מותו של "האיש ללא פנים"
מרקוס וולף, שעמד בראש שירות הריגול הנגדי של גרמניה המזרחית שנים רבות, הלך לעולמו בגיל 83. לשמו נקשרו פרשיות ריגול רבות במלחמה הקרה
וולף זכה לכינוי "האיש ללא פנים", כיוון שתמונתו לא היתה מוכרת לשירותי הביון במערב עד שצולם ב-1978 בביקור בשבדיה. סיפורו האמיתי נחשף לראשונה רק אחרי סיום המלחמה הקרה כאשר פרסם ספר זיכרונות.
וולף נולד בינואר 1923 בעיר אייניכן, בן לפסיכיאטר וסופר יהודי קומוניסט. אחרי שהנאצים עלו לשלטון ב-1933, נמלטה המשפחה לצרפת ולאחר שנה עברו לברה"מ. וולף הצעיר למד מכניקה במוסקבה לפני שנשלח לבית הספר לאימון פוליטי.
בשנים 1945-1943 עבד וולף ברדיו העממי הגרמני במוסקבה ובהמשך חזר לגרמניה עם קבוצה של פעילים פוליטיים, בהם גם וולטר אולבריכט, שכיהן במשך שנים כמנהיגה של גרמניה המזרחית.
אחרי ששימש כיועץ בשגרירות גרמניה המזרחית ברוסיה, הצטרף וולף ב-1951 לשירות הריגול הנגדי ולאחר שנה הוצב בראשו, תפקיד אותו מילא עד פרישתו ב-1986. שירות הריגול היה חלק מהמשטרה החשאית הידועה לשמצה, השטאזי.
במשך שנות פעילותו הצליח וולף לפרוס 4,000 סוכנים ברחבי העולם, אולם המטרה העיקרית של ארגון הביון של וולף היה להכניס סוכנים לתוך מרכזי הפיקוד של מדינות המערב ובייחוד בשכנה, גרמניה המערבית.
"הדבר החשוב ביותר היה לנסות את הגישה הממוקדת – לתקוף היכן שהצד השני מחזיק את סודותיו, במרכזים בבון שבהם מוסדות הממשל (המערב-גרמני) והקנצלר", סיפר וולף לפני כמה
אחד הסיפורים שנקשר בשמו של וולף היה גיוסו של גינטר גיליום, יועצו של הקנצלר המערב-גרמני, וילי ברנדט. כאשר נחשף כי גיום פעל עבור וולף, נאלץ ברנדט להתפטר מתפקידו ב-1974.
עוד סיפור ריגול שנקשר בשמו היה השגת הסודות של הברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו) והעברתם לידי הסובייטים. גניבת הסודות אפשרה לברה"מ להיערך לקראת מצב של פריצת מלחמה על אדמת אירופה.
לוולף היתה גם מערכת יחסים עם מזכירה במשרדו של קנצלר דרמניה המערבית, קונרד אדנאוור. היחסים נמשכו כמה שנים עד אשר שירותי הביטחון המערב-גרמניים החלו לבדוק את המזכירה ו-וולף ניתק עמה קשר.
כאשר החלו הקריאות לרפורמות בגרמניה המזרחית ב-1989, ניצב וולף, שכבר היה בגמלאות, לצדם של דורשי הרפורמות ואף נאם בעצרת פרו-דמוקרטית בברלין נגד ניסיון השלטון לדכא את ההפגנות.
וולף סיפר כי אחרי נפילת החומה ואיחוד גרמניה הוא קיבל הצעה מסוכנות הביון האמריקנית לעבור לארה"ב, לקבל בית בקליפורניה עם זהות חדשה ולעבוד עבור הסוכנות. אולם וולף דחה את ההצעה והסביר כי אין בכוונתו לבגוד במעסיקיו הקודמים.
כאשר החלה התביעה הגרמנית לחפש אחרי וולף במטרה להעמיד אותו למשפט על ריגול ובגידה, הוא נמלט למוסקבה. לבסוף הסגיר עצמו וולף והועמד למשפט. ב-1993 הוא נידון לשש שנות מאסר, אך אחרי שנתיים בוטל העונש בטענה שוולף פעל מטעם מדינה ריבונית. ב-1997 נידון לשנתיים מאסר על תנאי על חטיפה של ארבעה בני אדם במהלך המלחמה הקרה.
לאורך השנים נקשרה דמותו של וולף לדמויות של מרגלים ספרותיים, אולם וולף מיהר לצנן את ההתלהבות. "התחום שלנו מעולם לא היה בסגנון הריגול של ג'יימס בונד", אמר. "בסרט של ג'ון לה-קארה 'המרגל שבא מהכפור', כנראה כולל תיאור שלי, המתח בו היה מוגזם רק לצורכי הסרט".
נא להמתין לטעינת התגובות
