גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


ההורים פשטו על גבול הצפון

אמא של אילן חזרה מניו-יורק, ההורים של איתי הביאו עוגות ובלונים ליום ההולדת ואורנה באה עם סיר בשר ותפוחי אדמה לפלוגה. ההורים מתגייסים ובאים לגבול

אבי אשכנזי, מעריב | 30/7/2006 8:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שבת. 11 בבוקר. לוחמי הנח"ל השלימו פעילות בלבנון וחצו את הגבול בחזרה לישראל. הם אמנם חיכו למיטה חמה, למנוחה ולקצת אוכל לפני שיחזרו לשטח האויב, אבל כשהביטו סביב הם שפשפו את עיניהם כלא מאמינים: אמהות ואבות רבים, עמוסי אוכל של שבת, צידניות, עוגות ושתייה, עלו לחזית כדי לפנק את הבנים העייפים. אפילו הקטיושות לא עצרו אותם.

- ישראל נלחמת - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב

רבים מהחיילים נראים מופתעים. העייפות הרבה, תוצאה של שעות הלחימה המפרכת, נמחקת בבת אחת כשהם מבחינים בהורים. אחרי החיבוקים והנשיקות, הם שופכים את חוויות הקרב. "הבן נמצא כאן כבר שלושה שבועות, והלב מלא דאגה", אומרת אחת האמהות.

שרון שושן, אמו של אילן, לוחם בנח"ל, הוכיחה כמה רחוק יכולה אמא ללכת בעקבות בנה. היא מתגוררת בניו-יורק, אבל כששמעה שהבן נמצא בלבנון, עלתה על המטוס הראשון לישראל. אתמול היא כבר היתה ליד גדר המערכת, ממתינה לאילן. "חצינו אוקינוס כדי לראות את הבן. אני נשארת כאן עד שתסתיים המלחמה", מבטיחה שושן. "הבן שלי נמצא פה, ואני לא יכולה לעזוב. אני מוכנה לבוא לכאן בכל בוקר, רק כדי לראות שהוא בסדר. אני לא מפחדת מהקטיושות, אני רק דואגת לבן שלי", אומרת שרון וממהרת לחבק את הבן המאובק, שנראה מעט נבוך לנוכח גילויי החיבה של אמו.

בני משפחת טיומקין מהר-אדר באו להפתיע את הבן איתי, אף הוא לוחם בגדוד. אתמול היה יום הולדתו, אבל כבר שלושה שבועות לא חזר הביתה. ההורים החליטו שאם הבן לא יכול לבוא הביתה, הבית יבוא אליו: ברגע שיצא מלבנון הם ערכו לו מסיבת יום הולדת, עם הרבה בלונים שארגנו החברים.
"אין כמו אוכל של אמא"

גם בני משפחת בן-ברוך מהיישוב יובלים שליד כרמיאל התייצבו במקום. "יצאנו מיד בבוקר. עצרנו באבו-גוש, קנינו חומוס, פיתות, קצת חמוצים. הבאנו עוגות וכמה תבשילים, ובאנו להפתיע את הבן שלנו, גיא", מספרת האם דפנה, "כל הדרך חשבנו שזה מסוכן, אבל גם כך אנחנו מתגוררים בטווח הקטיושות, ואם הבן כאן למה שאנחנו לא. כבר התגעגענו אליו".

כשהם פותחים את תא המטען של המכונית המשפחתית, נראה כאילו אספקת האוכל הגדודית נכנסה לרכב. ארגזים של עוגות, שניצלים, פשטידות, בורקסים וסלטים מסוגים שונים. "ביישוב שמעו שאנחנו נוסעים לבקר את הבן, אז כולם התגייסו", מסבירה דפנה, "כל היישוב התחיל לאפות עוגות ועוגיות.

עד
12 בלילה הגיעו שכנות עם מגשים, כדי שנביא לילד ולחברים".

בפינה אחרת מחכים בני משפחת סאקר מראשון-לציון. בידיהם סירים עם אורז, בשר ותפוחי אדמה. החברים של הבן מהפלוגה ממהרים להסתער על האוכל כאילו היה כוח של חיזבאללה. האם אורנה מחלקת צלחות בהנאה, והחיילים מתמוגגים. "אין כמו אוכל של אמא", אומר אחד מהם ומלקק את האצבעות.

החיילים עצמם מתקשים להבין איך החזית הפכה לחגיגה משפחתית, אבל החיוך הגדול על פניהם מספר הכל. רגע לפני שהם חוזרים לפעילות לאורך הגבול, אחד מהם אומר בסיפוק: "אפילו הקטיושות לא הפחידו את ההורים שלנו. זו מהדורה המחודשת של הסרט' אמי הגנרלית '".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים