"האיראנים אנטי-ישראלים, אך לא אנטישמים"
בראיון מיוחד ל-nrg מספר עיתונאי איראני מה דעתם של תושבי ארצו על ישראל, מציע לא להתייחס לדברי נשיא איראן ברצינות ומקווה לבקר בישראל. זמן די-סי
בעוד דבריו של אחמדינג'אד זוכים להדים רבים בארה"ב והוא ממשיך ומתראיין לכלי תקשורת אמריקניים ועורך מסיבות עיתונאים, קיים nrg מעריב שיחה עם עיתונאי איראני, העובד עבור כלי תקשורת זר (לא אמריקני), בניסיון לנסות לפענח כיצד מרגישים האנשים באיראן וכיצד הם רואים את מנהיגותו של נשיאם.
העיתונאי האיראני נפגש עם כתבת nrg מעריב בחפץ לב בדסק החדשות של ארגון התקשורת במרכז העיר וושינגטון והקדיש שעה ארוכה מזמנו לשאלות רבות. בשום פנים ואופן הוא לא הסכים ששמו יוזכר בכתבה ועל כן דבריו מובאים כאן בעילום שם. "ראיונות און דה רקורד הם בניגוד למדיניות של מקום העבודה שלי", הוא הסביר אך הוסיף גם כי ש"זהו פשוט מצב אומלל שבאיראן אסור להגיד את המילה 'ישראל'. זה ממש טאבו".
העיתונאי סיפר כי בכוונתו יום אחד לחזור לגור בטהרן וסיפר כי יש לו חברים יהודים רבים בבירה האיראנית. "למדתי בתקופה מסוימת בבית ספר יהודי. כאשר הייתי ילד, היתה בעיה של מקום בבתי הספר הרגילים ושלחו אותי ללמוד למשך כמה זמן בבית ספר יהודי, כך שיש לי הרבה חברים יהודים". ובכל זאת, ראיון בשם מלא לכלי תקשורת ישראלי, זהו קו אדום עבור עיתונאי איראני המתכנן יום אחד לחזור לגור שם.
מה חושבים האנשים באיראן על ישראל, על יהודים? האם הם מסכימים להצהרות של הנשיא שלהם?
"האיראנים מאוד מפוצלים בדעות לגבי דברים שונים, להערכתי רק 10 אחוזים תומכים ממש במדיניות הקיצונית של הממשל. אבל כאשר מדברים על הנושא של ביטחון לאומי, אנשים רבים מתלכדים מאחורי הממשל, במיוחד כל פעם שבוש נואם בדרך שבה הוא נואם.
"אבל האיראנים לא מחפשים עימות עם ישראל. האיראנים לא יודעים הרבה על ישראל. אולי יש להם רגשות אנטי-ישראלים, אבל רוב העם האיראני אינו אנטישמי. אני פגשתי באירופה אנשים שהם מאוד אנטישמיים, ממש גזעניים. זה לא אותו דבר באיראן. יש לאיראנים תחושות קשות כלפי הדרך שבה ישראל מתייחסת לפלשתינים, אבל הם אינם אנטישמיים".
אז כיצד אתה מסביר את הפער בין ההצהרות של נשיא איראן לבין מה שהאדם הפשוט חושב על ישראל?
"באיראן קיימת דילמה פנימית. אבל אני חושב שהעם האיראני מתנהג באופן צבוע. האיראנים לא אומרים בחוץ את מה שהם חושבים בפנים".
העיתונאי האיראני המשיך וסיפר כיצד אנשים באיראן מאוד מעריכים את האמריקנים, את הישגיהם בתחום הכלכלה, המדע, חירויות הפרט. "אבל יש להם בעיה עם המדיניות של ארה"ב במזרח התיכון".
להמחשת הצביעות של האנשים באיראן, סיפר העיתונאי האיראני כיצד בילדותו בשנות המלחמה בין עיראק לאיראן, המצב הכלכלי היה קשה, ואנשים נאלצו לקבל מזון באמצעות
"קשה לדעת מה באמת האנשים חושבים על המצב במזרח התיכון", המשיך העיתונאי. "הם לא יודעים הכל על ישראל. לאיראנים אין באמת הזדמנות לחשוב על הדברים האלה, על הזכויות של היהודים בישראל, בגלל שהתקשורת באיראן נשלטת על ידי המדינה והעיתונים יסתבכו אם יכתבו דברים נגד המדינה".
אנשים באיראן עוקבים אחרי הביקור של נשיאם בארה"ב? הם צופים בדברים שהוא אמר באו"ם?
"האיראנים הם אנשים מאוד פוליטיים ועקבו מקרוב אחרי מה שאומר הנשיא. אפילו שבאיראן הנאום שלו היה בשעת לילה מאוחרת, זה שודר בשידור חי בטלוויזיה. התקשורת באיראן נשלטת על ידי הממשלה ולכן נאום בוש לא הועבר בשידור חי, אבל יהיו בטח דיווחים על הדברים שהוא אמר".
ואנשים מתרשמים מהפניה של הנשיא בוש באופן ישיר לעם האיראני, מהמחמאות שהוא אומר ומהאיום של האו"ם וארה"ב להטיל סנקציות עליהם?
"העובדה שבוש אומר דברים נעימים לעם האיראני, זה דבר שכל אחד אוהב לשמוע על עצמו, אבל אין לזה השפעה מעבר לכך".
לדבריו, דווקא העם האיראני, למוד סבל סנקציות בעבר, חושש מהנתיב הזה. "האיראנים חוששים מהסנקציות, הם זוכרים את הסנקציות בתקופת מלחמת איראן-עיראק. בשל המצוקה הכלכלית, אנשים היו צריכים לעמוד בתור לקבל הכל בקופונים, הכל חוץ מלחם. אני עוד זוכר את זה בתור ילד".
העיתונאי האיראני הוסיף כי הסנקציות ישפיעו רק על מעמד הביניים ורק אם יוטלו במשך זמן רב. "אני לא חושב שבתקופה קצרה זה ממש יצליח להלחיץ את הממשלה. הם רק יאשימו את ארה"ב ואת ישראל לכל דבר רע שקורה באיראן".
מה אתה חושב לגבי פגישה אפשרית בין בוש לאחמדינג'אד ומדוע לדעתך בוש לא נענה להזמנת טהרן לעימות ישיר?
לעיתונאי האיראני תשובה מעניינת: "עדיף ששני המנהיגים הללו לא ייפגשו. שניהם לא מספיק אינטליגנטים בשביל לקיים דיאלוג".
לדברי העיתונאי, יש קווי דמיון בין השניים – שמרנות, אמונה דתית עמוקה והמחשבה על "יום הדין". "זה ממש לא הגיוני שהם יפגשו ככה. צריך קודם הרבה הסכמות ברמות נמוכות יותר, ואולי עדיף שהשניים הללו לא ייפגשו. הם לא מספיק חכמים", אמר. "כאשר קלינטון היה נשיא והיתה עצרת האו"ם וגם חתאמי הגיע לשם, היתה אפשרות שהם יתקלו במסדרון, אבל חתאמי עשה סיבוב כדי לא לחלוף מול קלינטון באותה השעה. עכשיו אני חושב שזה הפוך, אחמדינג'אד מזמין לעימות טלוויזיוני והנשיא בוש ממש עושה מאמצים כדי לא להיתקל בו בטעות".
מה דעתם של האנשים באיראן על מלחמת לבנון?
"האיראנים חושבים שזו היתה מלחמה בין איראן לבין נציגיה של ארה"ב במזרח התיכון. הממשל האיראני מרגיש אחרי מלחמה זו שהוא יכול להבעיר את המזרח התיכון וזה נותן להם תחושה של כוח. אבל אני לא מאמין שהממשלה האיראנית מחפשת לפגוע בממשלה הישראלית, אלא זו היתה הדרך שלהם להראות לעולם המערבי שלא כדאי לפגוע באיראן. האיראנים יודעים שאין להם מספיק כוח כדי לתקוף את ישראל".
בחודשים האחרונים עלתה רבות ההערכה כי עלולה לפרוץ מלחמה בין ישראל לאיראן, בייחוד לאחר הצהרות הנשיא אחמדינג'אד שישראל צריכה להימחק מן המפה.
"אני מבין שאנשים בישראל מוטרדים מן האיום האיראני. כמו שבאיראן אנשים מפחדים מהיכולת של ישראל. לישראלים יש זכות לפחד, אבל הם לא צריכים לקחת את הדברים של נשיא איראן ברצינות. צריך להבין, אחמדינג'אד הוא פשוט אדם פשוט שהגיע לתפקיד כה רם בתקופה כל כך קצרה. הוא נהנה מתשומת הלב של התקשורת והוא נהיה גיבור בעיני הערבים".
העיתונאי המשיך וסיפר כיצד פגש לפני מספר ימים עמית, עיתונאי מצרי, שאמר לו כי הוא מקנא באיראנים על שיש להם מנהיג כמו אחמדינג'אד. "הוא אמר לי 'הלוואי והוא היה הנשיא שלנו'. ואני חושב שהוא קיבל מעמד של גיבור בעולם הערבי בשל ההתבטאויות שלו נגד ישראל. וזה פשוט מטורף. יש לו מעריצים בכל מיני מדינות מוסלמיות, אנשים לובשים צהוב, כדי לסמל את ה – Yellowcake (אורניום מרוכז בתצורתו וצבעו אחרי שנחצב – ט.ש.) כאשר הם פוגשים אותו. אנשים נהיו פנאטיים".
לדברי האיראני, אנשים באיראן, בדומה לאנשים בישראל, מרגישים מאוימים. "הם מפחדים מהתקפה ישראלית. אנשים מדברים על פעילות המוסד באזור הכורדי בעיראק. הם חוששים גם ממה שהם שומעים שישראל עושה בשטחים".
כמו רבים אחרים בוושינגטון גם העיתונאי האיראני קרא בעיון את כתבת השער במהדורה האחרונה של מגזין הטיים, עם הפירוט על תוכניות המלחמה האמריקניות, לקראת מלחמה אפשרית בין ארה"ב לאיראן. העיתונאי האיראני פוטר את הכתבה הזו כ"פרופגנדה אמריקאית המיועדת בעיקר להרשים את האירופאים לקראת הגברת הדיונים באו"ם על סנקציות נגד איראן. להראות שארה"ב רצינית בכוונות ההתקפה שלה".
בישראל מאוד חוששים מהתקדמות תוכנית הגרעין האיראנית ולא מאמינים לנשיא איראן כשהוא אומר שמדובר בתוכנית למטרות אנרגיה אזרחית.
בנושא זה, לא ניתן היה לשמוע מהעיתונאי האיראני שום דחייה של דברי נשיא איראן. "איראן פועלת על פי אמנת ה-NPT (האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני – ט.ש.). היא הסכימה בעבר להשעות את העשרת האורניום, כדי להראות 'רצון טוב' מצדה ואיראן פועלת כיום על פי התחייבויותיה. המעבר מהעשרה ברמה הנמוכה לרמה שתספיק לנשק גרעיני זה לא דבר פשוט ויכול לקחת הרבה שנים".
הוא הוסיף כי "ישראל לא חתמה על האמנה, וזה לא לגיטימי שהיא תעלה טענות נגד איראן על תוכניות הגרעין. יש פרסומים על כך שישראל מחזיקה לפחות 200 ראשי חץ גרעיניים והעובדה שאין יחסי כוחות מאוזנים בין המדינות (כלומר, ישראל קטנה בהרבה הן בשטח והן באוכלוסיה – ט.ש.), לא מצדיקה את העובדה שישראל לא חתומה על האמנה. אם ישראל היתה חתומה על האמנה, אז היתה לה יותר זכות לבוא ולדבר נגד איראן".
בשולי הדברים העיתונאי האיראני סיפר ל-nrg מעריב על חוויות העבודה בכלי תקשורת איראניים בעבר. "כאשר היינו מדווחים על דברים הקשורים בישראל, לא הרשו לנו להשתמש בשם 'צבא ההגנה לישראל', כי זה בעל טון חיובי מדי של 'הגנה על ישראל'. תמיד היינו צריכים להגיד שהצבא הישראלי הוא 'הכוח האגרסיבי של ישראל'".
עוד סיפר כי יש לו בלוג בפרסית וכי אחרי המלחמה בלבנון הוא כתב על הטעות שנסראללה עשה בתקיפת ישראל, על כך שהוא הפר את השלום. "אנשים תקפו אותי בתגובות באופן קשה על כך. אמרו עלי שאני פרו-ציוני. אבל אחרי זמן מה, שהתחילו להבין יותר דברים ממה שקרה בלבנון, אנשים ראו שיש משהו במה שכתבתי".
לדבריו, דווקא באינטרנט יש אווירה חופשית מאוד. "את יודעת שהשפה הפרסית היא הרביעית הנפוצה ביותר ברשת? אחד מהבלוגרים, חוסיין דרחשן, עיתונאי איראני שחי בקנדה החליט לנסוע לישראל, לבדוק איך זה באמת שם, בישראל. הוא נסע לפני שנה והודה בבלוג שלו שנסע לישראל ואח"כ דיבר באופן גלוי לגמרי על מה שראה שם ואיך אנשים התייחסו אליו. אנשים באיראן קראו לו בוגד ומרגל ישראלי. אבל הוא גר בקנדה ולא מתכוון כנראה לחזור לאיראן", סיפר.
"אני גם הייתי רוצה לנסוע לישראל", הוסיף העיתונאי. "מסקרן אותי לראות איך נראית ירושלים, ראיתי רק תמונות. אבל כרגע זה נחשב לביקור במדינת אויב ואני לא יכול לעשות את זה".
אפשר היה להמשיך ולדבר עם העיתונאי האיראני שעות רבות. כפי שגם הוא אמר במהלך הראיון, יש כל כך הרבה דברים דומים בין האנשים באיראן לבין האנשים בישראל. חבל, לדבריו, שכולם "מבזבזים כל כך הרבה אנרגיה על כעסים וחרדות. חבל שאי אפשר להפסיק עם כל השנאה הזו".
נא להמתין לטעינת התגובות
