרס" באילת, התגודדו כמאה מתושבי שדרות והפגינו נגד "התנאים המחפירים" שבהם שוכנו. חלקם טענו כי חמישה בני משפחה נדרשו להצטופף בחדר אחד, שבו יש שתי מיטות בלבד, והמלון לא הצליח לגייס מיטות נוספות ומצעים. אחרים טענו כי בעוד שחבריהם נהנים מארוחות ומשתייה באופן חופשי, מלון זה אינו מספק ארוחות צהריים וערב, אין בו בית כנסת, והם נדרשים לשלם אפילו עבור בקבוקי מי שתייה.
התנהגותם זכתה לגינוי של תושבי שדרות האחרים הנופשים באילת. "זו עזות מצח, חוצפה וטמטום, לדרוש
מבית מלון "הולידיי אין אקספרס" נמסר בתגובה כי המלון נשכר על ידי גאידמק מיום שישי בבוקר, אולם תושבי שדרות הגיעו ביום חמישי, לפני המועד הנקוב בחוזה ההשכרה. עוד נמסר כי חברת המרקטינג ששכרה את כל 212 חדרי המלון עבור גאידמק ידעה כי הוא מיועד לצעירים, ואין בו תנאים הולמים למשפחות, ולא מוגשות בו ארוחות צהריים או ערב: "אלה התנאים של המלון, ולנו אין יכולת לשפר אותם".
אך לא כולם עזבו לאילת, חלקם נשארו גם בסוף השבוע הזה, להתמודד עם איום הקסאם. ולא נעים להם בשדרות. גם אחרי שש שנות חיים במטווח, לא נעים לברוח. גם אחרי שמלחמות ישראל האחרונות הפכו את המנוסה מעורף מוכה לדבר לגיטימי באתוס הישראלי, הם נבוכים. במיוחד אלה שנשארו רק מפני שהאוטובוס בקו גאידמק לאילת השאיר אותם מאחור, כי לא היה מקום.
רחובות שדרות היו אתמול ריקים, ולא רק מפני שאלפים ברחו, מי לאילת, רכוב על נדיבות לבו של המיליארדר שהפך לפזרן הגדול בעיירה, ומי עוד לפני כן, בכוחות עצמו. המאמינים מצאו מפלט בבתי הכנסת הרבים, ולשאר אין כבר כוח למשחק התופסת עם "הצבע האדום".
הרחוב של ציפי לוי בדרך כלל הומה בבוקר שבת שטופת שמש, לקול מצהלות הילדים. אתמול היא היתה בו לבד עם בתה בת ה-6, תאר . "אתה רואה את המכולת שם", היא אומרת ומצביעה על החנות בפינה, לא יותר מ-150 מטרים מביתה. "היום גם לשם אני לא מעזה לשלוח את הילדה לבד. כל היום אני מחשבת איפה לעמוד, כדי שעשרים השניות שנותנת לי האזעקה יספיקו למצוא מחסה".
ציפי היא בעלת אולם השמחות היחיד בעיר, "ארמונות קזבלן", והחמאס הורס לה את הביזנס. ביום חמישי בערב אמור היה להיות אצלה טקס חינה, עם הרבה מוזמנים והמון אוכל. ביום רביעי ישבה הכלה בביתה בראשון-לציון וראתה בטלוויזיה איך מנגבים את הדם, אז כבר על הבוקר למחרת היא התקשרה וביטלה, כי האורחים ממילא לא יבואו. "בעלי חולה בשפעת, ובלילה הוא מתכסה בכמה שמיכות, אבל את החלון אני מתעקשת להשאיר פתוח, שנשמע את הצבע האדום", מספרת ציפי. עוד היא מדברת, ועוד אחד מדיירי הרחוב עוזב.
אורי חזן לקח את האישה ונסע לאחותו מעבר לטווח הקסאמים. "רק לכמה שעות, להירגע", הוא מסביר. הכי מדאיגה אותו דווקא העובדה שממגנים לו את העיר. "אתה ממגן את הבתים, אז זה אומר שאתה מצפה לחיות עם הרקטות לאורך זמן. במקום להיכנס לעזה ולעשות סדר, מכינים אותנו לחיים עם טילים".
בעיר בת 24 אלף תושבים, שכמה אלפים מהם נפקדו במהלך השבת, אפשר לחתוך בסכין את חוסר התקווה באוויר. אולי משום שלצה"ל כבר נגמרו הרעיונות, בזמן שלפלשתינים יש מלאי בלתי מתכלה של רקטות חדורות מוטיבציה. "אלה חכמים - הם לא יורים הבוקר, כי הם יודעים שאלפים עזבו את העיר", אומרת מירי חכם, שכנתה של ציפי. "אתה תראה שברגע שהנופשים יחזרו מאילת, גם הקסאמים יחזרו".
חזן מספר שגם אם היה רוצה לעקור, אין למי למכור את הבית שלו, באחד הרחובות הנחשבים בשדרות. בית צמוד קרקע, שפעם היה שווה 130 אלף דולר בקלות, לא מקבל היום 80 אלף. מילא שלא בנו ממ"ד, אבל ארבעה חדרי שינה בקומה העליונה? מתחת לתקרת רביץ? ככה זה בנדל"ן של שדרות - לא מחפשים נוף, רק מפרט ביטחוני סביר.
נא להמתין לטעינת התגובות
