ראשי » חדשות » ירוק » סביבה

המדינה נגד חוות הבודדים

החוות הקטנות והמבודדות בנגב נועדו לחקלאות ולהפרחת השממה, אבל במשך השנים הן גידלו ללא היתר גם צימרים ומסעדות. כעת הפרקליטות מאיימת בהליכים משפטיים

הן היו רק כמה משפחות, שכל אחת לקחה על עצמה את המשימה להפריח את השממה ולעבד את אדמת הנגב בבדידות בחווה משלה. אבל אט-אט החלו חוות הבודדים בנגב להתנפח, ולצד התוצרת החקלאית הן צימחו - ללא היתרים - גם צימרים ומסעדות להמוני ישראלים, שהתאהבו בשקט המדברי. כעת הפרקליטות מתכוונת לשים סוף לצמיחת הפרא.

אחרי שנים של פעולה ללא היתר הוציאה בשבוע שעבר פרקליטות המדינה צווי התראה לפני הליכים משפטיים לארבע חוות בודדים בנגב - כרמי עבדת, נחל הרועה, מתנת המדבר ואורליה - בטענה שהפרו את תנאי החכירה מול המדינה. לטענת ארגונים ירוקים, ארגונים חברתיים ומינהל מקרקעי ישראל, בשנים האחרונות הפכו החוות החקלאיות הקטנות למיזמים תיירותיים לכל דבר ועניין - ללא אישור.

ברוב החוות, שהחלו את דרכן כמטע זיתים, בוסתן או כרם, הוקמו בשנים האחרונות גם צימרים, מסעדות ומרכזי אירוח. אחת החוות אפילו הגישה בקשה לפתוח תחנת דלק. "הסיבה למשלוח מכתבי ההתראה היא הפרות חוק והשתלטות על רכוש ציבורי", אמרו גורמים בפרקליטות, "מדובר בבנייה ללא היתרים ובניהול עסקים ללא רישיון".

בשנים האחרונות התנהל נגד החוות מאבק משפטי שבראשו עמדו החברה להגנת הטבע, עמותת "אדם, טבע ודין" וארגון עדאללה. לטענתם, בזמן שהחוות אינן עומדת בדרישות החוק, התיישבויות בדואיות דומות בנגב מפורקות על ידי המדינה.

"אנחנו רוצים להראות שהחוק הישראלי חל בצורה שווה על כל אזרחיו, ולכן התיק הזה גובש על ידי המינהל כפי שהוא מגובש נגד פלישות של בדואים", אמר גורם

בפרקליטות, "תופעת חוות הבודדים היא עבריינות מבחינת חוק התכנון הבנייה. באופן עקרוני מותר למדינה לתת קרקע אם היא ניתנת למטרות חקלאות. בפועל, השימושים הם בעיקר תיירותיים או מסחריים. האנשים קיבלו את הקרקע במחיר אפס בשביל החקלאות, אבל הקימו שם עסקי תיירות".

הסיבה העיקרית להתעוררות המדינה היא העתירה של ארגון עדאללה, שטען כי החוות היהודיות זוכות להפלייה לטובה לעומת מקרים דומים של בדואים שפלשו לאדמות מדינה. בפרקליטות הבינו כי ההתמרמרות בקרב האוכלוסייה הבדואית יכולה להחריף, ולכן החליטו להרגיע את הרוחות ולנהוג באופן דומה גם כלפי חוות הבודדים. "התחלנו בטיפול מקיף בנושא", נמסר ממשרד המשפטים, "המדינה שוקדת על פתיחה בהליכים נגד חוות נוספות".

בחברה להגנת הטבע קיבלו בשמחה את החלטת הפרקליטות להתמודד עם תחושת "הדרום הפרוע" בנגב. "אחרי שנים של פעילות ציבורית שהובילה החברה להגנת הטבע נגד השתלטות בלתי חוקית של אנשים על אדמות ציבוריות ומשאבי טבע, המדינה סוף סוף החליטה לפעול נגד התופעה הפסולה" אמר שי טחנאי, רכז שמירת הטבע בדרום של החברה להגנת הטבע, "אני מברך את הפרקליטות, ומקווה שזו הסנונית הראשונה נגד ההשתלטות של אנשים פרטיים על אדמות מדינה".

המתיישבים, מצדם, טוענים כי מדובר ברדיפה חסרת בסיס, וכי הם מקיימים את מצוות הציונות האמיתית - זו שיתר המדינה רק מדברת עליה. "אני מאוד כועס על המינהל, אבל אנחנו נמשיך לעשות את מה שצריך לעשות - ליישב את הנגב", אמר שמוליק ריפמן, יושב ראש המועצה האזורית רמת-הנגב, "אנחנו ניקח את עורכי הדין הכי טובים במדינה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...