שיפור עמדות
חגי מירום סבור כי הדיונים לצירוף ליברמן לממשלה מהווים ניסיון הישרדות של אולמרט
עבור ראש הממשלה, יכול התרגיל הזה להוות מפלט משמעותי מפני קריסת הקואליציה הנוכחית, ואזהרה רבתי למפלגת העבודה, לבל תשגע אותו ערב הצגת התקציב לשנת 2007 ולמען הפסקת חוסר המשמעת הקואליציונית השוררת כרגע בכל הקואליציה.
אלי ישי ואנשי ש"ס חשים ברע כאשר הם מוקפים ביוני העבודה וביוני קדימה והם מחפשים שותף ימני כמעט בכל מחיר.
וליברמן, הוא הבין כי בלא הצגת הישגים של ממש, לא יעלה בידו להמשיך ולהחזיק ברוב רובו ומניינו של ציבור העולים מחבר העמים בשני העשורים האחרונים, וכן להציג שונות מן הליכוד ומכאן גישתו הפרגמטית ונכונותו לבוא בקהל קדימה והעבודה.
פרץ נדחק לפינה
בתרגיל הזה לא שיתפו את עמיר פרץ, מנהיג העבודה, אלא ביידוע על המגעים ובפירוט הנושאים הנידונים בין רה"מ לבין ליברמן. פרץ נדחק לפינה. מחד אינו רוצה למנוע מאולמרט מלשאת ולתת ולהציג עצמו כמי שמונע מהם את עצם המו"מ.
מאידך, אין כל סיכוי שעמיר יציע למפלגתו לתמוך בגבב הרעיונות הבלתי ברור ובלתי סדור, המכונה "שינוי שיטת הממשל בישראל", מפני שאין בהצעות המקופלות בשינוי השיטה משום משהו שניתן להבין מתוכו בבירור שיש בו יתרונות קונסטיטוציוניים או פוליטיים, ולפיכך לא יחשוף את מפלגתו להרפתקה החוקתית הזו, ולא את עצמו לביקורת מבית.
ולעניין צירופו
של ליברמן לממשלה, אין סיכוי שפרץ ימליץ לסיעתו המתכנסת ביום ראשון הקרוב להסכים להשתלבותו של כוח ימני קיצוני, אנטי ערבי, הלוקה בגישה גזענית.
עמיר פרץ יודע היטב כי הסכמתו לכך תציג אותו כמי שהישרדות הממשלה מהווה גם הישרדותו האישית, והוא מנוסה מספיק כדי להימנע מהצילום עם ליברמן וישי ביחד עימו בממשלה אחת.
היות וכך, גדולים הסיכויים כי מהלך צירופו של ליברמן לממשלה יוכשל על ידי פרץ וח"כי העבודה, ויישאר בגדר רעיון פוליטי שימשיכו להעלותו בכל עת שבה יתעייפו מצליפי קדימה מהקשיים הקואליציוניים שהממשלה, בהרכבה הנוכחי, תהיה נתונה בהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
