יורדים מהגג?
חברות הסלולר עושות באחרונה מאמצים רבים כדי לשכנע אותנו שאין סיבה לחשוש מקרינת האנטנות. ד"ר אהוד נאמן, לשעבר ראש אגף קרינה במשרד לאיכות הסביבה, בדק עבור מעריב מה מבטיח הקמפיין שלהן - ומה הוא מקיים
החברות הצליחו לשנות את חוקי הבנייה האזוריים, כך שהחל משנת 2001 הן אינן חייבות לקבל היתר בנייה לאנטנה סלולרית. הן חשבו כי היד החופשית שניתנה להן תפעל רק לטובתן - אבל הן טעו. יד חופשית זו היטיבה עימן בטווח הקצר, שכן היא איפשרה להן לרשת את הארץ באנטנות סלולריות כמעט ללא הפרעה. התוצאות לטווח הארוך היו הפוכות: חוסר היכולת של הציבור או של הרשויות המקומיות להתערב בהליך הצבת האנטנות עורר בציבור פחד וכעס. אלה הגיעו לשיאם לפני כשנה והתפרצו לא מעט בעזרת שר הפנים באותה העת אופיר פינס.
חברות הסלולר מצאו את עצמן בסירה אחת עם חברות הטבק ועם חברות התעשיה המזהמות, והפכו מנותנות שירותים מכובדות ואהודות לאויב הציבור. כשנה לאחר הרעש הגדול, עם שקיעת האבק, מנסות חברות הסלולר לשקם את תדמיתן. בחודש שעבר הן החלו במבצע הסברה רחב היקף, שמטרתו להציג את עמדתן לציבור. 5 שנים לאחר שהשתחררו מהצורך לקבל את אישור הציבור להצבת אנטנות סלולריות, הבינו חברות הסלולר שהן הלכו צעד אחד רחוק מדי. עכשיו הן מנסות לזכות מחדש באמון הציבור.
המשימה שעומדת בפניהן לא פשוטה: כדי לשכנע את הציבור שהאנטנות הסלולריות לא מזיקות צריך להשתמש בהרבה מונחים מקצועיים, בחוקי הפיזיקה ובשאר אמצעים שאינם מתעכלים בקלות בקיבתו הרגישה של האזרח המצוי. מדובר במסר כללי די מסובך, ועל כן החליטו החברות להתמקד ב-3 מסרים בסיסיים וקליטים: "הרשת הסלולרית בישראל היא מהבטוחות בעולם", " אנטנה סלולרית משדרת פחות" ו"אתם יכולים לבדוק בעצמכם".

בחנו את המסרים האלה אחד לאחד בעזרתו של ד"ר אהוד נאמן, שכיהן במשך 11 שנה כראש אגף קרינה במשרד לאיכות הסביבה. נאמן פועל היום בשוק הפרטי, כמודד קרינה מוסמך ובלתי תלוי, ולא אחת השמיע ביקורת קשה נגד התנהלות חברות הסלולר בנושא האנטנות.
בשנת 2001 עזב נאמן את תפקידו במשרד לאיכות הסביבה, לאחר שפיקח על הקמת מרבית אתרי האנטנות הסלולריות בארץ. נאמן הומלץ לצורך הבדיקה גם על-ידי ארגון "מגמה ירוקה", שאי-אפשר לייחס לו אהבה גדולה לחברות הסלולר.
הוא פתח דווקא בשורה התחתונה: "באופן כללי, הסיכון לציבור מאנטנה סלולרית הפועלת כחוק, ולפי היתר של המשרד לאיכות הסביבה, שואף לאפס. את זה אני למד לאחר מאות מדידות שביצעתי ומעיון במאות מדידות נוספות שביצעו אחרים. עם זאת, הציבור אף פעם לא משתכנע שאין סיכון. הציבור חושש, וזו עובדה. לכן, היה חשוב מאוד לשתף את הציבור בתהליך הקמת אנטנות. חברות הסלולר טעו כאשר הוציאו את הציבור מהמשוואה. היתה זו גם שגיאה מבחינתן להסתיר מהציבור מידע חשוב לגבי מיקום האנטנות. הכל היה סודי, והיום הן משלמות על כך את המחיר", אומר נאמן. "חברות הסלולר היו צריכות לצאת עם הקמפיין הנוכחי כבר לפני שנים, כדי למנוע את התעוררות הפחד בקרב הציבור. הרבה יותר קל
לגופו של קמפיין, מתייחס נאמן לטענה הראשונה של חברות הסלולר על כך שהרשת הישראלית היא מהבטוחות בעולם. "זה נכון שהתקן בישראל מחמיר יותר מהמקובל בעולם. לכל תחום תדרים קיים תקן. בישראל תחום התדרים שבהן חברות הסלולר עושות שימוש קובע קרינה מקסימלית של 44 מיקרו-ואט לסמ"ר. באירופה התקן הוא 440 מיקרו-ואט לסמ"ר. גם האישור להקמת אנטנות בארץ הוא מן המחמירים. כל אנטנה צריכה לקבל 3 אישורים: אישור תיאורטי לפני הקמתה, אישור ועדת בנייה ואישור הפעלה של בודק מוסמך לאחר הקמתה. זה לא קיים בשום מקום בעולם", הוא אומר.
עם זאת מזכיר נאמן, כי לאחר שנת 2001 נוטרלו סמכויות הרשות המקומית, והיא מחויבת לספק את אישור הבנייה ללא יכולת התנגדות. "תיקון החקיקה שבוצע ב-2001 המציא מושג חדש:'מתקן גישה אלחוטי'. מתקן כזה, שהוא למעשה אנטנה סלולרית, אינו חייב בהיתר בנייה. כך הצליחו החברות לנטרל חלק חשוב ואינטגרלי מתהליך האישור. זה דבר מסוכן הנוגד את האינטרס הציבורי ואת בטיחותו, והוא חייב להיפתר", אומר נאמן. לדבריו, חוק הקרינה הבלתי מייננת החדש, אשר צפוי להיות מוגש בקרוב לאישור הכנסת, מחזיר את סמכויות ההתנגדות לרשויות המקומיות ולציבור.

הטענה השנייה של חברות הסלולר היא שהקרינה מהאנטנה הסלולרית נמוכה מהקרינה הנפלטת ממכשירים ביתיים רבים.
נאמן מסכים באופן כללי עם הטענה, אבל מסייג את הדברים. "הטענה נכונה במרבית המקרים. עם זאת, חייבים לזכור כי הקרינה שאליה נחשף הציבור תלויה במרחק מהאנטנה. צריך גם לשאול אם האנטנה ממוקמת בגובה הדירה, מהי עוצמת השידור שלה ומהו סוג האנטנה שבו מדובר".
נאמן מדגיש נקודה נוספת: "חברות הסלולר טוענות שהאנטנות פולטות פחות קרינה ממכשירים ביתיים כמו בייבי מוניטור או טלפון אלחוטי. עם זאת, המכשירים האלה פולטים הרבה פחות קרינה מאשר המכשיר הסלולרי".
לדברי ליאור אלוביץ', הממונה על הקרינה הבלתי מייננת במשרד לאיכות הסביבה, "לא ניתן להשוות בין הקרינה שנפלטת ממכשירים ביתיים לבין זו הנפלטת מאנטנה סלולרית. זה כמו להשוות בין תפוחי אדמה לבננות. האנטנות הסלולריות פועלות בתחום תדרים שעלול לפגוע ברקמה האנושית, בעוד שהמכשירים הביתיים שמזכירות החברות בקמפיין שלהן פועלים בתחום תדרים אחר, שנחשב לבלתי מזיק. ההשוואה היא טריק שיווקי נחמד, אבל אין בה ממש".
המסר השלישי של הקמפיין הוא הקריאה לציבור להזמין בדיקות קרינה. פורום חברות הסלולר מתחייב לסבסד את עלות הבדיקה עבור ועדי בתים ותושבים המבקשים לבצע בדיקות קרינה בביתם, כך שעלות הבדיקה תהיה 200 שקל במקום 1,400-700 שקל . בשבוע שעבר פרסמו החברות תוצאות של 200 בדיקות כאלה, שהוזמנו על-ידי תושבים ובוצעו על-ידי מודדים מוסמכים.
"חברות הסלולר לא אומרות שאין בסיס לחששות בציבור, כי הן מבינות שאמירה כזו לא תעזור", אומר נאמן, "במקום זה הן מאפשרות לציבור לבדוק בעצמו. צריך לוודא רק שהגורמים החיצוניים שיבצעו את הבדיקות אכן יהיו בלתי תלויים".
גם אלוביץ' מדגיש כי "חייבים לוודא שחברות הסלולר מוכנות לסבסד בדיקות שהתבצעו על-ידי כל החברות שאושרו על-ידי המשרד לאיכות הסביבה, ולא רק על-ידי חברות שיש להן קשרים עסקיים עם חברות הסלולר".
במקביל , מתכוונות החברות הסלולריות להקים מערך של ניידות קרינה. ניידות אלה יוצבו במשך מספר ימים בנקודות רגישות, ויספקו לציבור מידע שוטף לגבי רמות הקרינה. כל תושב יוכל להתקשר לניידת הנמצאת בקרבת מקום, ולשאול מהי רמת הקרינה הנוכחית. את הניידות יפעילו גורמים עצמאיים, שאינם תלויים בחברות, והתקשורת בין התושבים לבין הניידת תהיה ישירה, ללא התערבות של חברות הסלולר.
לדברי נאמן, "הדעה המובילה בעולם, שעולה ממרבית המחקרים שנעשו, היא שלא ניתן להוכיח שהקרינה הסלולרית גורמת לנזק בריאותי. מצד שני, אף מחקר עוד לא קבע שהקרינה הסלולרית לא גורמת נזקים. כל התקנים בעולם מתייחסים לתהליכים תרמיים, כלומר לשאלה אם הקרינה מחממת את רקמות התאים במוח. אבל לקרינה יש השפעות נוספות שאינן תרמיות, ולתהליכים אלה התקן הקיים לא מתייחס. על כן, לא יהיה נכון לומר שאין סיכון, אלא ניתן לומר כי לא הוכח שיש סיכון.
"המסקנה היא שמוטב להיזהר. לדעתי, צריך להתייחס לטלפונים הסלולריים כאל גורם פוטנציאלי לסיכון בריאותי, במיוחד כשמדובר בילדים או באנשים שעושים שימוש רב בטלפון הסלולרי. המלצתי היא להשתמש בדיבורית, ברמקול או באוזניה רגילה או אלחוטית".