תלמידים, היום נלמד על הטבח
ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי מבקשת לציין את יום השנה לטבח כפר-קאסם בכל בתי הספר בארץ. "יש לחנך את הדור הצעיר ליחס שונה כלפי המיעוט"
טבח כפר-קאסם, שאירע בשנת 1956 ובמהלכו הרגו חיילי מג"ב 43 מתושבי הכפר לאחר שהפרו עוצר שלא ידעו עליו, הוא אחד האירועים המכוננים ביחסים בין יהודים לערבים מאז קום המדינה, וגם הוביל להגדרה של "פקודה בלתי חוקית בעליל". למרות זאת, הטבח לא צוין בתוכנית הלימודים, למעט בתקופת כהונתו של יוסי שריד כשר החינוך.
כעת, 50 שנה לאחר הטבח, שלחה ועדת המעקב מכתב לשרת החינוך, יולי תמיר, בו היא מבקשת ממנה לדאוג שהשנה, יצוין האירוע בכל בתי הספר. "אירוע זה מסמל את אחד הפרקים הכואבים ביחס המדינה למיעוט הערבי שחי בה, ומהווה פצע שטרם הגליד", נאמר במכתב. "על כן, מן הראוי כי מערכת החינוך תוביל מהלך לציון האירוע בכל בתי הספר הערביים והיהודיים, במסגרת פעילות חינוכית תרבותית עם המורים והתלמידים. זאת בשאיפה לשפר את מערכת היחסים והאמון בין האזרחים הערבים והיהודים במדינה".
שרת החינוך, יולי תמיר, נמצאת כעת בחו"ל, ולכן לא ניתן היה לקבל את התייחסותה. ממשרדה נמסר כי עם שובה, יועבר המכתב לעיונה. במשרד החינוך לא הסכימו להתייחס ישירות לבקשה, אולם ציינו כי בכל שנה בתקופה זו, מאז פרצו מאורעות אוקטובר 2000, מקדישה מערכת החינוך הערבית כשעתיים לשיחות עם התלמידים, במסגרתם מתאפשר להם לבטא את תחושותיהם ולדון בחשיבות הדו-קיום.
בקשתה של ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי עולה בקנה אחד עם תחושותיהם של תושבי כפר-קאסם. "השנה יותר מתמיד, לאור עליית קולות הגזענות והאלמנטים הפשיסטיים, טבח כפר-קאסם הוא
עמאר הוסיף: "אנו רואים בלימוד הנושא בבתי הספר חשיבות רבה, קודם כל מבחינה אזרחית. התלמידים של היום הם חיילי העתיד של צה"ל, ואני חושב שככל שננסה לחנך את הדור הצעיר לערכים הומאניים וליחס שונה כלפי המיעוט החי בקרבם, כך ניטיב עם המדינה ועם החברה".
יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, שמנסה מזה כמה שנים לקדם הצעת חוק שתחייב את מערכת החינוך לדון בטבח ושתחייב את הממשלה להכיר באירוע, אמר ל-nrg מעריב כי הוא מצפה ששרת החינוך הנוכחית תפעיל את השפעתה כדי שוועדת השרים לענייני חקיקה תתמוך בהצעת החוק, שתעלה לדיון ב-25 באוקטובר, ארבעה ימים לפני יום הזיכרון לטבח.
"הדבר יהווה איתות נאות של הכנסת ושל הממשלה שדמם של אזרחיה הערבים אינו הפקר", אמר ברכה. "הדברים מקבלים משנה תוקף מעצם העובדה שהאוכלוסיה הערבית עומדת בפני מסע קשה של דה-לגיטימציה ושל אפליה".
ח"כ ברכה הוסיף כי הוא מקווה שחברי הכנסת יתייחסו לגופה של ההצעה, ייצאו מה"מסגרות המקובעות של יהודים וערבים, וקואליציה מול אופוזיציה", ויראו בכך נושא אזרחי מהמעלה הראשונה.
שר החינוך לשעבר, פרופ' אמנון רובינשטיין, שעמד בראש תת-הוועדה של ועדת דברת שעסקה בתוכנית הלימודים הראויה בבתי הספר הערביים, סבור שראוי לציין את האירוע, לפחות באופן חד-פעמי. עם זאת, הוא מוסיף שבבתי ספר הערביים צריך להזכיר את הרוגי הטרור הפלשתיני. "אין אבחנה בין דם לדם", הוא אומר.