אסון אקולוגי בלבנון
כתוצאה מהפצצות חיל האויר על תחנת כח יותר מ-10,000 טונות נפט נשפכו לים וגרמו לאסון הימי הגדול ביותר שהתרחש אי פעם בים התיכון
טילים אשר נורו ע"י חיל האוויר הישראלי פגעו בתחנת כח לבנונית בעיר ג'יה 30 קילמוטרים דרומית לביירות. פגיעת הטילים גרמה לדליפת 10,000 טון נפט אל מימי הים התיכון ולסכנת דליפה של 15,00 טון נוספים שחלקם ממשיך לזרום אל הים וחלקם נמצאים במאגר דלק אשר נמצא בסכנת דליפה עקב השריפות המשתוללות באזור.
בהפצצות חיל האוויר על תחנת הכח שנערכו ב-13 וב-15 ביולי הושמדו 4 מאגרי נפט מתוך כ-6 מאגרים קיימים. המאגר החמישי בער בעצמה כה רבה עד כי מבנים ומכוניות באזור הותכו מהחום שנוצר כתוצאה מהשריפה.
המיכל השישי עומד בסכנת התפוצצות בכל עת בשל השריפות הפורצות וכתוצאה מהעובדה כי קיים קושי בהגעת צוותי הכיבוי לאזור בשל הפצצות חוזרות ונשנות של מטוסי חיל האוויר באזור.
עם שוך ההפצצות והבנת אומדן הנזק הראשוני החלו הגורמים השונים בלבנון לפעול לניקוי כתם הנפט אולם בשל האמצעים הדלים העומדים לרשותם, ביקש השר לאיכות הסביבה הלבנוני יקוב אל סאראף מעמיתיו במדינות ערב לסייע לממשלתו בניקוי כתם הנפט הענק. ממשלת ירדן הודיעה כי תשלח צוותים של מומחים בתחום וכווית הזדרזה ושלחה ציוד ואמצעים לניקוי כתם הנפט.
ניסיון למבצעי ניקיון ראשוניים כבר נעשו אולם נתקלו בקשיים טכניים רבים שנוצרו, ממשלת לבנון הודתה כי אין בידיה את הכלים והאפשרות לבצע ניקיון בסדר גודל מעין זה. כעת הממשלה הלבנונית מחפשת סיוע טכני, פיננסי והתנדבותי מגורמים שונים בתוכם ממשלות וארגונים ירוקים עולמיים כגון ארגון גרינפיס. הסיוע הנשלח לעזרת הלבנונים הוא ציוד מועט לעומת היקף הסיוע אשר נדרש לטפל בגודל זיהום מעין זה.
מומחים מעריכים כי ניקיון כתם הנפט ימשך ככל הנראה בין 12-6 חודשים ויעלה כ-200 מיליון דולר ואולי אף יותר. עד כה זוהמו קרוב ל-100 קילמוטרים של חופים בלבנון ונגרמו נזקים אחרים לסביבה.
המשרד לאיכות הסביבה הלבנוני ציין: "חל איסור חמור להיכנס למים, הכל שחור כתוצאה מדליפת הנפט ולא ניתן אף להתקרב למים העכורים מחשש לקשיי נשימה העלולים להיגרם מהימצאות הנפט במים ושאר מפגעים סביבתיים שנוצרו מהפצצות חיל האוויר". לטענת
כתוצאה מזרמי הים כתם הנפט נע צפונה לעבר סוריה ותורכיה ובדרכו הורס את הדגה השונה והסביבה הימית עימה הוא בא במגע. עם הגעתו לחופי סוריה ותורכיה שם נוהגים ישראלים רבים לנפוש כתם הנפט עשוי לגרום לנזקים סביבתיים עצומים.
בחופי לבנון מקננים צבי הים הירוקים- צב זה נמצא בסכנת הכחדה באזור הים התיכון. ביצי הצבים אמורות לבקוע בתחילת חודש יולי ובמהלכו, הימצאותו של כתם הנפט ימנע ככל הנראה מתינוקות צבי הים להגיע למים העמוקים וידון את רובם למוות. מותם של צבי הים תגרום לפגיעה קשה במרקם האקולוגי העדין בים התיכון. כתם הנפט מאיים בנוסף על מספר רב של זני דגים ובתוכם דגי הטונה שבתקופה זו נודדים לאזורים המזרחיים של הים התיכון.
נזק אף נגרם למספר סוגים של ציפורים בעונת הנדידה עם כי למרבה המזל נדידת מרבית הציפורים הסתיימה בשלב זה של השנה ובכך נמנעו מאיתנו המראות הקשים שנחרטו היטב ממלחמת המפרץ.
"זיהום המים הפך לבעיה קשה מאוד" טוען כארים אל גיסר שותף בכיר בארגון סביבתי של ממשלת לבנון. צינורות הביוב וצינורות השתייה נמצאים בסמיכות האחד לשני ונמצאים בקרבת תשתיות הכבישים שהופצצו. כתוצאה מפגיעה בתשתיות אלו נפגעו צינורות שתייה וזוהמו מקורות מים טבעיים.
חלחול הנפט לאורך החוף ורעלים אחרים שהתפזרו כתוצאה מפגיעות הצבא גרמו אף הם לזיהום חמור לאדמות בסביבה ולמי תהום.
חאלה אשור מנהלת ארגון "הקו הירוק", ארגון סביבתי בלבנון מציינת כי עדיין מוקדם מדי לאמוד את הנזקים הסביבתיים הממשיים. "אין באפשרותנו לנתח דגימות של מקורות מי התהום, האוויר, דגימות אדמה ושאר דגימות, הדבר אינו אפשרי עד אשר הלחימה תפסק ואז נוכל לבצע אומדן נזק ראשוני לסביבה".
מאהר עלי אחד הדייגים שמתגורר בסמיכות לביירות ציין: "ברגע שיש רוח צפונית המצב נסבל אולם ברגע שמתחלפת הרוח ומשנה את כיוונה לרוח דרומית המצב נהפך לבלתי נסבל. האוויר נהיה שחור כתוצאה מהזיהום בים ואי אפשר להחזיק כוס מבלי שתתלכלך באופן מיידי, משפחות רבות עזבו את האזור ולא ניתן לקיים אף אורח חיים לא שגרתיים".
תעשיית הדגה נפגעה אף היא קשות מזיהום הים וההערכות השונות מדברות על שיקום שיארך שנים באזורים הפגועים. מרבית החופים הלבנוניים הם חופים סלעיים ובחופים אלו הפגיעה קשה יותר מחופים רגילים.
גורמים בלבנון מציינים כי ניקיון כתם הנפט יארך תקופה ארוכה לאחר שהמלחמה תסתיים.
לגבי שאר הפגיעות ידרש מאמץ אדיר בשיקום אך ע"פ אותם גורמים שריפת היערות תהווה בעיה קשה ובמקומות רבים תהווה נזק בלתי הפיך.
דובר ארגון גרינפיס ישראל יונתן לייבוביץ מסר: "צוותים של גרינפיס לבנון פונו מביירות בשל החשש לפגיעתם ולכן כעת איננו יודעים להעריך את היקפי הנזק ואת היקף האסון הימי כתוצאה מזליגת הנפט לים התיכון. אנו חייבים לאפשר לכח של האו"ם המתמחה בטיפול בנושאי סביבה להיכנס לאזור ולהתחיל בביצוע פעולות הניקוי והשיקום".
ליבוביץ הוסיף כי: "אסון בהיקף כזה מחייב שיתוף פעולה בין מספר מדינות לניקוי כתם הנפט, אני מצפה כי מדינת ישראל תיזום ותסייע ללבנון בכל האמור למידע שיש בידי מומחי הסביבה הישראלים בניקיון אירועים מעין אלו. טעות לחשוב כי אין סכנה למדינת ישראל כתוצאה מהפגיעה האקולוגית בלבנון. הים התיכון הוא ים סגור יחסית בעל מערכת אקולוגית עדינה ורגישה לשינויים סביבתיים.
"די בעובדה כי יגרם נזק לאוכלוסיית הדגים דבר אשר יגדיל את המצאות המדוזות בים התיכון ויגרום למיני דגים רבים להיפגע ובסופו של דבר לפגיעה אקולוגית קשה בים התיכון. הים הוא של כולנו ואין הבדל בין מדינה למדינה, יכולת הים התיכון להתאושש ממכה זו היא איטית ותפגע ללא ספק גם בישראל. הממשלה חייבת להניח את המחלוקות בצד ולפעול לטובת הסביבה והאזור באופן מיידי לפני שיהיה מאוחר מידי".
לשאלה אם אסון בסדר גודל כזה יתרחש מול חופי ישראל מהם האמצעים אשר ישנם בידי המדינה השיב המשרד לאיכות הסביבה: "בידי המשרד והגורמים האחראים לנושא ,ידע ,ציוד ונהלים בנוגע לזיהום ימי " לשאלה בדבר שיתוף פעולה אפשרי בין ישראל ללבנון בנוגע לניקוי הזיהום הסתפקו במשרד לאיכות הסביבה בתגובה לאקונית: "אם ממשלת לבנון תפנה אל מדינת ישראל אנו נסייע".
מדובר צה"ל וממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה האם יאפשרו הכוחות הישראלים לכוחות חילוץ להכנס לאזור האסון ולסייע בפעולות הניקוי השונות עד לשעה זו.
נא להמתין לטעינת התגובות
