"ארבע אמהות" בעד פעולה צבאית בלבנון
מייסדות תנועת המחאה שקראה ליציאה מרצועת הביטחון, מצדיקות את כניסת צה"ל עקב החטיפות. "האירועים אינם הוכחה שהיציאה הייתה שגויה"
- לחימה בצפון - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב
התנועה הוקמה מיד לאחר אסון המסוקים ב-1997, בו נהרגו 73 חיילים, ופורקה ביוני 2000 לאחר שכוחות צה"ל הוסגו מלבנון. זעקתן של ארבעת הקיבוצניקיות, אמהות לחיילים ששירתו בלבנון זכורה בנחישות הרבה. היום הן נשמעו כואבות כמו באותם ימים. "אני עצובה, חטיפות הן מצב נורא ואיום למשפחות", אומרת אורנה שמעוני בקול שבור. למרות הכאב, היא וחברותיה לתנועה, סבורות שהיציאה מלבנון הייתה צעד חשוב למדינת ישראל. "אני מתנגדת לטענות הימין שאומרים שהאירועים הם הוכחה שאסור היה לצאת מלבנון ומעזה", היא אומרת בנחישות.
חברתה של שמעוני לתנועה, ברוריה שרון, משוכנעת אף היא שחטיפת החיילים אינה פועל יוצא של יציאת צה"ל מלבנון. "הנסיגה מלבנון הייתה חשובה חיונית והכרחית למדינה, וכל דקה מאז שאנחנו לא שם, היא מבורכת. לחטיפות החיילים אין קשר לנסיגה מלבנון", היא אומרת בהתרגשות.
מייסדות "ארבע אמהות". צילום ארכיון: פלאש 90 פלאש 90
החיזבאללה הוזהרו לפני היציאה
שרון נזכרת שבמקביל ליציאת צה"ל מלבנון, הופנו אזהרות כלפי חיזבאללה שצה"ל לא יהסס במקרה הצורך להיכנס לבנון ולפעול שם. "הכניסה ללבנון היום לאחר חטיפת החיילים היא מחויבת המציאות", אומרת שרון. "אבל צריך לצאת משם אחרי שימצו את המהלך הצבאי".
אורנה שמעוני שותפה לתחושה הקשה, ולהכרה שהפעולות מחויבות המציאות. "אני מרגישה אימה ופחד, אני מרגישה שאנחנו לפני יציאה למלחמה", מוסיפה אורנה שמעוני. למרות הצער, היא סבורה שיש להמשיך במהלך. "אני בהחלט תומכת היום
במהלך צבאי רחב ורציני שיכה בחיזבאללה. אנחנו צריכים לקחת את גורלנו בידינו גם בעזה וגם בצפון", מסבירה שמעוני. "אני מחזקת את חיילי צה"ל על ההתקפה בלבנון, וסומכת על מערכת הביטחון שתפעל באופן שקול ואחראי".
שמעוני מסכימה עם הקולות המטילים את האחריות לחטיפות על ממשלת לבנון וסוריה. "אני מחזקת את ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שאמר שמדינה ריבונית תקפה אותנו. אנחנו צריכים להכות בחיזבאללה כדי שלא יתקיפו אותנו שנית. לא ניתן לשבת בחיבוק ידיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
