ועדת חקירה או ועדת בדיקה?
ועדת הבדיקה שמינה פרץ מעלה את הסוגיה לדיון ציבורי: ההבדלים בין סוגי ועדות החקירה הקיימות
- היום שאחרי המלחמה - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב
בחיים הפוליטיים והמדיניים של ישראל קיימים שלושה סוגים של ועדות חקירה ובדיקה למיניהן: ועדת חקירה ממלכתית, ועדת חקירה פרלמנטרית ו-ועדת בדיקה חיצונית. הראשונה, ועדת חקירה משפטית, הקרויה גם ועדת חקירה ממלכתית, היא מוסד הבדיקה העליון שיכולה המדינה להקים, והיא מוקמת רק לעיתים נדירות ולחקר נושאים רציניים ביותר, ובדרך כלל לאחר לחץ ציבורי כבד שעולה "מן הרחוב".
כך, למשל, הוקמו ועדת אגרנט לחקר מחדלי מלחמת יום הכיפורים, ועדה לחקר התנהלות צה"ל באירועי סברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה, "ועדת אור" לבדיקת פרשת המהומות במגזר הערבי באוקטובר 2000, ועוד. לוועדות אלה היו בהחלט "שיניים", ולעיתים הן הופכות חדות עד כאב.
ועדה זו מוקמת אך ורק ע"י הממשלה, מכוח חוק ועדות חקירה משנת 1968, והיא נחשבת לערכאה מעין שיפוטית, שאת הרכבה האנושי קובע נשיא בית המשפט העליון ויושב הראש שלה לעולם יבוא מתוך צמרת המערכת המשפטית – בדרך כלל שופט ביהמ"ש העליון או המחוזי, או שופט בדימוס. היא מוקמת לחקור עניינים בעלי חשיבות ציבורית עליונה. אחד משני גופים עשויים על פי החוק להחליט על הקמתה – הממשלה, או לחילופין ועדת הכנסת לביקורת המדינה. הגוף הממנה הוא זה הקובע את "גבולות הגיזרה" של פעילותה.
בהיותה בעלת מעמד מעין שיפוטי ומוסמכת לחקור עדים ובעלי עניין המופיעים בפניה, רשאית הוועדה לכפות על עדים להופיע בפניה ולחייבם להעיד בשבועה ואפילו להוציא צווי חיפוש במאמציה לאתר מסמכים חיוניים. בשל יכולתה לחסל קריירות בהינף דוח, מאפשרת הוועדה לנוגעים בדבר להיעזר בעורכי דין שייצגו אותם.
ועדה כזו, מטבע הדברים, מוקמת לעיתים נדירות, ומסיימת את תפקידה במסירת דוח לממשלה. הממשלה אינה חייבת לקבל את המלצות או מסקנות הדוח, אך בשל משקלה הסגולי של הוועדה, אף ממשלה אינה מעזה לדחות את מסקנותיה. בדרך כלל זוכה דוח הוועדה להדים ציבוריים רבים, בשל רמת האמינות הגבוהה המיוחסת לוועדה כזו, ולעיתים מוביל הדוח ל"עריפת ראשים" (כמו למשל החלטת ועדת אגרנט לאסור על אריאל שרון, שר הביטחון בעת מלחמת לבנון, לשמש ביום מן הימים שר ביטחון).
ועדת חקירה נוספת היא ועדת חקירה פרלמנטרית, ש"שיניה" קהות יותר מזו הממלכתית. הכנסת רשאית למנות ועדת חקירה פרלמנטרית מכוח חוק יסוד הכנסת. למעשה, רשאית כל ועדה בכנסת למנות ועדת חקירה פרלמנטרית ולקבוע את סמכויותיה ותפקידיה. אולם ועדה כזו אינה יכולה לכפות את המלצותיה, ואפילו אינה יכולה לחייב עדים להופיע בפניה. על אף זאת, יש למסקנותיה חשיבות ציבורית. מעט ועדות מסוג זה הוקמו בכנסת, והאחרונה שבהן הוקמה על ידי ועדת החוץ והבטחון ערב הבחירות האחרונות, לחקר אירועי פינוי עמונה.
ועדה נוספת בעלת סטטוס חוקי היא ועדת חקירה צבאית, בראשות קצין, האמורה לחקור תקלות בהתנהלות צבאית, אך בתחומים נקודתיים: מות חייל שלא במלחמה, מות אזרח עקב פעילות של חייל, וכדומה. הקמתה נשענת על חוק השיפוט הצבאי, ולפיכך עיסוקיה
ולבסוף, ועדת בדיקה חיצונית, שהיא הנחותה ביותר בסולם החשיבות של ועדות החקירה. החוק אינו מכיר בוועדה כזו, ולפיכך אין למסקנותיה והמלצותיה שום מעמד, והשר הממנה אותה יכול לפעול על פי עקרון "ירצו - יאכלו, לא ירצו - לא יאכלו". בדרך כלל מוקמת ועדה כזו לבדיקת כשלים פנימיים במשרד, והיא נחשבת לוועדה טכנית, ללא כל מעמד מוסרי מחייב.
ועדה שכזו אינה יכולה לכפות דבר על איש ולפיכך אינה נהנית מאמון הציבור. השר הממנה אותה יכול להרכיבה כראות עיניו, ולהושיב בה אך ורק את ידידיו ודורשי טובתו, כדי להבטיח שהוא אישית ייצא בכל מקרה צח כבדולח במסקנותיה. ברור גם שוועדה כזו לא תעז להטיל רפש בשר הממנה אותה, גם אם במהלך הבדיקה תגלה שהשר מעל בשליחותו הציבורית ופעילותו היתה כושלת.
אמש הודיע פרץ על הקמת ועדת בדיקה חיצונית שתבחן את הכשלים והטעויות בהתנהלות צה"ל במהלך המלחמה. הוועדה, שבראשה יעמוד הרמטכ"ל לשעבר ליפקין-שחק, תבחן את מוכנות והיערכות צה"ל ומערכת הביטחון ללחימה בזירת לבנון והגנת העורף. בנוסף, תבחן הוועדה את פעילות צה"ל ומערכת הביטחון בזירת לבנון מחטיפתם של שני חיילי צה"ל ב-12 ליולי ועד כניסתה לתוקף של הפסקת האש ב-14 לאוגוסט.
הוועדה אמורה להגיש את מסקנותיה והמלצותיה לשר הביטחון, שביקש מיו"ר הוועדה להגיש בתוך שלושה שבועות דוח ביניים ממועד קבלת כתב המינוי. הדוח אמור לכלול המלצה באשר למשך הזמן שיידרש להערכת חברי הוועדה להשלים את עבודתה.
מלבד ליפקין-שחק יהיו חברים בוועדה גם מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף (מיל.) הרצל בודינגר, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר ומנכ"ל חברת 'בזק' לשעבר, האלוף (מיל.) אילן בירן, יו"ר קונצרן התרופות 'טבע', אלי הורביץ, אלוף (מיל.) ומנכ"ל רשת השופרסל לשעבר, עמי סגיס.
נא להמתין לטעינת התגובות
