עתירה: לחשוף את חנינות הנשיא
התנועה לחופש המידע דורשת לבחון את חנינות הנשיא עקב חשד, לכאורה, שאיפשר גישה למקורביו
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד בעז בן צור, מציגה התנועה ארבע דרישות. ראשית, לחשוף את בקשות החנינה שהוגשו לנשיא קצב החל משנת 2000. שנית, לחשוף את ההמלצות שנתנה ועדת החנינות במשרד המשפטים עבור אותן בקשות חנינה. שלישית, לחשוף את החלטת הנשיא בכל אחת מבקשות החנינה, ולבסוף, לחשוף את מועד חתימת נשיא המדינה ושר המשפטים על ההחלטות הנוגעות לבקשות החנינה.
"עניינה של עתירה זו הוא בהגברת השקיפות באחד המוסדות החשובים ביותר במערכת המשפט הישראלית – מוסד החנינה", נכתב בעתירה. "מדובר בהליך רגיש ביותר. בידיו של הנשיא ניתנה סמכות 'על שיפוטית', ליתן בידי עבריין שהורשע את חירותו". עוד ציינו, כי "מרגישותה של סמכות זו וחשיבותה, נגזרת גם החובה לנהוג בבקשות החנינה ללא משוא פנים ובאופן שוויוני".
לטענת חברי התנועה, צורך זה מחייב שתהליך הענקת החנינה ייעשה באופן שקוף, אשר יאפשר ביקורת ציבורית על ההחלטות המתקבלות. ביקורת זו חייבת לכלול ביקורת על תהליך מתן החנינה וזאת כדי לוודא שהוא מתנהל באופן שוויוני וללא העדפה אסורה.
"אנשי עסקים קיבלו גישה לתיקי חנינות"
העתירה הוגשה לאחר שבקשת התנועה לקבל מידע על ההליכים, נענתה בשלילה מצד משרד המשפטים, וזאת בנימוק כי חשיפתו תפגע בפרטיות מבקשי החנינות, וכן משום שהחשיפה תדרוש הקצאת משאבים בלתי סבירים מצד משרד המשפטים.
מנגד, טוענת התנועה כי העניין הציבורי במידע גובר על הפגיעה בפרטיות, אם היא קיימת. "העניין הציבורי בגילוי המידע הוא רב. כלפי נשיא המדינה הועלו חשדות חמורים, לכאורה, לפיהם אנשי עסקים המקורבים לנשיא
קיבלו גישה חופשית לתיקי חנינות המצויים בארכיון בית הנשיא", אמרו.
"חשדות אלו, כשלעצמם, הופכים את המידע המבוקש לכזה המעורר עניין ציבורי רב. בכל מקרה, מדובר בראש מדינה, המפעיל סמכות בעלת סממנים מעין שיפוטיים. טוהר הליך הפעלת הסמכות הוא מעניינו המובהק של הציבור. בכך די כדי לגבור על טענה בדבר פגיעה אפשרית בפרטיות, תהא אשר תהא, והן על הצורך להקצות משאבים לשם מסירת המידע המבוקש", נכתב.
עדכון אחרון : 21/8/2006 0:24
נא להמתין לטעינת התגובות
