נשיא תחת עננה
כדי שתוסר העננה מעל מוסד הנשיאות, אבי לן סבור שחייבים לחשוף את תמלילי הקלטות בפרשת הנשיא, העובדת-לשעבר וההטרדה המינית שהיתה או לא היתה
ממש לא חשוב כרגע אם להתייחס לזה כאל תלונה רשמית שהגיש הנשיא, או "שיחת ייעוץ" שגרתית שלו עם היועץ המשפטי. דבר אחד ברור: יש כאן פרשה. ולפי כל הקריטריונים העיתונאיים, פרשה עסיסית במיוחד. לא כל יום עומד נשיא המדינה במרכזה של שערוריה הכוללת ניסיון סחיטה וטענות על הטרדה מינית ומעשים מגונים.
מבחינת עוצמת הפוטנציאל שבסיפור, ומבלי לקבוע עמדה לגבי מידת נכונותו או שקריותו, עלו לי בראש שתי דוגמאות: קלינטון ומוניקה לוינסקי ("I did not have sex with that woman”) ובנימין נתניהו וה"קלטת הלוהטת" שלא היתה עם רות בר.
נשיא, מתוקף הגדרת תפקידו, חייב להיות מורם-מעם. הוא לא יכול להרשות לעצמו ששמו יקושר לפרשה מהסוג הזה. זה גורם לו נזק ציבורי בל-ישוער. כבר עדיף הדימוי הציבורי הנוכחי שלו, כאיש ציבור אפור ואנמי, על פני הדימוי החדש, שחס-וחלילה, או-טו-טו, עלול להחליף את הישן: נשיא תחת סחיטה, ואולי אפילו מטרידן מיני.
הסוסים כבר ברחו מהאורווה
כדי שתוסר העננה הזאת מעל מוסד בית הנשיאות, אין ברירה אלא לחקור את הפרשה עד תום. רק חשיפה של תמלילי הקלטות – בהנחה שקיימות בכלל קלטות – שבידי המתלוננת, כמו חשיפה של הקלטת שבה הקליט הנשיא את האשה, תוכל לנקות אותו, ולהשיב את כבוד מוסד הנשיאות על כנו.
כשרץ בנימין נתניהו אל אולפני הטלוויזיה כדי לבשר להם על "הקלטת הלוהטת", הוא הבין נכון: במקרים כאלה תגובה מהירה היא הכרחית, אחרת הדברים עלולים לצאת מכלל שליטה. ועובדה, שחשיפת הרומן שהיה לנתניהו עם רות בר לא הזיקה
ההכחשה הגורפת שפרסם הנשיא על עצם קיום הפרשה, לא מוסיפה לו כבוד. הסוסים כבר ברחו מהאורווה. הפרשה בחוץ, תחת אורה המחטא של העין הציבורית.
היום טוענים מקורבי הנשיא בעיתונים: "זו טלנובלה שלא מתאימה לו". אכן, טלנובלה מעין זאת לא מתאימה לא לנשיא ולא למוסד הנשיאות. אבל בשלב הזה, תגובות מהסוג הזה אינן מספיקות. צריך הוכחות. שלא יהיה לכם ספק: הפרשה הזאת לא תיעלם מעצמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
