ברכת הגשם
עם שהמשיך להתפלל לגשם במשך אלפי שנים, בשעה שבארץ מגוריו יורד הגשם בלי הפסקה ימים על ימים, עשה לעצמו כנפיים שנשאו אותו לארץ ישראל. לכבוד סוף החגים והחורף שהבליח לרגע, אהרון רזאל כתב שיר
תוך כדי פירוק הסוכה.
בסעודת חג בקשתי מסבתי
זכרון של חג הסוכות בשואה
אך לא היה בידה
ורק כדרך אגב ספרה זכרון מגיל שבע
והיא עומדת ליד אביה
בתפילת הגשם ביום טוב אחרון של חג
ובחוץ גשם זלעפות ,בגרמניה
זה כמה ימים שלא פוסק.
אמרה לו:"אבא מדוע מתפללים על הגשם
תתפלל שתצא השמש!
והוא אביה, אהרן, שאני נושא את שמו,
יהודי,ייקה, גאה, כזה שפוקד את בית הכנסת
בעיקר בחגים, ענה לה
פאני אנחנו מתפללים על ארץ רחוקה
ארץ שגרנו בה לפני שנים
לא על ארץ זו. שם צריך גשם
ולא ידע אז
שהתפילות האלה הם שישיבו אותה
לפה
התפילות האלה מתוך סידור עם תרגום
גרמני בכתב גותי כבד
עם כוונה או בלי
הם שהחזירו אותנו לפה
נפוליאון אמר למתאבלים שפגש
בתשעה באב מה שאמר
ואני רק משנה את הגרסה
ואומר
עם שהמשיך להתפלל לגשם
אלפי שנים, בשעה שבארץ מגוריו
יורד הגשם בלי הפסקה ימים על ימים
או שהשלג נערם לו בחוץ
עשה לעצמו כנפיים
התפילות הפכו לכנפיים
כנפי הנשרים שנשאו את
היהודים לפה.
אמת שאותם נשרים
צרכו דלק ומזון
גאז ועשן, רוח מארובות
השמים והארץ
וכמה שלטים המכוונים אותם
החוצה,
אך הכנפים כנפים.
*
ובאמת כאן בארץ ישראל
בונים את הסוכה בימים
אחרונים של קיץ
גרים בה שבעת ימים
-מפרקים אותה והנה
תחלת החורף
אין שלכת. שלכת
בישראל זה הסכך המושלך
ברחוב יפו
בערב חג מחכה לקונים
והסכך מושלך ברחוב נסים בכר ליד הפח
הירוק מחכה לאוספים
(וכמה קישוטים מושלכים על רצפת החצר)
זוהי ארצנו
וזוהי השלכת
*
כ"ג תשרי. נסיעה לצפת.
נא להמתין לטעינת התגובות
