אין לי כוח לצחוק. אני עצוב
כל עוד נשמה באפי אמשיך להתריע ולזעוק ומדי שנה ביום הרצח שלך אכתוב את המכתב הזה אליך כי בסופו של דבר אתה היית עבורי דמות מופת של הישראלי, היהודי המעצב זהות חדשה מודרנית-אנטי-גלותית, אנושית, בעלת יושר אישי ואומץ ציבורי ללכת נגד הזרם ולשנות עמדות ודעות בהתאם לצורכי השעה. זהבי כותב ליצחק רבין ז"ל
אפילו שמרוב בושה לא רציתי לכתוב לך את המכתב השנתי שנהיה מעין מסורת, אני מרגיש צורך עז לכתוב לך כי אין לי למי לכתוב.
אני אפתח את המכתב בכמה בדיחות בסגנון לא ייאמן כי יסופר. בדיחות עצובות, אבל מצחיקות למדי ואקטואליות מאוד.
1. אהוד אולמרט ראש ממשלת ישראל. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
2. עמיר פרץ שר הביטחון של מדינת ישראל. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
3. אביגדור (איווט) ליברמן הוא סגן ראש ממשלת ישראל ושר לענייני אסטרטגיה
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. די, כואבת לי הבטן.
יש עוד המון בדיחות בסגנון הזה, אבל אין לי כוח לצחוק כי אני עצוב.
נשבע לך, אילו ראית את הממשלה ואת הכנסת היית משתין מצחוק - כמות החשודים, הנוכלים, הרמאים, הנחקרים, העבריינים והמואשמים מדהימה. כמות הח"קקים שמנת המשכל שלהם נמצאת במפלס של נעלי כדורגל מדהימה עוד יותר.
ואללה יצחק, ראיתי את התמונה שלך השבוע בישיבת המרכז של מפלגת העבודה שנערכה באולם מפואר של מלון חמישה כוכבים, והיה נדמה לי שבקטע שהיו שם מכות בסגנון ישיבות מרכז הליכוד הסתמן בזווית הפה שלך בתמונה חיוך מריר. חשבתי שכל רגע אתה שולף סיגריה ולוקח שאכטות עצבניות. אגב, אילו עשית את זה היית חוטף דו"ח של 1,000 שקל.
מענים אותנו המעשנים, רודפים אותנו בכל חור ובכל פינה, נעשינו מיעוט מנודה. לפי קצב ההסתה כלפינו, לא ירחק היום וחברת הכנסת רוחמה אברהם - אגב, היא יושבת ראש ועדת הכנסת חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. זו לא בדיחה, נשבע לך שזה הג'וב שלה. מה אתה מנסה להיזכר מי זו רוחמה? רוחמה, נו, זאת שהייתה המזכירה של איווט ליברמן וביבי, כן-כן הבלונדה שהיו עליה ריכולים - אם היא תחשוב שיש לה סיכוי לתפוס כותרת, תחוקק חוק שמי שיעשן במקום ציבורי ייתלה על חומות ירושלים.
נחזור לישיבת מרכז מפלגת העבודה. הם החליטו שם לתמוך בכניסת איווט ליברמן ומפלגתו לממשלה ובמתן התואר הנכבד סגן ראש ממשלה לאיווט ו... תפקיד חדש פרי המצאה של מוחות מעוותים - שר לענייני אסטרטגיה. ליברמן כזכור לך היה האסטרטג של כוחות הסטודנטים שכיסחו סטודנטים ערבים, ליברמן בעברו הביטחוני המזהיר היה שומר ברים מצטיין ופיתח אסטרטגיות להשלכת גורמים עוינים ממתחמי האלכוהול.
אני מניח שאתה עוקב אחרי הקריירה של הרוצח שלך. הוא נהיה כוכב תקשורת ואחת הדמויות הנערצות בישראל 2006. כבר יש שליש בארץ שמוכן להוריד לו שליש, יענו חנינה.
בשבועות האחרונים בעזרת עורך הדין ארי "האדום" שמאי, מהדמויות הבולטות של "הפועל", קיבל הרוצח את הזכות לשגל את זוגתו לריסה טרימבובלר ולהביא ילדודס לעולם שיגדלו ויחונכו וימומנו על ידי מדינת ישראל הנאורה והליברלית. הרוצח נראה מאושר
כן, אז הנכדים שלך והילדים שלך אינם זוכים לראותך, ואתה אינך זוכה לראותם. זה ההבדל במדינה נאורה ומתקדמת בין רוצח לנרצח - לנרצח אין כלום, ואילו לרוצח יש כמעט הכול.
תשמע יצחק, אילו פתחת עיתון בבוקר היה לך שחור בעיניים. אני פותח שבעה עיתונים לפחות ביום, קורא ומקבל חררה ופריחה מעצבים. השינוי בחברה הישראלית מהיר ואכזרי למדי, וכדי שתבין למה אני מתכוון אמחיש לך את זה במשאל ששואל משהו בסגנון: מי הדמות המשפיעה ביותר בחברה הישראלית - בחר אחד מחמשת השמות הבאים:
א. פרופסור לייבוביץ'
ב. אבי נימני
ג. זאב ז'בוטינסקי
ד. יצחק שדה
ה. נינט
תוצאות:
1. נינט - 78 אחוז
2. אבי נימני 21- אחוז
3. זאב זבוטינסקי - 1 אחוז
5-4 פרופסור לייבוביץ' ויצחק שדה - אפס אחוזים.
תבין יצחק, יש פה מהפך אדיר: עולם המונחים השתנה מקצה לקצה, החינוך והתרבות, הערכים, האנושיות והמוסר - הכול נמצא בהתדרדרות טוטלית, ואת מקומם תופסים הפוזה והדאווין, החרטה והברטה, הרשע והפשע, ה"ואווו" והקטע.
המקום שהיה ביתך השני - צה"ל - עובר מהפכים אללה יוסטור. ממש השבוע עשו סבב מינויים וקידומים לאנשים שנמצאים במוקד של ועדות וחקירות, וכל זה לפני שהוסקו מסקנות. המלחמה האחרונה - מלחמת העלבון-חרבון-לבנון - עשתה פה זעזוע; בתחילה חשבו שהוא יהיה ענק, ולאט-לאט התמסמסו העניינים וקולות התרועה והמחאה השתנו למשהו מינורי, כמעט לא מורגש. יחצ"נים ולוביסטים דואגים שעורם של האחראים למלחמה הכושלת הזו לא ייפגע ועושים מן המלחמה ניצחון רב-הישגים עד כדי כך שגם כמה מאנשי הצבא הבכירים וההגונים שבהם אינם מאמינים איך הכישלון המביך נעשה אט-אט ניצחון היסטורי ענקי.
ב-11 השנים האחרונות נהיו כמה מערי ישראל מוקדי פשיעה ברמות שלא היית מאמין. נסה רגע לחשוב ולדמיין: יהודים מטמינים מטעני חבלה ליהודים, יהודים יורים טילים על יהודים באזורי מגורים, יהודים זורקים רימונים על בתי עובדי ציבור, על ירי ודקירות אני לא מדבר כי זה כסף קטן.
ב-11 השנים האחרונות התדרדרה משטרת ישראל לרמה הנמוכה ביותר שמשטרה במדינה מערבית יכולה להגיע אליה; במקום להתקדם, להתפתח ולהשתכלל היא רוקדת ריקוד תימני "צעד קדימה, שניים אחורה צ'ובידו". מיום ליום מלחמות השוטרים והקצינים מתחילות להיראות כמו המלחמות של השוטרים בסרטי הפשע האמריקנים מסוג ג', אלא שכאן זה לא סרט - זו מציאות עצובה ונוראה.
בשנים האחרונות היחס לזקנים, למוגבלים ולשכבות החלשות הולך ומחמיר; חוסר ההתחשבות, ההבטחות שאינן מקוימות, ההשפלה, הרעב והחולי - שהם מנת חלקם של השכבות החלשות - גורמים לכך שייאוש אוחז ברבים וטובים, והם פשוט מוכרים את מיטלטליהם ועוזבים, ואלו שאין באפשרותם לעשות זאת נכנסים למרה שחורה, לייאוש ולתסכול, ואפשר לראות ולהרגיש את זה בכל פינה בארץ.
אני יודע שיהיו כאלו שיאמרו מה הזהבי הזה מזיין את השכל, יש לנו ארץ נהדרת, ממשלה מפוארת, כנסת מכובדת, נשיא נישא מעם, מוסדות חינוך מופלאים, ספורט ברמות הגבוהות ביותר, הזמרים והרקדנים הטובים ביותר ועוד יחרטטו וישרבטו ויעוותו ויסלפו כדי לברוח מהאמת.
אי-אפשר לברוח מהאמת: האמת מרה וכואבת וזועקת ודומעת.
נראה לי שכל עוד נשמה באפי אמשיך להתריע ולזעוק, וגם מדי שנה ביום הרצח שלך אכתוב את המכתב הזה אליך כי בסופו של דבר אתה היית בעבורי דמות מופת של הישראלי, היהודי המעצב זהות חדשה מודרנית-אנטי-גלותית, אנושית ובעלת יושר אישי ואומץ ציבורי ללכת נגד הזרם ולשנות עמדות ודעות בהתאם לצורכי השעה. איני אוהב את האירוע הגדול שנערך מדי שנה בכיכר, ולכן גם השנה לא אלך. כמות האנשים הצבועים שמגיעה לשם מעוררת בי בחילה.
אז דע לך שאני ועוד כמה אנשים טובים אשר אהבו אותך והעריכו אותך נשב באיזו פינה שקטה, נרים כוסית לזכרך, ואולי מאוחר בלילה - כמו שיוצא לי לעשות מדי פעם - אעבור ליד האבנים השחורות בכיכר ואשאיר לצדן כוסית ג'וני וסיגריה קנט בוערת, גם אם זה יהיה למורת רוחם של רוחמה אברהם וגלעד ארדן. אם יצא לך לראות את המפא"יניק הזקן יענק'לה זהבי שהגיע לאזור שלך ב-21 בדצמבר בשנה שעברה תמסור לו ד"ש. גם הוא אהב אותך מאוד, אבל הוא ביישן ולא יאמר לך את זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
