"החייל" נידון לשני מאסרי עולם
ירון סנקר, שפעל בשירות משפחת אוחנה והורשע ברצח כפול בהוד השרון, ירצה מאסר עולם כפול
"סנקר השתעבד לפעילות השוטפת של קטילת חיי אדם, שלא היה לו שיג ושיח עימם", קבעו השופטים ברכה אופיר, מרים סוקולוב, וישעיהו שנלר, בגזר הדין. "הפיכת האלימות וזריעת המוות בסביבותיו נהפכו למקצוע ממנו הפיק פרנסתו, כשהוא פועל בלב לבו של הפשע המאורגן. כל אלה מחייבים הרחקתו מהחברה לזמן שאין לו נקודת סיום".
סנגוריו של סנקר ביקשו מבית המשפט לגזור עליו עונש של מאסרי עולם חופפים, ואף הביאו את מפקד ימ"ר מרכז תת-ניצב מנשה ארביב, אשר ניהל את חקירתו של סנקר, כעד אופי מטעם ההגנה.
ארביב אמר בעדותו בבית המשפט כי "סנקר חשף בפנינו (המשטרה -ג.ס) מסכת של אירועים קשים מאוד שהתרחשו בישראל, וארגון פשיעה שלם שלמעשה יושב היום בבית הסוהר". לדבריו של ארביב, סנקר למעשה עצר אירועי רצח שהיו אמורים להתרחש במסגרת המאבק בין ארגוני הפשע. ארביב הוסיף כי לצערו, סנקר חזר בו בשלב מסוים מדבריו ושינה את יחסו גם כלפי חוקרי וקציני הימ"ר וגם כלפיו באופן אישי.
השופטים כתבו בגזר הדין כי אינם מתעלמים מחרטתו של סנקר, ומגילויי הצער עליהם העיד במשטרה ועליהם העיד תת ניצב ארביב. "אילו המשיך הנאשם בדרך זו והיה מתמיד בהפגנת רצונו לשנות את דרכיו, היה מקום לשקול את עניין חפיפת עונשי מאסר העולם",כתבו השופטים. "למרבה הצע,ר לא כך נהג הנאשם בענייננו".
סנקר, שהגיע לבית המשפט מלוונ באבטחה כבדה ביותר של יחידת נחשון של השב"ס, נראה אדיש למשמע גזר הדין ששולח אותו למעשה אל מאחורי סורג ובריח עד יומו האחרון.
בחודש ספטמבר האחרון הורשע סנקר בשורה ארוכה של עבירות ובהן: ניסיון לרצח, שוד מזויין,
בתקופה זו, סיפר לחוקריו, כי ביצע את הרצח הכפול במספרה בהוד-השרון באוקטובר 2003. היעד לרצח היה חיים שאבי, אולם סנקר רצח באותו אירוע גם את תומר שבת, אזרח חף מפשע. סנקר סיפר בחקירתו כי לפני הרצח הכפול במספרה הבטיח לו מקורב למשפחת אוחנה סכום של עשרת אלפים דולר עבור הרצח, וסיפר בפרטי פרטים כיצד הגיע למספרה וירה בטעות בשבת ולאחר מכן חיסל את שאבי.
לאחר שנלכד בנמל התעופה בן-גוריון בזמן שניסה להימלט מהארץ, הפך סנקר את עורו, חזר בתשובה והעביר לחוקרים מידע רב על ניסיונות חיסול ועל כוונות לחיסול בכירים בעולם התחתון שלא יצאו בסופו של דבר לפועל.
כך למשל, הוא סיפר לחוקריו כי ניסה לחסל את שמעון זריהן במסעדה ברחוב דיזינגוף בתל-אביב במאי 2003, אולם הכדור שירה פגע בגבו של היעד לחיסול, ומאבטחיו הספיקו להשיב אש ולסכל את הרצח. חודש לאחר מכן ניסה סנקר לחסל עבריין מאשקלון ונסע לביתו עם אדם נוסף, אך הם נתקלו במאבטח שעמד בפתח הבית, ירו בו בפלג גופו התחתון ונמלטו מהמקום.
סנקר "זימר" אמנם בחקירותיו במשטרה ואף הודה בעבירות המיוחסות לו, אך בהגיעו לבית המשפט חזר בו מהודאותיו וטען כי הטענה שלפיה הודה היא שקר וכזב. השופטים לא קיבלו טענה זו, כמו גם את הטענה שלפיה פרקליטת מחוז תל-אביב, עו"ד רות דוד, הבטיחה לו תפקיד של עד מדינה.
אם לא די בכך, שמר סנקר על זכות השתיקה במהלך משפטו, בניגוד לעצת עורכי דינו, ושתיקתו חיזקה את טענות התביעה והובילה בסופו של דבר להרשעתו בכל האישומים שיוחסו לו.
נא להמתין לטעינת התגובות
