'חיילים יצאו לקרב והשאירו את המזון מאחור'
קצין בכיר בזרוע היבשה משיב להאשמות המילואימניקים: "הוענק מזון ומים ל-48 שעות, אך לא כולם לקחו הכל. אף מבצע לא בוטל בשל מחסור". בצה"ל משלימים ציוד ובוחנים מנות קרב חדשות
"הוענק להם מזון ומים שמספיק ליותר מ–48 שעות, ולא כולם לקחו את האספקה", אמר הקצין. "רק 80 אחוז מהכוחות יצאו לשטח עם כל הציוד והאספקה. לא היתה תקלה מערכתית, אלא בעיות נקודתיות במחלקה אחת או בפלוגה אחת מתוך גדוד. אני לא מזלזל בהם, חלילה, אבל זה היה נקודתי".
הקצין הבכיר טוען שבמהלך המלחמה נוצר פער בציפיות בקרב חיילי המילואים, שחשבו שיקבלו אפודים וציוד באיכות זהה לזו שמקבלים חיילים בשירות סדיר. "זה לא הציוד שיועד להם על פי ההנחיות", מסביר הקצין. "הם קיבלו פריטים תקינים ושמישים, אבל פער הציפיות הוליד אכזבה".
בכל הנוגע לטענות ביחס למחסור באמצעי ראיית לילה שהשמיעו חיילי המילואים, הקצין הבכיר דוחה את הדברים על הסף. "כולם רצו יותר אמצעי ראיית לילה", הוא אומר, "וזה ברור, אבל מהתחקירים בשטח עולה שלא היתה יחידה שלא קיבלה ציוד מעל התקן, כולל אמצעי ראיית לילה וסוגים שונים של כלי נשק, שלקחנו מיחידות עורפיות".
הקצין מזכיר גם שבמהלך המלחמה ניתנה הנחיה להעביר ציוד כמו
הבעיות הלוגיסטיות, כפי שמגדיר אותן הקצין הבכיר, לא השביתו, לדבריו, את פעולת הכוחות בשום מקרה. "חשוב לי להסביר ששום בעיה לוגיסטית לא מנעה קיום מבצע בשום שלב", אמר הקצין. "לא היה דבר כזה. לא בוטל שום מבצע לאורך כל המלחמה בגלל בעיה לוגיסטית".
לפי אחת הטענות שנשמעו, במקומות רבים בלבנון לא הוקמו צירים לוגיסטיים, והאספקה לחיילים היתה מקוטעת ובעייתית כתוצאה מכך. בתום הצגת התחקירים בפניו, אומר הקצין הבכיר שהוא דוחה את הטענות הללו.
"שיקול הדעת, אם להקים ציר לוגיסטי בשטח היה נתון לשיקול דעת המפקדים", אמר הקצין. "במקומות שבהם מצאו המפקדים שיש איום לפתיחת ציר, חיל האוויר סיפק מענה. בהרבה מקרים הביאו מזון ומים ללוחמים בשטח כדי למנוע מחסור, מבלי שאלה יבקשו".
כדי לספק מענה למקצת הטענות שהשמיעו מי שהשתתפו בלחימה, הנחה מפקד זרוע היבשה, האלוף בני גנץ, את פקודיו להקים צוותי תחקיר בשטח, על מנת להפיק לקחים ועל מנת לפתור את הליקויים שעשויים להתגלות. בפקודת גנץ, מפקדים ממפקדת הלוגיסטיקה ומבה"ד 6 הקימו מפקדות ביחידות מחסני החירום על מנת לסדר מחדש את המלאי, להכין רשימות חדשות ולהשלים את החוסרים שהתגלו במהלך המלחמה.
השלב הבא שעומד בפני המפקדות שהוקמו בימ"חים, כך מעדכנים בצבא, יהיה להשלים את רמת הכשירות עד מאה אחוז בכל הכלים והיחידות כולל הטנקים, התותחים ושאר אמצעי לחימה. המטרה היא ליצור מצב ששום פריט לא יחסר, תוך הקפדה על כך שחטיבות סדירות לא ייאלצו לדרוש ציוד מיחידות מחסני החירום. לשם כך, הורה האלוף בני גנץ לבצע רכישת ציוד כמו אפודים משופרים ("וסטים") ליחידות חי"ר במילואים.
"מעתה ואילך", מבטיח הקצין הבכיר ממפקדת זרוע היבשה, "תיעשה ביקורת קפדנית יותר על יחידות מחסני החירום, והתוצאות יהיו בהתאם".
חלק מהחיילים ששבו מלבנון יצאו נגד איכותו הירודה של האוכל הצבאי שסופק במנות הקרב. כדי לטפל בנושא, הוחלט במפקדת זרוע היבשה להקים צוות מהנדסי מזון, שיתכנן תפריט חדש. התוכנית היא לספק מזון עתיר פחמימות, קל ואיכותי שנשמר לאורך זמן. "המטרה שלנו היא שהלוחם לא ייאלץ לסחוב איתו את המזון באריזות כבדות", אומר קצין המעורב בפרויקט. "אפשר לארוז את האוכל באריזת ואקום עמידה במקום בקופסאות מתכת. אריזות ואקום, כמו בצבא האמריקני, מתאימות למזון כמו נקניקים, שוקולדים וחלבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
