תמונת מצב מעזה: בלי חשמל ובלי מים ומזון
המשרד לתיאום הומניטרי של האו"ם מפרסם דוח קשה על המצב בעזה: מחסור במזון, מערכות הבריאות והחינוך לא מתפקדות וחשש כבד מהתפרצות מגיפות
הדוח , שפורסם לפני יומיים, כולל בתוכו את ההרוגים שמצאו את מותם בהפגזה הארטילרית בבית-חנון, שהיתה ביום רביעי בבוקר. בהתקפה הישראלית ירה צה"ל 12 פגזים שפגעו בחמישה בתים. 18 ההרוגים הינם אזרחים, וכולם, פרט לאחד, בני משפחה אחת. על פי הדוח נפצעו באירוע 55 אזרחים נוספים.
המתאם המיוחד מטעם האו"ם, אלברו דה-סוטו, גינה את התקיפה הארטילרית וקרא לממשלת ישראל לשים קץ לפעולות צבאיות ללא כל דיחוי, וכן אמר כי על הצד הפלסטיני לחדול מהתקפות על מטרות ישראליות.
על-פי הדוח, מאז ההתנתקות מרצועת עזה בספטמבר 2005 ירו הפלשתינים לפחות 1,700 רקטות קסאם לעבר שטח ישראל, ופצעו 41 ישראלים. צה"ל, לעומת זאת, ירה 15,000 פגזי ארטילריה וביצע יותר מ-550 תקיפות אוויריות. מן הנתונים שפורסמו עולה כי בתקיפות צה"ל נהרגו כ- 525 פלשתינים ו-1,527 נפצעו.
הדוח מלמד כי למרות המאמצים של ישראל למנוע את ירי הרקטות,
הדוח התייחס גם באופן ספציפי למבצע בבית-חנון, בו 70 כלי רכב משוריינים של צה"ל אשר חדרו לעיירה, השתלטו על כל דרכי הגישה וכפו עוצר מחמיר על 35,000 התושבים. הדוח מציין כי העוצר הוסר כל יומיים, למשך שלוש עד ארבע שעות.
עוד עולה מהדוח כי המצב ההומניטרי במהלך ששת ימי המבצע היה קשה, ורוב משקי הבית בבית-חנון נותרו ללא מים וחשמל. עוד נרשם כי הרס נרחב נגרם לתשתיות, ובמיוחד לכבישים ולדרכים. מערכת הבריאות העיקרית חדלה לתפקד ומערכת החינוך הושבתה במשך שבוע.
לטענת חברי הארגון, מפקדת התיאום והקישור הודיעה להם כבר לפני שבוע וחצי על פתיחת מסדרון הומניטרי בכניסה הדרומית הראשית לבית-חנון. כל תנועה באזור, דרשה תיאום מראש עם מפקדת התיאום, והוא היווה את נקודת הגישה היחידה לעיירה עבור אנשי האו"ם והצלב האדום הבינלאומי.
העוצר יצר למעשה תלות בסיוע הומניטרי בינלאומי לאספקת מזון, מים, אבקת חלב, דלק, וערכות היגיינה אישית. לדבריהם, הסוכנויות, שעמדו מול הדרישה העצומה והייאוש של התושבים המבקשים מצרכים, התקשו לספק סיוע במהלך השעות בהן העוצר הוגמש.
הערכת מצב ראשונית שביצע מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם מצאה כי 18 יחידות דיור נהרסו לחלוטין, כולל מסגד עתיק שגילו כ-850 שנה, ומשרד השייך לארגון הועדות החקלאיות. כמו-כן נגרם נזק חלקי ל-150 יחידות דיור נוספות ולתשעה מרכזים מסחריים. בנוסף נפגעו 130 דונם של קרקעות חקלאיות, ובכלל זה מטע הדרים ששוטח על ידי צה"ל.
הפסקות חשמל נגרמו ברוב אזורי בית חאנון במהלך המבצע הראשוני ובסיוע של הצלב האדום חזרו 40 אחוזים לתפקוד. לטענתם הפסקת החשמל גרמה להפסקת משאבות המים, וכתוצאה מכך לא היתה די אספקת מים כדי לענות על צרכי האוכלוסיה הבסיסיים, אשר נאלצו להסתפק על חלוקת מים מארגוני הסיוע הבינלאומיים.
ארבע מתוך חמש בארות המים העיקריות בבית-חנון לא תפקדו בשל הפסקת זרם החשמל. ארגון אונר"א סיפק אספקת דלק במשך שבוע עבור המשאבות של אחת הבארות, המשמשת 20 אחוזים מהאוכלוסייה.
גם הגישה למזון היוותה בעיה מאחר והעוצר הוקל לזמן מוגבל, אשר יצר עומס בחנויות ובשווקים ולא אפשר למשפחות להצטייד במספיק מזון. ספקי מזון מאזורים אחרים סירבו להכנס לבית-חנון, מחשש שיבזזו את סחורתם, כך נכתב בדוח.
על-פי הדו"ח, מערכת הבריאות המרכזית הפסיקה לתפקד מאחר ואנשי הצוות לא יכלו להגיע למקומות עבודתם, תרופות מסוימות אזלו מהמלאי, ובית החולים התקשה לעמוד בביקוש למזון ומיטות לכמות כה גדולה של אנשים. עוד דווח כי בעקבות הנזק לתשתיות הביוב והמים, קיים חשש מהתפשטות של מחלות מדבקות.
העברת חולים ופצועים מתוך בית-חנון דרשה תיאום מוקדם מול צה"ל אשר לטענתם גרם במספר מקרים פרטניים לעיכובים משמעותיים במעבר. לזכותו של צה"ל צויין כי המידע שצה"ל העביר לסוכנויות הבינלאומיות היה אמין.
הרקע להטלת הסגר על הרצועה ולמבצעי צה"ל האחרונים היה ב-25 ביוני כאשר פתח צה"ל במבצע "גשמי קיץ" בתגובה ללקיחתו בשבי של רב"ט גלעד שליט על-ידי לוחמים פלסטינים ברצועת עזה. מאז, מעבר פלסטינים לתוך ומחוץ לרצועה הוגבל בצורה קשה.
נא להמתין לטעינת התגובות
