צחוק בימי כולירה
ליאור שליין, ארז טל ומולי שגב מנסים להצחיק אתכם בערוץ 2, למרות המצב ולמרות שגם הם לא בטוחים שזה הזמן לביקורת נוקבת. זה היה השבוע של תכניות הסאטירה, שמנסות למצוא את הצד המצחיק של המלחמה
בתום סוף השבוע הטלוויזיוני השלישי של המלחמה בצפון, אפשר לסכם ולומר כי השבוע האחרון היה השבוע בו ניסה ערוץ 2, בהצלחה מסוימת, לצאת משגרת החדשות האינסופית שהשתלטה על המסך מאז תחילת הלחימה - באמצעות חזרתן לאוויר של תכניות הסאטירה המובילות של הערוץ. ארז טל ו"מועדון לילה" עלו לאוויר ראשונים, וסימנו את הדרך ל"רצועת הביטחון" (גרסה מלחמתית של "משחק מכור") ול"ארץ נהדרת" (שתשודר היום).
מטבע הדברים, הכנתן של תכניות סאטירה בימי מלחמה גובלת בהתלבטויות. בתכניות ששודרו עד כה, "מועדון לילה" ו"רצועת הביטחון", נראה כי יוצרי התכניות מצליחים בעיקר להתחמק מדריכה על מוקשים. סאטירה או ביקורת אמיתיות, מלבד הבדיחות הצפויות על נסראללה, עדיין אין.
ליאור שליין, מיוצרי "רצועת הביטחון", כבר צבר קילומטראז' מלחמתי ומסביר כיצד מתנהלת העבודה על התכנית: "אנו מוציאים למסך את מה שמצחיק אותנו, כמו למשל פוליטיקאים, הכיסוי התקשורתי והדוברות. יש גם נושאים פוליטיים שאנחנו מרשים לעצמנו לדבר עליהם בזמן הזה. הדרך לעשות סאטירה בתקופה כזו היא לא לפגוע ולהכעיס סתם אנשים שלא מגיע להם, אלא לנסות לעשות בידור. אני מתיימר פחות לעשות סאטירה, ויותר רוצה לבדר ולעשות את זה באופן הכי טוב שאני יודע. אם היינו חושבים שתוכנית כזו תפריע לאנשים בצפון שחרדים בשעה זו לחייהם, לבתיהם ולרכושם, לא היינו עושים אותה. התוכנית מיועדת לאנשים שרוצים קצת נחמה וקצת בידור דווקא
ארז טל אומר כי "התכניות שלנו כוונו קודם כל לאנשים בחדרי הביטחון ובמקלטים, וגם הקהל שהתארח באולפן היו אנשים שהבאנו מהצפון. המטרה היתה קודם כל לשמח ופחות להביא אמירות פוצעות, מבקרות וחנוך לויניות. באופן טבעי, ככל שהמצב הזה ימשך ואנשים יתרגלו, אם בכלל, לאיזו שהיא שגרה - ניתן יהיה להכניס יותר ויותר אלמנטים סאטיריים.
"כשאנשים בהלם ועולמם נהרס, יש הרבה דברים שהם בגדר טאבו. זה בטח לא הזמן לשבת בפנאן באולפן ולצחוק. היה לנו חשוב מאוד לא לפגוע ולא לצחוק על מישהו שנמצא בשלב של מצוקה. בסוף השבוע הזה אני חושב שנהיה פחות 'להקה צבאית', אבל עדיין לא תהיה סאטירה מובהקת".
המלחמה פרצה כאשר "ארץ נהדרת" ו"משחק מכור" נמצאות בעיצומן של הפגרות השנתיות. לדברי שגב, צוות התכנית התגייס בשמחה לתכנית המיוחדת למרות הקשיים: "באופן כללי היינו כולנו בפגרה אחרי עונה קשה, מתישה ועמוסת אירועים - אבל כולם התגייסו למשימה. היה קצת מסובך לארגן את כולם, כי חלק מהאנשים נמצאים בהפקות, חלק בחופש וחלק גם בחו"ל. מדובר במערכת לוגיסטית מאוד גדולה. זה בערך כמו לגייס חטיבת מילואים. אני מוכרח להגיד שכולם באו בהתלהבות וברצון, בעיקר בגלל שהם בעצמם ואנחנו כולנו קיבלנו פניות ושאלות על חזרה אפשרית".
שליין:"התאספנו כולנו מהחופש: עינב, גורי ואני, כל הכותבים והעורכים וגם שחקני החיזוק ועשינו תכנית מדי ערב מהיום להיום. זה משהו שלא התנסינו בו עד היום ואני לא יודע אם מישהו בכלל התנסה בו".
השאלה העיקרית המעסיקה את יוצרי הסאטירה בימים אלו היא עד כמה נחוצות ורלבנטיות תכניותיהם בתקופת מלחמה. כולם, כמובן, מציינים את הצורך האנושי בבידור ובסאטירה כטריגר העיקרי המנחה אותם.
לדעתו של שגב, "המדינה נמצא בסוג מלחמה בכל שנות קיומה ותמיד יש כאב ורגעים קשים, אבל זה לא אומר שאי אפשר להביע שאלות וגם להעביר ביקורת. המצב שאנחנו נמצאים בו הוא לא פשוט, אבל בסופו של דבר בכל סיטואציה מסוג זה יש מה לבקר ויש גם על מה לצחוק.
"התפקיד של 'ארץ נהדרת' הוא מצד אחד לבקר באופן סאטירי את המצב, ומצד שני לבדר ולהצחיק. כך במהלך כל השנה ועל אחת כמה וכמה כשהלחץ גדול. ההתעסקות בטראומה, במתח ובפחד בצורה הומוריסטית הם בעלי משמעות גדולה. מדובר בפורקן נכון ויעיל. צחוק מול המוות והאימה הוא תכונה יהודית מאוד, וזה מה שאנחונ מנסים לעשות. אנחנו מנסים למצוא את המופרך והמגוחך במה שקורה".
שליין:"מובן שבתקופות מלחמה, כאשר נהרגים חיילים ואזרחים ונופלים עלינו טילים, עולה השאלה האם לעשות בידור וסאטירה, מה מותר להגיד, מה אסור ואיך. אני טוען שזו שאלה שעולה בארצנו כל השנה. במדינה שיש בה פיגועים ותאונות דרכים כל הזמן צריך לדבר על דברים, אבל ברגישות".
טל: "אין ספק שיש משהו בלופ האינסופי הזה של החדשות שהוא מרעיל, מוציא מהדעת ועושה משהו לא טוב. אין לי חלילה משהו נגד האנשים שמשדרים חדשות, אבל אי אפשר לראות כל הזמן את המראות הקשים האלה. אחרע זמן מה יש צורך לראות תכניות מהסוג שלנו, ועדיין, יש קושי לעשות אותן. הצורך, לדעתי, הוא לראות דברים שנוגעים במציאות העכשווית ועדיין, כמה שזה קשה, מצחיקים".
נא להמתין לטעינת התגובות
