"מלחמה מכריעים בכוח"
האלוף במיל' מצנע קורא להנהגה המדינית להפסיק להסס ולהכניס מיידית את כוחות הקרקע ללבנון
- ישראל נלחמת - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב
"צה"ל צריך להיכנס עם כוח גדול", אומר מצנע. "הריבוי בנפגעים הוא חלק מההססנות שלנו. כאשר מתקדמים שלא בצורה נחושה, צועדים צעד אחד קדימה ושניים אחורה, חוטפים בסופו של דבר מכה קשה.
"המלחמה פרצה כמלחמת 'אין ברירה' וחייבים להכניס את הכוחות הקרקעיים", הוא מוסיף. "כניסה קדימה עם חי"ר ושריון, וליווי מאסיבי של אש על מנת לדחוף את החיזבאללה עם הרקטות שלו אחורה. חשבנו שאפשר להימנע מזה, אבל לצערי, לא ניתן. הציבור מצפה מהממשלה לאפשר לצה"ל לרוץ קדימה. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא".
מצנע אינו חושש שכניסה של כוחות גדולים ללבנון תוביל לשקיעה בבוץ הלבנוני נוסח שנות השמונים. "אנחנו שבויים בתוך קונספציה, שאם ניכנס אז התוצאה המיידית היא שקיעה בבוץ הלבנוני, וכך אנחנו מסנדלים וכובלים את ידינו", הוא מציין. "אנחנו פוחדים לשקוע, ואז אנחנו יושבים על הגבול וחיילים ואזרחים נהרגים. מלחמה מכריעים בכוח. ואם הכוח לא מספיק - צריך עוד יותר כוח".
את ארבעת השבועות האחרונים מאז פרצה המלחמה, מבלה מצנע לסירוגין בין ביתו שבעיר המופגזת חיפה, לבין עיירת הפיתוח הדרומית ירוחם. "כאן זה הבית שלי", הוא אומר בראיון מחיפה. "אני מקווה שלא ניכנס לסטטיסטיקה של פגיעות הקטיושות".
נראה שלמרות דבריו הנוקבים היום, מצנע לא איבד את רגישותו למוסר הצבאי. "אנחנו נלחמים מול אויב שלא אכפת לו מה קורה ללוחמיו או לאזרחי לבנון", הוא מסביר. "לכן, קשה מאוד להגיע להכרעה טוטאלית של החיזבאללה".
לדבריו, נושא ההרתעה הישראלית הוא חלק חשוב במטרת המלחמה בלבנון. "אסור לנו לסיים את המלחמה כשבתודעת העולם הערבי ישראל נכשלה", מזהיר מצנע. "חייבת להיות בצד הערבי ובצד של החיזבאללה תחושה שהם לא הצליחו לכופף את
מלחמת לבנון התחילה כאשר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושר הביטחון, עמיר פרץ, הציבו מטרות גרנדיוזיות ללחימה, כמו פירוק החיזבאללה מנשקו ויישום החלטת האו"ם 1559. אבל, לאחר שבוע לחימה אחד בלבד, כבר היה ברור לכולם - לפוליטיקאים, לצה"ל ולציבור הישראלי, שהמטרה הזאת בלתי ניתנת להשגה. "אנחנו חיפשנו פתרון טוטאלי - ואין כזה", מסכים מצנע. "עכשיו צריך להשתלט על דרום לבנון. המטרה - להוציא את החיזבאללה מהשטח - היא ברת השגה".
כאשר הוא נשאל האם לא קיימת סכנה שאז החיזבאללה יתמקם בקו צפוני יותר ויתחמש בטילים ארוכי טווח, הוא טוען כי ייקח לארגון זמן רב למלא מחדש את המחסנים ולהשתקם מהמכה שהנחית עליו צה"ל.
למרות העובדה שמזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה, הצליח להפתיע את ישראל בנחישותו ויכולותיו הצבאיות, מכנה אותו מצנע "בריון שכונתי". לדבריו, נסראללה היה ונשאר "בריון", אבל מתוחכם יותר וזוכה לגיבוי מסוריה ואיראן. "החיזבאללה היא שלוחה קדמית של איראן", אומר מצנע. "הם מעניקים לו חסות ונשק אדיר".
קשה לסחוט מהאלוף במיל' מצנע ביקורת ישירה על ראש הממשלה או על שר הביטחון, אבל כאשר הוא נזכר בעורף, נימת קולו משתנה והוא תוקף בחריפות את הטיפול בו. "אומרים שהעורף חזק, אבל האמת היא שהעורף הופקר", מתקשה מצנע להסתיר את כעסו. "זה המחדל הגדול והאמיתי - הטיפול הכושל בעורף. לא צריך לחכות ליום שאחרי המלחמה, כבר עכשיו ברור שלא ארגנו את העורף, לא הקצו משאבים".
מצנע מתקומם על כך שלא קם פורום "שביעייה" כלכלי-חברתי לטפל בעורף. "יש שרים 'מובטלים'", הוא אומר. "הם יכלו לקחת על עצמם את הטיפול בבעיות הכואבות שפוקדות היום את תושבי הצפון שנפגעו. אין שום הצדקה לכך שארגוני צדקה הם אלו שמסייעים לתושבים. זו אחריות ראש הממשלה ושר האוצר".
מצנע אף הציע כי יפתחו את בסיסי צה"ל במרכז הארץ לתושבי הצפון, אשר מצבם הכלכלי לא איפשר להם לעזוב את מקומות מגוריהם. "יש בבסיסים הללו מטבחים, יש מקומות למגורים, ואפילו החיילים והחיילות היו יכולים לסייע למשפחות", הוא אומר.
בימים הקרובים יתברר מה עלה בגורלה של ההצעה להפסקת אש, שגיבשו האמריקנים והצרפתים. לדברי מצנע, האפשרות שהיא תיושם היא קלושה. "כל הצעה שלא תתקבל לא תוכל להיות מיושמת, אלא אם שני הצדדים יאמצו אותה", הוא מסביר. "יישום הצעת האו"ם מותנה בכך שגם הסורים וגם לבנון יקבלו אותה - וזה ככל הנראה לא יקרה".
עם זאת, מסביר מצנע שיש חשיבות לקבלת ההצעה במועצת הביטחון של האו"ם. "כמו הצעה 1559, גם ההצעה הזאת, אם תתקבל, תהיה מבחינת ישראל הישג". כאשר הוא נשאל אם הוא מתכוון לכך שהחשיבות היא בכך שאם ההצעה שהתקבלה לא מיושמת על ידי החיזבאללה, נותנת לישראל לגיטימציה בקהילה הבינלאומית לתקוף בכל הכוח, הוא משיב שכן. "זה ייתן לנו לגיטימציה להמשיך ולפעול כנגד החיזבאללה, כי זה יבהיר לעולם שהחיזבאללה הוא ארגון טרור", אומר מצנע.
את הטענה שישראל משלמת היום מחיר כבד על כך שבמשך שש שנים לא פעלה נגד החיזבאללה ואיפשרה לו לצבור כוח ונשק, דוחה מצנע. לדבריו, יש הישג לא מבוטל באיפוק בו נקטה ישראל במשך השנים האחרונות כלפי החיזבאללה. "מה שבטוח הוא שהשגנו בשש השנים האחרונות שני דברים חשובים: הראשון - קונצנזוס בתוך ישראל על הצורך בלחימה היום", הוא אומר. "יש לציבור הישראלי עוצמה וחוסן לאומי ופנימי שלא היה קורה אלמלא היינו שומרים על איפוק. השני - תמיכה והבנה של הקהילה הבינלאומית בלגיטימיות של המלחמה הזאת. אם היינו מנהלים את המלחמה הזאת מוקדם יותר, ישראל הייתה נאלצת לסיים אותה בתוך שבוע".
נא להמתין לטעינת התגובות
