שאינו יודע לשאול
קובי אריאלי נמנע כבר חודש מלשאול כל מיני שאלות תם בנושא המלחמה ומרגיש חלק מהעדר המטומטם שקוראים לו "עורף חזק"
כשאתה בן 34, שמן ועולה על רכבת הרים, החיים שלך עומדים להשתנות. בעוד שלושת ילדיך עולזים ומריעים, אתה יושב צפוד, עצום עיניים ומחכה שכל זה ייגמר. מה גורם למבוגר לפחד מהרפתקאות כאלה פי אלף יותר מילדו הקטן? חבר שלי טוען שזה בגלל שאנחנו נוהגים במכונית. כשאתה נהג אתה יודע שאין סיכוי לקחת סיבוב בצורה כזו ולא להתרסק. אתה יודע אמנם שהמנגנון כאן הוא קצת אחר, אבל עדיין, אינסטינקט הנהג מקדים את הידיעה הזו ואז חוויית המסע ברכבת ההרים הופכת לרצף מחריד ואינטנסיבי של "כמעט תאונות" שכל נהג מכיר היטב מביקוריו בנתיבי איילון. זו אכן סיבה הגיונית המקובלת עליי, אבל מה שהחריד אותי היה דבר אחר לחלוטין.
פתאום, תוך כדי מסע עוועים, בקטע מישור קצר שהקדים עוד נפילת מוות שאחריה נסיקת אימים, עברה בתודעתי ההכרה הברורה שאני מפקיד בשניות אלה את חיי ואת חיי שלושה מילדיי לחסדי מכונות מסוכנות בעליל, שכל מה שאני יודע עליהן זה שהיה כתוב בעיתון שהן מוצבות במקום הזה והזה בירושלים.
למי שייך הלונה פארק? איזו חברה אחראית לתפעולו? מה רמת הניסיון של אנשיה? מדובר בלונה פארק מאולתר, נודד. האם יש תקדימים לאסונות, חס וחלילה? הגלגל הענק חורק קלות. זה בסדר? הוא מסתובב מהר מדי? את מי תובעים במקרה שכולנו נהפוך למשותקים? מי כאן המנהל?
לא שואלים שאלות על הכתוב בעיתון
מובן מאליו שלא שאלתי אף אחת מהשאלות האלה. סביר להניח שאם הייתי שואל אחת מהן את הרוסי בכניסה הוא היה מפנה אותי אל האתיופי ביציאה, שהיה קורא לשני הבריונים במכוניות המתנגשות שהיו מתלחשים עם השמנה בקופה שהיתה קוראת לערס מהקרוון שהיה מגחך ואומר לי שנו, באמת, זו הרי חברת א.א.א. טרמפולין נופש ושירותי הסעדה וסחר בע"מ שבעליה אלי ומוריס שוהים כרגע בבוקרשט. אני, כאמור, לא שאלתי. אף אחד מהשוהים במקום לא שאל שום שאלה כזו.
מה זה אומר, שאנחנו הורים רעים, חסרי אחריות? מה פתאום. זה אומר שרוב מכריע של בני האדם האינטליגנטיים לא שואלים שאלות על מה שכתוב בעיתון. הנטייה הטבעית שלנו, זו שמעניקה לנו את הביטחון שחיינו מצויים בשליטה, היא לקבל דברים בטבעיות. צריך מידה רבה של
חוצפה וחוסר מודעות כדי לשאול שאלות פשוטות כמו "אז למה לא מפציצים מהאוויר" או "מה יעשה הסכסוך בין הרמטכ"ל לאלוף פיקוד צפון לאופי ניהול הלחימה בלבנון". נו, באמת. משיב לעצמו האדם הנבון, אתה חושב שהם לא חשבו על זה בעצמם? מה זה פה, שיחות מאזינים עם נתן זהבי? מה זה השאלות האלה?
כבר ארבעה ימים אני חושב על כך שאני עצמי נמנע כבר חודש מלשאול כל מיני שאלות תם בנושא המלחמה, מפני שמצד אחד אני חסר את הידע האינפורמטיבי שיש לבן כספית, למשל, ומצד שני אני חסר את התום וחוסר התחכום שיש לכל אחד מעשרות נהגי המוניות שאיתם נסעתי בחודש החולף. השילוב הזה משתק אותי ומעניק לי את הכבוד להיות חלק מהעדר המטומטם שלא שואל שאלות, לא בלונה פארק ולא בבינת-ג'בל. קוראים לו "עורף חזק".
נא להמתין לטעינת התגובות
