רמסו את האדמה, רומסים הכבוד
שנה לאחר שפונתה מנצרים, דינה אברמסון זועמת על אוזלת היד שהמדינה מפגינה ביחס למפונים
השקעה עצומה השקיעה המדינה בתפאורה לאתרי הקרוונים הזמניים. עציצים בכל פינה, דשא, שלטים נחמדים לדלת הבית. מי שמגיע לניצן או לפזורה אחרת מתבלבל לרגע ומתקשה במבט ראשון להבחין כי מתחת לכל התפאורה הפסטורלית מדובר באתר קרוואנים לכל דבר, בו שוכנים עוני, מצוקה והרבה מרמור.
2,000 מובטלים חדשים הצטרפו בשנה החולפת למעגל מחוסרי העבודה של מדינת ישראל. אלו אנשים שעבדו כל חייהם להרוויח את מטה לחמם ביושר ובכבוד, אך נושלו ממקור פרנסתם. שנה שלמה של חיפושים אחר מקצוע חדש כבר חלפה, ובניצן, היישוב אליו פונו מרבית תושבי גוש קטיף, 95% מהחקלאים מובטלים.
60 מליון דולר יצוא הביאו חקלאי גוש קטיף כל שנה למדינה. אותה המדינה שבגדה בהם כאשר במצח נחושה הבטיחה בפרסומות ענק פרח תחת פרח וחממה תחת חממה, והיום רומסת את כבודם כפי שרמסה את אדמתם.
אחרי שחלפו חודשי הזעזוע וההסתגלות לחיים החדשים, דימיתי בנפשי שאוכל לשכוח מה שהיה, שאין טעם לעסוק בעבר. שיש להתמקד בעתיד, והעתיד הוא טוב. אך המצוקות התופחות והגדלות של אחיי המגורשים היושבים בערי הפליטים הכריחו אותי לא לברוח, לא לעצום עיני מפני המצוקה, לדבר.
ארץ אוכלת יושביה
בשבועות האחרונים גיליתי כמה העם שלנו נפלא - העזרה ההדדית, הסיוע המהיר, ארגוני החסד הרבים. איפה הייתם כשאנו אולצנו לנטוש את בתינו? איפה הייתם כשאנו גלינו, בוכים ומדממים מלבנו? היום אני יודעת שיכולתם, אך כמעט איש מכם לא היה שם בשבילנו. איפה אתם עכשיו כדי לצעוק המלך הוא ערום?
מדינת ישראל נטשה אוכלוסייה שלמה והותירה אותה מפורקת ואבודה. ילדים, משפחות, אנשים שהלכו בשירות המדינה, חקלאים שגידלו את עמלם בשני ידיים כי האמינו באדמה, הפכו עכשיו לשולי החברה.
הדימוי העצמי של אדם מובטל יורד לאפס, במיוחד כאשר הוא נאלץ לעמוד מול אשתו או מול ילדיו, שדווקא עכשיו כל כך זקוקים לקייטנת קיץ, ולהגיד
ארץ אוכלת יושביה, אוכלת את בניה בפה מלא, ודורשת עוד. מפוני אסון ההתנתקות עוד לא השתקמו, וכבר מדברים מנהיגיה על ביס נוסף באדמת ההיסטוריה הכואבת. לא לנצח יושתק הקול הזועק, משום שזעקה מושתקת סופה להתפרץ.
מדינה שתרמוס ציבור כל כך גדול גוזרת על עצמה במו ידיה אובדן. מתי יפקחו העיניים והלבבות ישובו לפעום ולהרגיש, מתי ישוב הראש לחשוב בהגיון. אולי היום.
נא להמתין לטעינת התגובות
