הולך ומסתבך
כל יום נוסף שעובר הולכת דמותו של הנשיא קצב ומשנה פנים. האם יכול להיות שמאחורי החזות הסולידית מסתתר מטרידן מיני סדרתי?
זהו המקרה הקלאסי של פרשה שהתחילה בקטן (ביום ראשון עדיין נטו חלק מכלי התקשורת להאמין להכחשה הגורפת של הנשיא), וככל שעובר הזמן היא הולכת ותופחת, וסופה מי ישורנו. היא עלולה להתפוצץ לכולנו ישר בפרצוף. כי פני הנשיא, האזרח מספר אחת, הם הפנים שלנו. הלכלוך הנוטף מן הסיפור הזה מכתים לא רק את הנשיא, הוא מכתים את כולנו.
להלן כמה גילויים חדשים שהתפרסמו ביומיים האחרונים בעיתונות:
"מעריב" איתר אתמול מתלוננת נוספת שטענה כי הנשיא הטריד אותה מינית. בבדיקת פוליגרף, היא נמצאה דוברת אמת. במאמר מאתמול של עורך מעריב, אמנון דנקנר, נכתב: ''מרגע שהנשיא מסר דבר שבמהותו הוא שקר, הוא נעשה חשוד כמי שאין לסמוך על דבריו... מה פשר הסיפורים על פרשיות רומנטיות במשכן נשיאי ישראל, על מריבות אוהבים, פרידות מרות והאשמות קשות?''.
עיתון "הארץ" מדווח היום על חמש נשים נוספות שעבדו עם קצב טרם מינויו לנשיא. הן סיפרו על דפוס קבוע: בהתחלה הוא היה בוס נחמד, לאחר מכן עבר לחיזור מילולי, ומשם לנסיונות הטרדה על רקע מיני והטרדות. כשסירבו לחיזוריו, זכו ליחס
תחת הכותרת "טלנובלה בבית הנשיא" מדווח היום "ידיעות אחרונות" על עובדת בבית הנשיא שנהגה להיכנס לחדרו של הנשיא בשעות הצהריים ולהסתגר עימו שעה ארוכה. גם עובדת אחרת נהגה להסתגר עם הנשיא בלשכתו תוך שהיא מכבה את הטלפון הסלולרי שלה ולא משאירה ספק שאין להפריע להם. שתי העובדות ניהלו ביניהן התנצחויות קולניות שהדיהן נשמעו היטב ברחבי המשכן.
לאט-לאט הולכת דמותו של הנשיא הבינוני והאפור ומשנה פנים. האם יכול להיות שמאחורי החזות הסולידית מסתתר מטרידן מיני סדרתי? האם יכול להיות שתוך זמן קצר יתגלה שההטרדות המיניות של איציק מרדכי הן לא יותר ממשחק ילדים לעומת ההורמונים שהשתוללו במשכן הנשיאות?
סימני השאלה מתחילת הפרשה התחלפו בסימני קריאה. משהו לא טוב קורה בבית הנשיא. משהו מאוד לא טוב. היועץ המשפטי לממשלה נהג כפי שהיה עליו לעשות, כשהורה על חקירה פלילית. מה שהתחיל כפרשה של ניסיון סחיטה, עלול להימשך בחקירה על הטרדות מיניות.
ומה קורה בינתיים? הנשיא מתפתל ומשנה גירסאות (במכתב שני ליועץ הכחיש הנשיא שהסחיטה היתה על רקע מיני), רעייתו גילה שותקת כדרכה, ויועצי התקשורת נושאים ידיהם למרום בתפילה לנס, שיוציא את הנשיא מהבור שככל הנראה כרה לעצמו במו ידיו.
האם יצליח הנשיא להיחלץ בשלום מן הפרשה? ספק רב. עושה רושם שאנחנו מתקרבים לסוף עידן. זאת ודאי לא תהיה אבידה גדולה למוסד הנשיאות. הנשיא קצב מעולם לא נתפס כדמות משכמה ומעלה הראויה לכהונה הרמה. בסך הכל מינו אותו כדי לפצות אותו על דחיקתו ברשימת הליכוד.
הגיע הזמן למנות נשיא שונה, שאיש אינו מפקפק ביושרו ובאינטגריטי שלו. שופט בית-המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, למשל. גם שופטת בית-המשפט העליון שפרשה, דליה דורנר, היא בעיניי מועמדת ראויה. אולי באמת הגיע הזמן שאישה תכהן כנשיאת המדינה.
ועוד מועמד משובח: יוסי שריד. אדם המוערך אינטלקטואלית, שלא צריך את המשרה, שיש לו מה לתרום, ושמשום-מה נמנע מן המנהג הרווח אצל חלק מן הפוליטיקאים המזדקנים: הוא לא נוהג לשלוח ידיים כל פעם שאישה עוברת בסביבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
