שתיקת הכס הקדוש
יצחק שומרון מצפה שהותיקן יכיר ביחס המוסרי של ישראל כלפי הנוצרים בלבנון
אין זה סוד שהמלחמה בלבנון ובעזה מושפעת ותושפע, אולי בצורה גורלית, מדעת הקהל בעולם. וכלי התקשורת המודרניים, לאו דווקא מתוך "קשר" נגד היהודים, אלא מעצם טבעם, מציתים תבערה של תדמית שלילית כלפי ישראל והעם היהודי. אם נצרף לכך את רוח התזזית בעולם המוסלמי, והזדהות מרבית האינטלקטואלים הערביים איתה, אנו עומדים בפני נחשולים של שנאה וניכור כלפינו כמעט בכל פינה בעולם. ולכן, ההכרעה במלחמה זו היא גורלית.
בהקשר זה, יש להזכיר לכס הקדוש עובדות הידועות לו היטב: הקהילות הנוצריות בארצות מוסלמיות סובלות מתוקפנות בלתי פוסקת כלפיהן. גם בארץ הקודש הדברים די ברורים. לכן, בעשורים האחרונים התדלדלו מאד הקהילות הנוצריות בארצות ערביות, והפזורה הנוצרית בארצות המערב גדלה. יתרה מכך: מוסדות נוצרים-דתיים נדרשים, על רקע האיומים הקיימים, לגלות הזדהות עם הלאומנות הערבית המתלהמת והתוקפנית.
ישראל נמנעת מגרימת נזק לנוצרים
לא יהיה זה מופרז להבליט עובדה אחרת הקשורה במלחמה בלבנון: כוחות הביטחון של ישראל עושים מאמצים אדירים, לעיתים תוך הפחתת הפגיעה בחיזבאללה, כדי להימנע מגרימת נזק לנוצרים במקומות המגורים והפולחן שלהם. זו איננה נטייה מקרית, אלא מדיניות מובנית של ממשלת ישראל, המוכרת לכל לוחם ולכל אזרח במדינה.
אמנם אופן פעולה כזה הוא אינטרס ישראלי מובהק, בהיותו גם אמצעי זהירות שנועד למנוע
ובלשון פשוטה, שאיננה נסמכת נימוסים דיפלומטיים, הדברים חייבים להיאמר: בגלל הגורליות הכרוכה במלחמה הזו, מותר לנו לצפות שהפעם לא תשרור שתיקה, לפחות לגבי תרומת ישראל למאבק על חופש קיומן של קהילות שונות במזרח התיכון.