אילן לא הספיק להגיע להלוויית חברו הטוב
סגן אילן גבאי שנהרג אמש בלבנון היה חברו הטוב של סגן יפתח שרייר, שנפל במרון א-ראס. אביו של סמל יונתן איינהורן שמע על מות בנו במקרה מחבר
- ישראל נלחמת - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב
אילן בן ה-21, תושב קריית טבעון, נפל במהלך היתקלות
אילן גדל והתחנך ביישוב קריית טבעון, הסמוך לחיפה. בילדותו למד בבית הספר "אורט גרינברג" ביישוב, והיה שחקן כדורסל מצטיין בקבוצת הכדורסל המקומית. חברי המשפחה סיפרו היום כי בילדותו חלה באסטמה קשה, אך למרות זאת עשה הכל כדי להתגבר על המחלה, להתנדב ליחידה קרבית ולצאת לקורס קצינים.
סגן-אלוף איציק בר, היום מפקד בסיס הכשרה ואימונים של צה"ל ובעבר המג"ד של גבאי ושרייר ז"ל, סיפר היום על שניהם: "אילן היה חבר טוב של יפתח. שניהם היו מפקדי מחלקות באותה פלוגה של גיוס אוגוסט 2005. רק בשבוע שעבר משפחתו של אילן ערכה ביקור תנחומים בבית משפחתו של יפתח".
לדבריו של בר, "אילן היה חייל מצטיין, בחור מיוחד מאוד, שהכשיר חיילים. הוא היה מטובי בנינו. אילן נדרש להוביל מחלקה בוגרת כמ"מ הכשרה. הוא היה בחור מאד צנוע, ששואף תמיד קדימה. הוא התגבר על בעיה רפואית כדי להיות מהטובים ביותר. אילן לא הספיק להיות בלוויה של יפתח, אבל ביקר את המשפחה".
אל
בספר חטיבת הצנחנים כתבו לאילן חייליו: "הפכת אותנו, חבורה של תינוקות מפונקים, למשהו שיותר דומה לגברים". בספר כתבו חייליו של אילן עד כמה הם מעריכים את עבודתו, ועד כמה הם מעריצים ומעריכים אותו. אילן הותיר אחריו שלושה אחים, ושני הורים- אהרון ובתיה.
ביום ראשון בבוקר היו למשפחת איינהורן מהמושב גימזו שליד מודיעין כמה שעות של נחת. הבן יונתן, שלחם לאורך כל השבוע שעבר בבינת ג'בל, קיבל חופשה של כמה שעות בחיפה כדי לתקן את הטלפון הסלולרי והמשקפיים שלו, שניזוקו בקרב.
דוד ורויטל איינהורן מיהרו עם ארבעת ילדיהם לצאת לחיפה, ושם בילו כמה שעות עם יונתן, ונפרדו ממנו. "אנחנו נלחמים לחיים ולמוות", סיפר להם. ביום שני בערב הוא עוד הספיק להתקשר הביתה ואמר: "אל תדאגו לי, תהיו בריאים, תהיו חזקים. אני אוהב אתכם".
במושב העובדים הוותיק גימזו, שבו התקבצו ליד הבית עשרות מנחמים כואבים, סיפרו אתמול כי דאגה רבה אפפה את המשפחה. "הם ידעו שהוא לוחם בלבנון, ודאגו מאוד", אמרו. "בשבת הם התפללו במיוחד להצלחתו".
אתמול בשעות הצהריים צלצל הטלפון בבית המשפחה, לפני שהקרב הקשה הסתיים. על הקו היה אחד מחבריו לצבא של יונתן, שלא ידע כי המשפחה עדיין לא התבשרה על נפילת הבן. "תנחומיי", אמר החייל שהתעניין במועד ההלוויה. כך הבין האב כי בנו הבכור נהרג. הוא פנה לשכנו, רב היישוב אליאב מאיר, ועד שהגיעו נציגי קצין העיר, כבר ידעה כל המשפחה כי יונתן נפל בקרב.
יונתן, בן 22, הוא הבכור מבין חמשת ילדיהם של רויטל ודוד, רב-סרן בחיל האוויר הנמצא כעת בשירות מילואים. הוא למד בישיבה המדעית בראשון לציון, ומשם עבר למכינה הקדם צבאית בעצמונה. יונתן התגייס לסיירת צנחנים, ולאחר כמה חודשים עבר לגדוד 101. "הוא היה מה שנקרא מלח הארץ", סיפר עליו אתמול דודו אברהם איינהורן. "הוא היה מורעל על הצבא, חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה. בחור עליז ושמח, חייכן, תמיד היה לו מה להגיד. הוא ידע ליהנות מהחיים".
חברו של יונתן מהמושב, גדעון גולדנברג, מאושפז במצב קשה לאחר שנפצע גם הוא בלחימה בלבנון. הוריו הגיעו אתמול לבית משפחת איינהורן לחזק את ידיהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
