ראשי » חדשות » יהדות

דוסיות מחמד

על אמונה, אופנה ומה שביניהן. קבלו את ה"דתיאפיות", סוג חדש לגמרי של מאמינות

בראשית ברא אלוהים את המותגים, את בגדי המעצבים, הנעליים הנחשקות, התכשיטים הנוצצים ושאר אביזרי האופנה היוקרתיים. אחרי שסידר את כל אלה בחלונות הראווה הוא ברא את זו שעוד מעט נספר לכם על הרגלי השופינג שלה קצת יותר בהרחבה. בינתיים נסתפק בכך שנקרא לה "חווה". עם הזמן נבראו עוד חנויות בגדים ברחובות העיר, הוקמו קניונים גדולים ויוקרתיים, הוכשרו אחראיות משמרת, ותאוות הקנייה הרימה אט-אט את ראשה המטופח תוך שהיא מעלעלת בגיליון האחרון של "ווג".

המעצבים הגדולים יצרו תכתיבי אופנה ועמלו מדי עונה על קולקציות המורכבות מעשרות פריטי לבוש עדכניים. חברות הנעליים יצאו במגוון עיצובים של נעלי אצבע וסנדלים מנקרי עיניים ומחוררי ארנקים, ויצרני התכשיטים עיצבו שרשראות, צמידים, טבעות ועגילים ושיבצו בכל אלה אבנים טובות ויהלומים.

אפשר תמיד להאשים את התחממות כדור הארץ, אבל ככל שהתקדמנו על ציר הזמן, האופנה הפכה יותר תובענית, ואם להיות כנים גם הרבה יותר חושפנית.

ואז הגיע זמן האמת. חווה הגיעה לאחד הקניונים, אבל קיבלה מסר ברור עוד לפני הבדיקה הביטחונית - אסור היה לה לקנות לעצמה בגדים חשופים, מכנסי טייץ צמודים, סנדלים ותכשיטים מסוגננים, או בקיצור היה עליה להסתפק בחצאית. התוכל לעמוד בגזרה כזו?

מעצבי אופנה ישראלים, בהם ששון קדם, גדעון אוברזון, יעל לב ולילך קריסטל, זוכים לאהדה רבה בקרב נשות המגזר הדתי, שמוצאות שהמעצבים ערים לרגשותיהן באופן שבו הבגד אמור לשרת אותן ולהעניק להן נוכחות ועוצמה. הרגלי הקניות ובחירת הבגדים נחלקים על פי אמונתן האישית של כל אחת ואחת.

יש את החרדיות (החסידיות והליטאיות) שעטופות מכף רגל ועד ראש, ויש את המזרחיסטיות (בנות עקיבא) שמרשות לעצמן ללבוש שרוול קצר, לחשוף את כפות הרגליים ולעתים (נדירות) אפילו ללבוש מכנסיים.

"הנשים הדתיות קונות בגדים בעיקר בחגים ולפני אירועים", אומרת המעצבת סיגל דקל. "הן לעולם לא יקנו פריטים חשופים או צמודים, ואין להן העדפה מסוימת לצבעים כל עוד הם לא צעקניים. באופן כללי, הן מעדיפות את הגוונים הכהים למלתחה היומיומית ובחגים את הבהירים. וכמובן, יש גם בקשות מיוחדות: להאריך שרוול או חצאית, ובמקרים אחרים הן אפילו מבקשות לרכוש את הבדים מהם עשויים הבגדים על מנת לתפור כובעים תואמים".

אז ניגש לשאלת הביצה והתרנגולת: האם האישה עושה את הבגד או הבגד את האישה? הקוראות החילוניות ודאי מתלבטות עם השאלה בעוד שהדתיות שביניכן כבר מזמן מצאו את התשובה.

אם להתייחס למה שציוותה עלינו התורה, מבלי להיכנס יותר מדי לענייני הלכה, הרי שבשם פלא הבריאה אין לאישה צורך ללבוש בגדים יפים, להתאפר, לעשות תסרוקות מפוארות ולהתגנדר בתכשיטים. כי הרי יופייה בפנימיותה.

אבל פני הדברים נראים אחרת לגמרי. המודעות האופנתית בקרב נשים רבות מהמגזר הדתי גבוהה מאוד - הן משתמשות בפאות איכותיות ואופנתיות,

מתלבשות אצל מיטב המעצבים ומשקיעות באביזרי אופנה לעתים אף יותר מנשות המגזר החילוני.יש להן את האומץ להעיז ולפרגן לעצמן בסגנון לבוש מרשים שפותח עבורן את הדלת לעולם העכשווי, אבל יחד עם זאת נשאר מוקפד ומאופק.

לא מדובר בדור חדש ומרדני שהשאיר מאחוריו ערכים של צנעה, אלא בנשים מודרניות שמה שמייחד אותן הוא הרצון להתלבש עלי פי צווי האופנה אבל שגם מכבד את תפיסת עולמן - בגדים עוטפים שאינם חשופים, בעלי אמירה יצירתית ויוקרתית ללא פרובוקציה. כי למרות התפיסה, ובלי לסתור את האמונה, אפשר גם אחרת.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...