"מורן רצה להיות הכי טוב שיש"
מורן לא ויתר והתנדב לסיירת צנחנים. אורן סייע לחיילים הבודדים. אתמול הם נהרגו בבינת-ג'בל
- ישראל נלחמת - סיקור מיוחד ב- nrg מעריב
מורן נולד, גדל והתחנך בקיבוץ אשדות-יעקב איחוד. מיד לאחר שסיים את לימודי התיכון בבית-הספר "בית ירח", התנדב לשנת שירות כמדריך נוער בפנימיית נווה-הדסה. "לקראת הגיוס היה ברור שמורן הולך ליחידה מובחרת", סיפר חברו הקרוב ובן כיתתו, בארי פייקוב. "הוא רצה להיות הכי טוב שיש, והתנדב לצנחנים. במהלך השירות הוא לא היה מורעל ולא ראה בשירות הצבאי קריירה, אבל את מה שהוטל עליו - עשה על הצד הטוב ביותר".
פייקוב הוסיף כי בפעם האחרונה שראה את מורן, מצב רוחו לא היה טוב במיוחד. "נותרה לו עוד שנה וחצי לשרת", אמר. "בפעם האחרונה, ראיתי אותו לפני שבועיים, בעת שלוחמי פלס"ר צנחנים זכו לחופשת שבת במלון גינוסר, בתום שבוע של לחימה קשה בכפר הלבנוני מרון א-ראס. מורן היה שבוז, וסיפר קצת על הפעילות בשטח. הוא ידע שבסוף החופשה הוא חוזר עם חבריו להמשך הקרבות בלבנון. לא ידוע לי על תכניותיו לעתיד של מורן, אבל אני יכול לספר שהוא היה בחור שכולם אהבו, מקובל, חברותי, ידידותי, אוהב כדורסל וכדורגל, תומך בחברים ועוזר לכל אחד".
יחד עם מורן נהרג גם סמ"ר אורן ליפשיץ, בן 21 מקיבוץ גזית, שעה שכוח מיחידת הצנחנים נכנס לכפר בינת-ג'בל אתמול בבוקר, ואיתר במהלך הפעילות בכפר מפקדה של ארגון חיזבאללה. בניסיונות להשתלט על המפקדה, נתקל הכוח במכת אש עזה מצד אנשי החיזבאללה שהיו במקום.
אורן ומורן נהרגו כאשר אחד מהם נפצע ממכת האש ואחר כך נפטר מפצעיו, ואילו השני הגיע לחלץ אותו ונקלע אף הוא לחילופי אש, מהם נהרג.
מורן כהן ז"ל הותיר אחריו הורים, ניצה ושמוליק, אחות רותם (34) ושלושה אחים: איילון (31), שבעקבות האסון שוחרר אתמול משירות המילואים, עפרי (27) וטל (24), שקיבלו את הבשורה המרה בצרפת, שם הם עובדים כמאבטחים בחברה פרטית.
"אורן לא פחד למות"
את ביתו של אורן ליפשיץ פקדו היום רבים מחייליו, שסיפרו למשפחתו על המנהיג והמפקד שכל כך אהבו. "אני הייתי חייל של אורן בתור טירון", סיפר אחד מהם, "כשהגענו כולנו פחדנו ממנו, אבל מהר מאוד הפחד הזה הפך להערצה. כל הצוות בפלחה"ן העריץ אותו, היו לו את כל התכונות של מפקד וכושר מנהיגות, אחריות ודאגה לכל אחד מחיילי הצוות. לא פגשתי עד היום הרבה מפקדים כמוהו", הוא נזכר.
טוב ליבו של אורן הוביל אותו לסייע לחיילים הבודדים שהכיר בפלוגה. "הוא היה אדיב בצורה לא רגילה", מספרים חייליו. "הוא דאג לכל
הצרכים של החיילים הבודדים, וכשהייתה להם בעיה כלשהי הם ידעו למי לפנות".
"הוא לא פחד למות", מספר על אורן קצין שפיקד עליו. "הוא היה אמיץ עד הרגע האחרון של חייו. כל מה שהוא עשה במהלך השירות הצבאי שלו היה ב'מורעלות'. הוא היה מוכשר להפליא".
אורן אמור היה להשתחרר בנובמבר הקרוב. הקצין מספר: "שאלתי אותו לפני מספר חודשים אם הוא מתכוון להמשיך בשירות הצבאי בקבע או להשתחרר, הוא רצה להשתחרר. ואז הגיעה הלחימה בצפון והוא התייצב שם כראשון במערכה. הייתי גאה להיות חבר ומפקד של ליפשיץ".
עדכון אחרון : 9/8/2006 13:40
נא להמתין לטעינת התגובות
