"שלום עכשיו" חוזרת לרחובות
התנועה, שהוציאה לרחובות מאות אלפים במחאה על מלחמת לבנון, מפגינה הערב מול משרד הביטחון בתל-אביב
- ישראל נלחמת - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב
מזכ"ל התנועה, יריב אופנהיימר, אמר ל-nrg מעריב: "אישית, סברתי מהיום הראשון שהמלחמה מוצדקת והכרחית, אך כעת, לאחר החלטת הקבינט להרחיב את המבצע, אני חושב שאנחנו נכנסים למלכודת עקובה מדם. על הממשלה להפגין נחישות מדינית ולקבל את ההצעות לפריסת צבא לבנון על הגבול עם ישראל, ובכך להשיג את מטרת המלחמה ולחסוך בחיי חיילים".
לדבריי אופנהיימר, ההפגנה מול משרד הביטחון תהיה שונה מהפגנות של תנועות שמאל רדיקליות שמחו נגד המלחמה עד היום. "ההפגנה תהיה של השמאל הציוני, עם דגלי ישראל, ולא יהיו קריאות נאצה כנגד שר הביטחון וראש הממשלה. התפללנו שלא נגיע לרגע שנצטרך להפגין, אולם לאור החלטת הקבינט, לא נותרה לנו ברירה".
מחר בבוקר תתכנס מזכירות התנועה כדי להחליט על המשך הפעילות ברחובות כנגד המלחמה.
תנועת "שלום עכשיו" הוקמה ב 1978 לאחר מכתב הקצינים לרה"מ, מנחם בגין, בעת שיחות השלום עם מצרים, אולם היא גדלה מאוד ופעילותה התרחבה במהלך מלחמת לבנון הראשונה, שפרצה ב-1982. באותה תקופה, הצליחה התנועה לגייס מאות אלפי ישראלים שהפגינו בכיכר מלכי ישראל דאז (כיכר רבין), לאחר הטבח בסברה ושתילה.
לאחר ההפגנה, שזכתה
"שלום עכשיו" מזוהה עם שבירת הקונצנזוס סביב מלחמת לבנון, ועמדה בראש המחאה כנגדה. באחת ההפגנות שקיימה, נרצח פעיל התנועה, אמיל גרינצוויג, על ידי יונה אברושמי, שהשליך רימון לעבר המפגינים.
עוד לפני ההפגנה, החליטו היום בצהריים שלושת הסופרים הישראלים, מהמוערכים והבולטים ביותר, לנפץ את הקונסנזוס סביב מלחמת לבנון השנייה. במסיבת עיתונאים שקיימו היום עמוס עוז, א.ב יהושוע ודוד גרוסמן הם קראו לממשלה להימנע מהרחבת המלחמה ולעבור מהמימד הצבאי למימד המדיני.
עוז תמצת את מסיבת העיתונאים כאשר אמר "הממשלה פועלת מתוך תדהמה ולא מתוך מחשבה. ותדהמה היא יועץ רע". לדברי עוז על ישראל לנצל את תוכנית 7 הנקודות שהציע ראש ממשלת לבנון סניורה כפתח לתחילתו של מסע ומתן מדיני. "אנו רואים בתוכנית 7 הנקודות בסיס לפתיחת משא ומתן וישראל הייתה צריכה לקבל אותה כניצחון במבצע", אמר עוז.
גרוסמן הצטרף לדבריו של עוז ואמר "אנחנו לא נקבל בסופו של דבר הצעה טובה יותר ממה שמוצע לנו היום, ההסדר הזה הוא הניצחון שישראל צריכה. מנהיגים של מדינה צריכים לזהות את הרגע שבו הם משיגים את ההישגים הגדולים, אולי עברנו את הרגע הזה ואנחנו נמצאים ברגע האחרון בו אנחנו יכולים להשיג משהו לפני שנדרדר אל התהום" אמר גרוסמן.
א.ב יהושוע, המתון שבשלושה טען כי פתיחת המלחמה הייתה מוצדקת אלא שעכשיו יש תשובה מלבנון ויש רצון. "אפשר לפרוס את צבא לבנון על כל השטח כפי שביקשנו כל הזמן", אמר יהושוע.
שלושת הסופרים היו מאוחדים בדיעה כי אסור לישראל לפגוע בריבונות של ממשלת לבנון ולערער אותה. לדבריהם, בטווח הרחוק האינטרס הישראלי הוא שממשלת לבנון תשרוד ולא תפגע מהמלחמה. "לבנון היא ארץ שאמרנו שתהיה המדינה השנייה שנעשה איתה שלום. אנחנו חיים איתה בשכנות ואנחנו צריכים להיות זהירים מפני הרחבת המלחמה, שתהרוס סטרוקטורה שהיא ממילא שבירה. אם תימשך הלחימה בלבנון יכולים להיווצר שם כיסים שחורים מסוכנים לישראל בטווח הארוך", אמר א.ב יהושוע.
שלושת הסופרים הדגישו גם את ההבדל בין עזה ללבנון ובין הסכסוך של ישראל עם הפלסטינים לבין הסכסוך עם החיזבאללה. "הסכסוך בין ישראל לפלסטינים הוא טרגדיה נוראית" אמר עוז. "ההתקפה של חיזבאללה על ישראל היא לא טרגדיה. בעוד ובעזה ובגדה אנו עומדים במצב בו עלינו לעשות פשרה היסטורית בגבול הצפוני אנו צריכים להתגונן מפני מתקפה איראנית".
נא להמתין לטעינת התגובות
