שמים פתוחים להצעות
הסמל המסחרי שלהם היה "אודטה". עכשיו הם רוצים להשתנות. לייף-סטייל קליל או דוקמנטרי נוקב? אורי דיקשטיין, גיא מרוז וגידי יהושע על הדילמה של "שמים הפקות"
עד לפני כשנה נודעה "שמים הפקות" בעיקר כבית הפקות המתמחה בתוכניות קלילות לאיכות חיים ובתוכניות לנוער, המייצרות כותרות רגעיות - הפקות זולות, מזורזות וממוקדות תמיד היו ה"ספציאליטה" של שמים הפקות. אבל לאחרונה החליטו בחברה לשנות את התדמית שינוי מקיף, והחלו ליצור תוכניות דוקומנטריות.
כעת הם שוקדים גם על הפקת דרמות, שעל-פי הז'רגון הן "ז'אנר עליון". מתברר שההצלחה המפתיעה של "נו אקזיט" עשתה לחבר'ה ב"שמים" חשק לעשות סרטים באורך מלא. אז מה בעצם קרה לבית ההפקות הזה, שסמלו האולטימטיבי היה התוכנית "אודטה"?
"זה כמו לעבור מפס ייצור של חולצות טי לתפירה עילית", מסביר גידי יהושע, סמנכ"ל פיתוח ועורך ראשי בחברה. יהושע הגיע ל"שמים" לפני שנה כחלק מהמגמה "לשפר את השורות" ולרכוש דימוי איכותי. בעבר הוא ערך את התכניות "משחק מכור", "שישי בגאון", "דרוש מנהיג" ואת תוכניתו של דודו טופז. "זה כמו לתפור ללקוח חליפה מיוחדת", הוא מסביר.
"ז'אנר הסרטים הדוקומנטריים והדרמטיים מעניין אותי מאוד", אומר גיא מרוז, סמנכ"ל התוכן בחברה. "הבנו שהתחום הזה רווחי ומעניין וחושף אותנו לשווקים ולמקומות שלא היינו בהם קודם. זה לא הוגן לא לעסוק בזה, כשזה מעניין כל כך את אנשי החברה".
מנכ"ל החברה, אורי דיקשטיין, עומד בראשה מאז צמחה מתוך "ענני תקשורת" לפני כשנתיים. בראשית דרכו הוא עוד לא העז לחשוב על הפריים טיים, אך השבוע הוא כבר עשה צעד נוסף לקראת שעות צפיית השיא.
"יש לנו 3 תוכניות שהן חלק מהפריים טיים של ערוץ 2", הוא אומר,"'מי רוצה להיות יהודי', שחוזרת לאקרנים, 'המשמר האזרחי' בקשת עם אורלי וילנאי-פדרבוש, וביום שישי 'צו בישול עם הילה אלפרט'. התחושה היא שאנחנו מתחילים לקצור את הפירות. מבחינתנו, תהליך המעבר לז'אנרים מושקעים מוכיח את עצמו".
"באולפני ההפקה תמיד יש דיאלוג בין כבוד לבין כסף", מספרת בכירה בעולם התקשורת. "ב'שמים' הפקות קורה תהליך הפוך מזה שמתרחש בשאר חברות ההפקה: רוב החברות שבעבר אמרו דברים רעים על 'שמים' מנסות היום לייצר תוכנית רווחית כמו 'אודטה'.
"מה שקורה אצלם מוכיח שכסף הוא חשוב - אבל היוקרה חשובה לא פחות. החברות שמתעקשות לעשות רק תוכניות איכות נתקלות בבעיות כספיות. אמנם מספיק לעשות את 'אודטה', אבל כדי שיבואו אליך אנשים נוספים (וכדי להגדיל את ה'אפיל' שלך) עליך לעשות תוכניות איכות".
אנשי "שמים"אומרים שמתברר שכשאתה מעוניין למכור את מרכולתך, לדימוי יש חלק גדול בעיסקה. "לוקח זמן לבנות אמון", אומר דיקשטיין. "יש תחושה שנוצר מיתוג מסוים, ואנחנו היינו צריכים לפצח אותו".
התוכנית "אודטה", אגב, ממש לא מתנתקת מ"שמים הפקות", וכך גם התוכניות הדומות לה. העשייה, מבחינתם, נמשכת ב-2 המישורים: לצד 5 פרויקטים
"תחילה היו חריקות", מודה מרוז. "מבחינת התדמית, יצא לנו שם של חברה שמפיקה ממש בזול. זו לא חוכמה גדולה להפיק פרק ב-70 אלף דולר - האתגר הוא לעשות את זה ב-15 אלף דולר. השקענו בכמה הפקות שהפסדנו בגללן המון כסף - ועשינו את זה בעקבות החלטה.
"ב'סיגריה' ('הסיגריה האחרונה שלי', שתיעדה את תהליך הגמילה של מרוז מעישון - ל"א), תוכנית שעשינו לערוץ 10, הפסדנו כסף כי רצינו שהמוצר יהיה טוב מאוד. גם בסדרה של דורון צברי הפסדנו כסף ('מקום ריאלי', ששודרה ב'יס דוקו' - ל"א). היה חשוב לנו למצב את עצמנו. אנחנו נמצאים בתחום הסרטים הדוקומנטריים ומתחילים לפזול לסרטים דרמטיים, וחשוב לנו למצב את עצמנו במקום גבוה".
מנהלת ערוצי הבית של יס, מיכל בוטל, מכירה את חברת שמים המחודשת כלקוחה - במיוחד בכל הנוגע לערוץ התיעודי החדש. "בסופו של דבר זה נמדד על פי ההצעות", היא אומרת. "ברור שכשאתה רוצה לפרוץ לעולם הז'אנר העילי מסתכלים עליך בעין עקומה, אבל בשורה התחתונה לא השם הוא שקובע אלא האנשים שמעסיקים וטיב העבודה.
"הסדרה על הבראסרי, '7\24', ו'מקום ריאלי' אינן סדרות זולות, ועלות הפקתן לא נמוכה יותר מהפקתן של סדרות אחרות. ההצעות שלהם הולמות את הרעיון לחרוג מתחום תוכניות האירוח. אני לא מרגישה שהם'מעגלים פינות' כי הם יודעים לעשות דברים בזול יותר, ואני גם לא מצפה שהם יעשו זאת".
"בגלל המצב כיום", אומר דיקשטיין, "כולם רוצים שתפיק בזול. אנחנו יודעים לעשות זאת, משום ש' התגלחנו' על כל מיני פרויקטים כאלה ואחרים, ואנחנו יודעים להסתכל על המוצר מכל מיני זוויות". זה סוג של חוכמה לדעת להפיק דברים בזול", הוא מסכם.
האם אומרים לכם 'אל תגזימו במחיר, אתם יודעים להפיק בזול'?
"המשפטים הללו נאמרו בהתחלה, אבל היום אומרים את זה לכולם. עכשיו כבר יודעים שכשאנחנו מגישים הצעה, צריך להילחם על נושא הכסף. היום אין מפיק שלא אומרים לו'אתה יודע שתצטרך לעשות את זה בזול יותר'. זו מלחמה שלא נגמרת".
"המצב על הפנים", אומר דיקשטיין בנוגע למשבר הכלכלי בשוק הטלוויזיה בישראל - משבר שמשפיע השפעה ישירה על משרדי ההפקות. "ערוץ 2 נהיה מעוז קשה מאוד. אחרי המכרז כולם חשבו שהם זכו בפיס ושהמכרז יביא להם עושר גדול, ואז החלה תחושת החנק שכולם חווים היום. זה קשה. אין בתחום הזה מישהו שאינו מצוי בקשיים, והמצב הזה לא יוכל להימשך הרבה זמן. פעם אם חברה אחת היתה בקשיים, חברה אחרת עוד היתה בסדר. היה'אי של שפיות' שנקרא ערוץ 2, וידעת שהוא ירוויח".
אבל ב"שמים הפקות" לא חוששים שהמשבר הכלכלי העובר על ערוץ 2 יפגע דווקא בהפקות הדרמה והדוקו, שאליהן הם מכוונים. "הבכיינות של ערוץ 2 היא זעקת הקוזאק הנגזל", אומר יהושע. "זה לא שהז' אנרים העליונים לא יהיו קיימים, אלא הם פשוט יהיו זולים יותר, וזה יעניק לנו יתרון יחסי; זה לא שלא יעשו סרטים דוקומנטריים - יעשו'דוקו לייט' חכם וזול יותר, בחצי המחיר. אני עשיתי את 'הראשון בבידור' עם דודו טופז ב-120 אלף דולר לפרק. היום זה סכום שצריך להספיק לעונה".
"בשנת 2000", אומר מרוז, "עשיתי בקשת את התוכנית 'המחשוף', שעלתה 13 אלף דולר לפרק. בתקופה ההיא זה היה מחיר נמוך במידה שערורייתית, וזה נחשב ממש מעט כסף. היום לא תצליח להשיג 10,000 דולר להפקה בשעות הלילה. עבדנו בהתנדבות".
השלב הבא, כאמור, הוא עולם הסרטים. בחברה שוקדים עכשיו על 3 תוכניות: של אלדד זיו, של אורי גוטליב ותסריט נוסף של גיא מרוז, שעליו הוא עובד עם אבי כהן. "נו אקזיט" - "סרט מפתיע בזולותו", לדבריהם - נמצא בדרכו לאמריקה, ולא מדובר ביומרנות מבחינת חברה שאנשיה לא ידעו איך מפיצים סרט בקולנוע.
"עד 'נו אקזיט' לא הכרנו כלום", אומר דיקשטיין, "לא את הקרנות ולא את הדרך לפנות אליהן. תוך כדי ההפקה למדנו את הדברים, ובהפקת הסרט היה משבר כספי גדול מאוד. זה היה או להאמין בזה עד הסוף - או פשוט להפסיק. הכוונה שלנו בהפקה בכלל ובקולנוע בפרט היא להסתכל על דברים שמצליחים בחו"ל. התחושה ה' ביצתית' שלי היא שאם לא נצליח למכור את זה איכשהו בחו"ל, תהיה בעיה להתפרנס מזה. תחום הקולנוע בארץ, כמו תחום הטלוויזיה, יכול להכיל מספר הפקות מוגבל מאוד. אם אתה מצליח בחו"ל - זה הרבה יותר מעניין".
אמנם עברה שנה מאז אותה ישיבה שבה הוחלט ללכת לכיוונים אחרים, אך בחברה לא התחולל שינוי מבני יוצא דופן. "בעיקר הבאנו אנשים בעלי יכולות הקשורות לתכנים", מסביר דיקשטיין. "גם בדרגים של המפיקות, העורכים ועורכי המשנה יש היום אנשים טובים יותר מכפי שהיו לפני שנה", מצטרף יהושע.
מאידך, דיקשטיין לא מכחיש את הצורך להדק את החגורה בעקבות השינויים. "אנחנו בתהליך התייעלות מטורף. עברנו מרמת החייל להרצליה בשל שיקולים כלכליים של ייעול, ולמדנו לחשוב איך לחסוך. היום אנחנו קוצרים את הזרעים שזרענו לפני שנה. השינוי במאזן כבר מורגש, ולמרות המצב הקשה - אנחנו שורדים. הנה, אנחנו קמים בבוקר והולכים לעבודה".
נא להמתין לטעינת התגובות
