המלחמה הפרטית של איתן
סמ"ר איתן עג'מיה, שבן דודו נהרג בתקרית בה נחטפו החיילים, צעד יחד עם חבריו לגדוד חרב בשטח שורץ מחבלים. אתמול הם יצאו מלבנון אחרי שהשיבו הכבוד
לוחמי הגדוד היו בדרכם לגבול הצפון כדי להחליף את חיילי המילואים כשהתרחש אירוע חטיפתם של שני החייליים על ידי מחבלי החיזבאללה. מפקד הגדוד, סא"ל ווג'די סח'ראן, קיבל במהירות אחריות על הגזרה, אותה חלק כעבור כמה שעות עם סגנו, רב-סרן שאדי אבו-פארס. השניים עדיין לא הבינו את תפקידם המרכזי במלחמה, שעתידה לפרוץ.
לאחר יומיים של ייצוב הגזרה, ואבטחת גדר המערכת, החליט אלוף פיקוד צפון, אודי אדם, לשלוח את הגדוד להשתלט על הכפר מרווח'ין, 2 ק"מ בתוך שטך לבנון, צפונית ליישוב זרעית, מאחר וידע כי אין גדוד שמכיר את השטח באופן כה אינטימי כמו הגדוד של סא"ל ווג'די. לאחר שש שנות נסיגה, שהתאפיינו בהגנה על הגדר, השתלט גדוד חרב על הכפר תוך שעה. הלוחמים, הצליחו לאתר אמצעי לחימה רבים וביניהם: נשקים, פצצות מרגמה ומשגרי טילי טאו ברחבה של המסגד המקומי, כשהם מוכנים לשיגור.
סמ"ר איתן עג'מיה מהכפר ינוך לא ישכח לעולם רגע אחד במהלך הפשיטה על הכפר מרון א-ארס. "נכנסנו לתוך בית, שחשדנו כי יש בו פעילות טרור. זיהינו חדר אחד סגור ולאחר שהבנו שיש בו מחבל יריתי לתוכו", סיפר עג'מיה. "לאחר שהצלחנו לפרוץ את החדר גילינו שם מחבל חיזבאללה עם נשק ואפוד, בו היו מחסניות ורימונים".
בן דודו של איתן, וואסים נאזל ז"ל, נהרג במהלך חטיפת החיילים בגבול, ולכן מבצע "שינוי כיוון" בו פתח צה"ל קיבל מבחינות משמעות שונה לגמרי. "יש חיילים שנפלו להם קטיושות על הבתים ואפילו חייל אחד שאמא שלו נפצעה מרסיסים בכפר מע'ר ואושפזה בבית חולים", סיפר.
איתן, שבניגוד לרס"פים האחרים שדואגים למינהלה ונותרים בעורף, ביקש לשמש דוגמה ללוחמיו בפלוגה והצטרף לקרבות. לטענתו, לא מדובר בכפרים אלא בבסיסי טרור וברבים מהבתים אוחסנו אמצעי לחימה. "חשפנו חמ"ל של החיזבאללה ובתוכו גילינו מכשירי
לדבריו, היו לא מעט רגעים קשים במהלך הלחימה. "שלושה ימים חלפו והגדוד קיבל משימה נוספת. לוחמי הגדוד התארגנו בשטח ישראל ותוך שעות ספורות כבר צעדו ברגל לכיוון הכפר מרון א-ארס שהיווה נקודה שולטת עבור המחבלים בגזרה", סיפר איתן. הוא ציין כי במשך עשרה ימים נתקלו לוחמי הגדוד במחבלים והותקפו בפצצות מרגמה וטילי נ"ט על בסיס יומי. באחת הפעמים פגע אחד הטילים בעמוד של בניין מתחתיו עמד הסמג"ד אבו פארס, שניצל בנס.
לאחר שבועיים קשים של לחימה, יצאו לוחמי גדוד חרב להתרעננות ביישוב יראון, אך בניגוד לציפיות הם הוקפצו שוב, תוך שעות ספורות, ובמקום להניח את ראשם על הכרית, מילאו מחסניות ומימיות ויצאו ברגל לפשוט על הכפרים עיתרון ועינתא.
במשך 8 ימים הם ניהלו לחימה עזה נגד כמה מקיני הטרור המרכזיים בגזרה. "חטפנו טילים, פצמ"רים וירי נק"ל מכל הכיוונים כשנכנסנו לכפר עינתא", סיפר הסמג"ד אבו-פארס. "היו מספר בתים בנקודות שולטות שלקח לנו זמן להשתלט עליהם כדי להפסיק את האש. במהלך האבטחה של האגף המזרחי של בינת ג'בל, באזור בית יהון, הצלחנו לחסל לפחות שלושה מחבלים".
גם אחרי המשימה הזו לא ניתן לגדוד זמן למנוחה והוא נשלח למשימה מורכבת. "אחרי 20 ימי לחימה קשה ללא מקלחת ומנוחה סדירה יצאו הלוחמים לאבטח את רכס סילבסטר, שמשקיף על הכפרים ברעשית ובית יהון", סיפר אבו-פארס.
לדבריו, לוחמי הגדוד צעדו 14 ק"מ בהרים, גבעות, וואדיות שורצות מחבלים ומשגרי קטיושות, תחת איום מתמיד של צלפים וטילי נ"ט. באחד המקרים נשמע פיצוץ מחריד במקום בו צעדו ולאחר שתפסו מחסה, הבינו כי מדובר בטנק של צה"ל שטעה בזיהוי וירה לעברם. אחד ממפקדי המחלקות נפצע באורח קל וחזר לפעילות כעבור שלושה ימי מנוחה.
בהיתקלות עם מחבלים במהלך משימת אבטחה של המעבר החשוב מעל הכפר קונין חיסלו לוחמי הגדוד שמונה מחבלים. אבו-פארס מסביר כי שום דבר לא מובן מאליו. "הלוחמים חשבו בכל סוף משימה שהנה עוד רגע הם יוצאים החוצה אבל אז הגיעה עוד משימה. הם פעלו תחת איום מתמיד לאורך כמה גזרות, שאם נחבר אותן נגיע ל-40 ק"מ הליכה" ,ציין. "החוסן הנפשי שלהם מדבר בעד עצמו. אבל הכי חשוב שיצאנו ללא נפגעים".
אתמול בבוקר, אחרי 30 ימי לחימה בדרום לבנון, יצאו הלוחמים למנוחה. המג"ד, נסע לראות את אשתו וילדיו לאחר שלא פגש אותם במשך 40 יום. הסמג"ד, ארגן מפגש בשטח עם אשתו, שאמורה ללדת בכל יום.
אחרי ההצלחות של גדוד חרב בלחימה הנוכחית מודים בפיקוד צפון, כי נשקלת האפשרות להפוך את לוחמי חרב לגדוד סיור ייעודי ללחימה בלבנון, שיהווה כוח משימתי משמעותי עבור האוגדה במקביל ליחידת אגוז.
נא להמתין לטעינת התגובות
