לחסל בודדים ונבחרים
אבינועם רוזנק סבור שהומאני ויעיל יותר לפגוע בפוליטיקאים מאשר לפגוע באוכלוסייה ובתשתיות
דברי צומחים על בסיס הומאני ותועלתני. המחזיק במפתחות ההנהגה, כל הנהגה, תמיד ימצא עצמו מנהל מערכות ומחוקק חוקים השומרים על מעמדם ורווחתם של חברי הגילדה השלטת. הגילדה תמנע מלעשות דברים שעלולים לערער את מעמדה ורווחתה. העשירים שומרים על עושרם על חשבון העניים; הגברים שומרים על מעמדם לעומת הנשים והפוליטיקאים יישמרו על מעמדם על חשבון אזרחיהם.
הניסיון מורה שהרס תשתיות והרג עשרות חיילים ואזרחים לא מניב דבר לטווח הרחוק, כיוון שהמדינות והרשויות נגדן אנו נלחמים אינן מעריכות איכות חיי אזרחיהן, אחרת לא היו פותחות במלחמה אלא משקיעות בפיתוח עמם; הן גם כנראה אינן סבורות שחיי אדם הם ערך מקודש, אחרת לא היו שולחות את ילדיהן כפצצות חיות וחייליהן אינם מהססים למות, שהרי מובטח להם גן עדן.
ניתן להכריע כל מדינה על ידי הריגת מסות של בני אדם בסדר גודל כה עצום עד לקריסתו המוחלטת של האויב, אולם איננו רוצים להגיע לכך מסיבות ערכיות. וכך, בסופו של יום, לאחר שנפציץ ונהרוג עדיין לא ישוחררו בני הערובה, ואנחנו נמשיך לקבל בעתיד ממטרי קסאמים וקטיושות. בנוסף, אנו נתפס כמפסידים, דבר שאיננו יכולים להרשות לעצמנו.
אולם, בניגוד לאזרחי עזה ולבנון, שאיכות חייהם נמוכה ותוחלת חייהם קצרה, ההנהגה הפוליטית של אותן רשויות אוהבת חיים וכבוד ומקפידה שלא ללכלך את חליפותיה היוקרתיות. הנהגה זו היא המושכת בחוטי השליטה של המערכות הצבאיות, ובסופו של יום על פיה יישק דבר.
מלחמות מתפתחות בשל הכרעות ההנהגה, אולם תמיד מי שנושא בתוצאות הינם האזרחים והחיילים שהם בשר תותחים. משום מה יש קוד אתי בלתי ברור השומר על חייהם של הפוליטיקאים היוזמים עימותים אלה. גרוע מזה - המשך תפקודם רק מאפשר את המשכו של העימות המזוין.
במקום להרוג חיילים ואזרחים לשווא
במילים אחרות: במקום להרוג חיילים ואזרחים לשווא - מוטב לחסל בודדים ונבחרים. מאחורי כל פוליטיקאי יש עוד פוליטיקאי שיחליף אותו, אבל לאחר שני סבבי חיסול של הבכירים בכל ארגון תשתרר דממת מוות על המערכת כולה. דממה המבטיחה חיים לרבים וטובים משני צדי המתרס.
דממה זו תיווצר בגלל ההוראה מגבוה להקפיא כל פעילות צבאית "עד להודעה חדשה". השקט הזה יגרום לחשיבה מחדש של ההנהגה בדבר המשך דרכה ואחריותה על חייה שלה, וממילא על חיי אזרחיה.
לא ניתן היה להכריע את עיראק עד ללכידתו של סדאם חוסיין; את מלחמת העולם השנייה ניתן היה לגדוע בעודה באיבה על ידי חיסולו של היטלר; מלחמת העולם הראשונה לא היתה מתרחשת עם כל הפוליטיקאים הנוגעים בדבר היו משלמים בחייהם; מליוני בני אדם קיפחו את חייהם בעוד ההנהגה חיה
בשלווה בבונקרים או סתם בסלונים ממוגנים היטב.
עתה יבואו ויטענו: כוונתך למנהיגים קיצונים שחרבם בכפם ולא למנהיגים פוליטים מתונים ומכובדים. לא, כוונתי לכול מי שנושא באחריות להרג. יש גורמים "מתונים" בכל מערכת פוליטית, שמתינותם מתַחְזקת את המערכת כמערכת תקנית אבל בשתיקתם הם מאשרים מעשי רצח. הם לא מספיק רוצים לאכוף את סמכותם. אי אכיפת סמכות שתוצאתה מוות דינה כשותפות פעילה. הצעתי תקפה גם לגבי המתונים. אם חפצי חיים הם, יידרשו גם לתפקד כמתונים ולא רק להישמע ככאלה.
כללי הפוליטיקה קובעים שדמו של הפוליטיקאי אדום יותר, אולם לא כך אומרים כללי המוסר וההלכה ולא כך נלמד מהכלל הקובע ש"צלם אלוהים" טבוע בכל אדם במידה שווה, ושכל המאבד נפש אחת, ולאו דווקא מישראל, כאילו איבד עולם מלא.
הכותב הוא ד"ר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ועמית במכון ון-ליר
נא להמתין לטעינת התגובות
