הכתובת הלא נכונה
דורון מדלי מגן על ג'קו איזנברג: הוא ראי לפרצופה של המדינה. תשובה לבן כספית
חשוב לי להדגיש כי אני כותב אליך כאדם פרטי ולא כנציג "כוכב נולד", אבל הרשה לי לספר לך משהו על הדור שלי ושל ג'קו איזנברג. התגייסנו לצה"ל בשנות ה-90' של המאה הקודמת. צה"ל של אותה התקופה הוא לא הצה"ל שאתה התגייסת אליו או שאבא שלי התגייס אליו. מי כמוך יודע את זה.
עשרות ועדות ותתי ועדות בדיקה הוקמו ב-15 השנה האחרונות כי מישהו סוף סוף הבין שהגוף הזה בירוקרטי להחריד ולא יעיל. אחוז מסויים מהחיילים הוא קריטי ללחימה, אבל מה קורה ל-70% הנותרים? אלפי חיילים מוצאים את עצמם יושבים סביב ספסל של קק"ל בתל-השומר, כשהתפקיד הנכסף שלהם בצבא הוא להעביר חיילים אחרים את הכביש, מבניין הקב"ן לבניין השלישות.
כשאני התגייסתי לצה"ל אף אחד לא בדק את כישורי ההדרכה שהיו לי כנער. כשאמרתי שאני רוצה לתרום לחברה הישראלית, שאני רוצה להדריך, אמרו לי "תודה רבה, אתה הולך לשיריון". לא עשיתי בעיות, הלכתי. בחודשיים של טירונות אפילו הצלחתי ליהנות. לאחר הרבה שיחות שעשיתי עם מפקדיי, וכמובן פרוטקציה לא מעטה, הגעתי לתפקיד שרציתי - להדריך דורות שלמים של חובשים ומדריכי חובשים.
אם לא הייתי מגיע לשם, גם אני הייתי עוזב את הצבא. למה? לא כי אני ילד מפונק מרמת-השרון. תרמתי לחברה הישראלית לפני שהתגייסתי, ואני תורם לה עד היום. אבל אם לא הייתי מוצא את מקומי בצבא הייתי עובר לעשות שירות לאומי או כל שירות אחר לציבור. פעם צה"ל היה המקום היחיד בו יכולת לתרום למדינה, היום יש מקומות נוספים והגיע הזמן שההכרה בהם תהיה רשמית.
אף על פי שמצאתי את מקומי בצבא, הצבא "מצץ" את כל כוחותיי המנטליים. הייתי צריך להתעסק שנתיים שלמות בוויכוחים ומלחמות אגו וכוח של קצינים ו"פלאפלים", שלא אליהם התכוון בן-גוריון בחזונו על קציני צה"ל ומפקדיו.
צה"ל של שנות ה-90 ניוון לרב חייליו את המוח. הוא הפך אותנו לאנשים משועממים, שכל עניינם בחיים הוא "טופסולוגיה" מיותרת ובירוקרטיה מוטרפת. חלקנו אפילו הפך לאלימים, ממש כמו בתוצאות הניסויים הקלאסיים בפסיכולוגיה על סטודנטים שיושבים מול ארבעה קירות ולא עושים דבר.
פלא שההורים שלנו לא מבינים למה אנחנו בורחים לתקופות ארוכות
לא דואגים לנו למקומות מגורים שנוכל להרשות לעצמנו ולא דואגים לנו להקלות במסים כדי שנוכל לבסס את עצמנו ללא עזרת ההורים שלנו. הפוליטיקאים מבטיחים לנו המון דברים ויורקים לנו בפרצוף.
רשימת הטיעונים הזאת גם היא מעייפת, מתסכלת ומשעממת כבר. כי מה חדש? זאת מדינה זונה ומדינה מוצצת, כולנו יודעים את זה וכולנו אומרים את זה בכל שיחת בית קפה ממוצעת.
אז אל תצא נגד ג'קו איזנברג. בוא נעמיד את הפרטים על דיוקם. הבחור הצעיר הגיע לבקו"ם ובסך הכל אמר - אני לא מוכן להחזיק נשק. זכותו. היה לו פרופיל 97 ובכל זאת צה"ל החליט לשחרר אותו במקום להציע לו תפקיד אחר. צה"ל עשה טובה מאוד גדולה לג'קו איזנברג בכך שלא שרף לו את המוח כמו שהוא עשה לעשרות חבריי הפקידים, מגישי הקפה וממלאי הטפסים.
אל תצא נגד "כוכב נולד". התוכנית הזאת החזירה את האהבה למוסיקה ישראלית. כל מה שצה"ל, מערכת החינוך ובתי האב בישראל לא עושים. אותן ילדות שכולם נטפלים אליהן והופכים אותן לבסיס כל תחלואינו שרות היום שירים של חיים חפר, רחל שפירא, מתי כספי ואהוד מנור.
קידום ופיתוח המוסיקה הישראלית מבטיח עתיד לכולנו. המוסיקה ממלאת את הלבבות ומאחדת את כולנו. זה אולי נשמע שמאלצי, אבל זה באמת כך. בזאת שכרינו וזה הפך תפקידינו החברתי. הכוכבים הנולדים ואנוכי רצים מאירוע התרמה אחד לשני ועוזרים לכל מי שרק מבקש באיסוף כספים, כי מדינת רווחה היא בגדר חלום כאן. מי שהמציאו את הרייטינג ואת הפופולריות הזולה הם הפוליטיקאים והעיתונאים, לא ערוץ 2.
הכותב הוא מנהל ההפקה האומנותי של "כוכב נולד"
נא להמתין לטעינת התגובות
