שר מהים
המוסיקאי אהרון רזאל עשה את הקיץ שעבר על חופי גוש קטיף. הוא ניגן עם האנשים את העצב שלהם, שר איתם את האובדן, וחזר הביתה, לנחלאות. הרשמים הבשילו לצלילים ובמלאת שנה להתנתקות, דבורה קיציס התיישבה ללבן איתו את הדברים. וכבונוס לשבת- קבלו גם קליפ מיוחד.
אהרון רזאל עשה את הקיץ שעבר על חולות גוש קטיף, עם הגיטרה ועם תושבי שירת הים. ושם, בביתם, ועל שפת הים, נולדו השירים "איפה ניגנתי בקיץ האחרון" ו"שירת הים".
עברה שנה. וכולנו יודעים פחות או יותר איפה היינו בקיץ הזה, ואילו הקיץ ההוא, זה שקדם לו, קצת נשכח. רזאל בא ומזכיר לנו אותו, עם שני שירים, שעל אף הקצב הרזאלי השובבני המוכר המאפיין אותם, נסוך עליהם עצב רב, שלא לומר קינה.
צריכה הייתה לחלוף שנה, נדרשנו לעבור חורף ואביב, כדי ששאלות האמונה שהתעוררו אז ינוסחו למילים, שעוצמת הרגשות תתרכך, פצעים פתוחים יתחילו להגליד, והדברים יבשילו לשיר. וכך, על הים נולדו שירי מחאה רכים, ששטף המילים שבהם מותיר שובל של כעס אבל גם של השלמה.
לצפייה בקליפ לחץ כאן:
אין עוד מלבדו
"לא רציתי לכתוב שיר מחאה, אני אפילו נגדם בדרך כלל", מתוודה אהרן רזאל, "אבל החוויה שעברתי שם כאדם וכאמן, הייתה חזקה ממני.
"את 'שירת הים' כתבתי תוך כדי האירועים, ואת 'איפה ניגנתי..' לאחר מכן, ברגע של כאב שתפס אותי באמצע טיסה בדרך חזרה לארץ. ולמרות זאת, הוא אחד השירים היחידים שלי שעבדתי עליהם כל כך הרבה זמן. שיפצתי, ניסחתי מחדש ושקדתי על הקצב שלו. רציתי שכמה שיותר רגעים שזכרתי יכנסו לתוכו".
השירים החדשים של רזאל בולטים
על רקע המצב הקיים במוסיקה היהודית. מוסיקה שכמעט ואין בה שירי מחאה. המוסיקה הזו, על אף שבעת האחרונה נפתחת יותר ויותר להשפעות חיצוניות, והיכולת המקצועית בה הולכת ומשתבחת, עדיין נצמדת אל הפסוקים ואינה אֲמונה היטב על תורת השיר והפזמון.
הפעם רזאל אומר את אשר על ליבו, לעיתים בלחישה לפעמים בצעקה. אך כדרך החסידים הוא לא מאבד תקווה, ונאחז בירושלים ההולכת ונבנית ובאמונה יוקדת חותם את השיר ב"אין עוד מלבדו". ובאמת אין.
הקליפ הופק על ידי www. inntv.co.il הטלויזיה של ערוץ 7
נא להמתין לטעינת התגובות
