כל כך יפות שבא לבכות
בימים אלה ממלאים את חופי ארצינו יצורים רבים אשר מרביתנו בורחים מהם בסלידה. עם זאת, בעלי חיים אלה הם יחידים במינם, יופיים של כמה מהם מהפנט ויש אף שיגידו שטעמם ערב לחיך – ים של מדוזות
במימי האוקיינוסים והימות בעולם מתקיימים כ-200 מינים שונים ומגוונים של מדוזות, ומינים אחרים מתקיימים במקווי מים מתוקים. יצורים חסרי חוליות אלה נראים במגוון גדלים וצורות, ממדוזות זעירות החיות בים הקריבי, עד המדוזה הענקית בעולם שזרועות הציד שלה מתפרסות למרחק של ארבעים מטרים. יש מינים שצורבים, אך לא כולם.
אין שום יצור חי הדומה למדוזות. גופן בנוי מ-95% מים, 3% מלחים ומינרלים ו-2% חלבון. אין להן עצמות, לב, מוח, עיניים, דם או זימים, יש להן תאי עצב ושריר שעוזרים להן לנוע ולהגיב למזון או לסכנה.
המדוזות שומרות על שיווי משקל בעזרת שלפוחיות מיוחדות הנמצאות בשולי גופן. הן מבדילות בין אור לחושך בעזרת תאי חישה והן 'יודעות' אם הן עולות או יורדות. למדוזות חושים 'פשוטים', ולרובן סיבים או חיישנים המסייעים להן להריח או להבחין בטעם במגע או בתנועה.
גוף המדוזה עשוי שתי שכבות, חיצונית ופנימית. בין שתי אלה מצויה שכבה ספוגית שרובה מים. במרכז השכבה המרכזית הפנימית מצוי חלל הקיבה. בחלל זה מצוי קנה ובקצהו הפה. הקנה משמש לתזונה, לפליטה ולרבייה. מן הקנה יוצאות ארבע זרועות לפחות, ואלה מתפצלות בהמשך חיי המדוזה. לאורכן של הזרועות רבבות תאים צורבים המשמשים להגנה ולציד של בעלי חיים קטנים שהמדוזה ניזונה מהם (השלבים הצעירים במחזור החיים של הדגים והסרטנים).
תהליך הרבייה של מרבית קבוצות המדוזות מתבצע ע"י הפרשת תאי זרע אל מי הים. תאי הזרע צפים במים ונשאבים לגוף הנקבה - בעת המפגש הם מפרים את הביציות. לקבוצות מסוימות של מדוזות, ובכללן החוטית הנודדת הנפוצה ביותר בארצנו (נפרט עליה בהמשך הדברים), ארבעה שלבי התפתחות:
השלב הראשון הנקרא השלב השוחה, הוא פגית. הפגית נישאת במים זמן קצוב עד הגיעה למשטח קשיח, כגון סלע או צדפה. השלב הבא הוא שלב ישיב, הפגית נעשית בו פוליפ - גוף שזרועות רבות נשלחות ממנו והוא דומה בצורתו לשושנת ים. הפוליפ מחובר למצע מצדו האחד, ובצדו האחר ישנו פה העטור בזרועות ציד. הפוליפ יכול להתרבות ברבייה אל-מינית, ע"י חלוקה, וליצור קבוצות של פרטים זהים. כאשר תנאי הסביבה מתאימים כל פוליפ מסוגל להתחלק הוריזונטלית וליצור מדוזות זעירות הנקראות אפירה. האפירות הגדולות הן השלב המיני שאנו מכירים בשם מדוזה. מרבית הפרטים, גם הזכר וגם הנקבה, מתים לאחר הרבייה, ובעצם תכלית חייה של המדוזה מסתכם ברבייה. מובן שלכך נוספות סיבות מיתה והן הסכנות האורבות למדוזות בחייהן - טריפה או גוויעה בשל היסחפות לחוף.
המדוזה נקראת על שם מדוזה, המפלצת המיתולוגית שכיכבה באגדות המיתולוגיה היוונית. מדוזה היא הידועה ביותר משלוש הדמויות המפלצתיות במיתולוגיה, המכונות גורגונות. על פי המיתולוגיה, מדוזה הייתה נערה יפהפייה שקוללה בגין רומן עם פוסידון מלך הים ונידונה לכיעור נצחי, ובכלל זה נחשים במקום תלתלי שיער. מדוזה המיתולוגית שינתה כל יצור חי שהביט בה לאבן.
תגובתה של הגברת מהים, כמו תגובתם של רוחצים רבים בחודשי הקיץ בעת מפגשים בלתי צפויים עם שקיות הניילון החיות, הולמים בהחלט התקלות עם מפלצת אימתנית המאבנת כל מביט בה. ולמרות האימה האוחזת אותנו למראה בעלי החיים היפים והמוזרים האלה, המדוזות בחופינו אינן בעלות כישורים מיתולוגיים או מפלצתיים. אך הן ידועות לשמצה בשל יכולת הצריבה שלהן; זו הורידה את מידת האהדה שלנו אליהן לדרגה אפסית. לעתים יצרבו אותנו גם מי הים בלי שבאנו במגע עם מדוזה בשל פיסות קטנות המופרשות מזרועות הציד של המדוזה המכילות תאי הרס.
המדוזה
החוטית הנודדת נקראת על שם זרועות הציד הנימיות שלה, והיות שנדדה אלינו מים סוף. את המדוזות האלה זיהתה לפני 15 שנה כמין חדש ד"ר בלה גליל מן המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל. "מסוף מאי" מסבירה ד"ר גליל, "נראים לאורך חוף הים התיכון של ישראל נחילי מדוזות בנות המין חוטית נודדת. החוטית היא מדוזה אשר נראתה בחופינו לראשונה באמצע שנות השבעים של המאה הנוכחית ואוכלוסייתה גדלה מאוד בשנות השמונים. 'התפוצצות אוכלוסין' זו היא תוצאת איחוד שתי מערכות ביוגאוגרפיות שונות - ים סוף וים תיכון - שנותקו לפני מיליוני שנים וחוברו שוב בתעלת סואץ לפני 137 שנים. החוטית הנודדת היא מהגר מים סוף שעבר לים התיכון דרך תעלת סואץ. קוטרה הממוצע 40 עד 60 סנטימטרים, אך יכול להגיע אף למטר".
במחקר משותף של ד"ר גליל עם אוניברסיטת טריאסט וד"ר שפנייר מאוניברסיטת חיפה זוהו ותוארו בחוטית שלושה טיפוסים שונים של תאים צורבים. "חומרת הפגיעה תלויה בגודל השטח שנפגע, במקומו וברגישות של אותו אדם לארס" מסבירה ד"ר גליל, "המגע בחוטית גורם צריבה לוהטת דמוית כוויה, ומקום הצריבה מתנפח ומאדים. במקרים חמורים יותר נוצרות בועיות נוזל, חום הגוף עולה ואפשר שתיוותרנה צלקות. במרבית המקרים נעלמת האדמומיות בתוך כמה ימים.
הטיפול המידי בצריבת מדוזה הוא יציאה מידית מן הים ושטיפת העור בחומץ המנטרל את החלבון שבארס המדוזה. אין לשפשף את מקום הצריבה בחול, שכן הדבר יביא להחדרת הארס למקומות נוספים בעור. תחנות ההצלה ותחנות עזרה ראשונה לאורך החופים תודרכו בטיפול הראשוני המתאים. אם הפגיעה חמורה, יש לפנות לטיפול רפואי.
למרות קיומן הטורדני של החוטיות בחודשי הקיץ, אנו יכולים להתנחם בעובדה כי צריבות אקראיות דוגמה אלה המוכרות לנו תהיינה משאת נפשם של הרוחצים בחופי אוסטרליה, שם שוהה מדוזת צרעת הים, Chironex fleckeri - הלא היא המדוזה הקטלנית בעולם. אמנם היא קטנה, אך זרועות הציד שלה מתפרסות לאורך חמישה מטרים, והיא אחד מבעלי החיים הארסיים בעולם. היא יכולה להרוג אדם בפחות מחמש דקות, וכמות הארס שלה יכולה להרוג עד שישים בני אדם. המדוזה הגדולה ביותר היא רעמת הלביא הקוטבית, Cyanea capillata , זרועות הציד שלה מגיעות לאורך של כ-40 מטר. לשמחתנו בשתי אלה לא ניתקל בים התיכון.
יש לזכור כי למרות הכול, המדוזה היא אחת מבעלי החיים המיוחדים והיפים הקיימים בעולם. במקומות מסוימים הן ידועות אף בשקיפותן המיוחדת ואף בצבען הזוהר, וצפייה בתנועת שחייתן השלווה והעדינה עשויה תמיד לתרום לשלוות נפשנו. בעיקר שאת הצפייה במסך המדוזה מלווה מוזיקה מרגיעה - פשוט שלוות נפש.
לדאבונה הרב של המדוזה, תדמיתה השלילית לא פטרה אותה מלהיות קורבן מאכל אדם כמו בעלי חיים רבים אחרים. המדוזה מככבת בסין דווקא בתפריט כל מסעדה ממוצעת כמעדן עסיסי ונחשק. לאלה מכם ששערות הידיים מתחילות לסמור קלות רק מהמחשבה, מומלץ לבדוק היטב מה מגישים לכם לאכול בטיול הבא לסין. את המדוזה על הצלחת לא תזהו. היא תהיה חלק מסלט ותוגש ברצועות ארוכות ושקופות, וזה יזכיר גם אטריות בנוסח המזרח הרחוק. רצוי לבדוק!
תודה לד"ר בלה גליל ולמל קופר מן המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל, על העזרה בהכנת הכתבה
הכתבה תתפרסם בגיליון אוגוסט של עיתון חי. רוצים לקרוא כתבות נוספות מהעיתון? ליחצו כאן
נא להמתין לטעינת התגובות
