מי רוצה להיות מורה?
שכר נמוך והיעדר קידום הן רק חלק מהסיבות לירידה ההולכת וגוברת בכמות הסטודנטים להוראה. במשרד החינוך חוששים ממשבר ושוקלים אפילו לייבא מורים
"אנחנו הולכים לקבל 'בום' גדול", מזהיר מנהל היחידה לקידום המקצועיות בחינוך באוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר יזהר אופלסקה. לדברים מצטרף גם ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, פרופ' חנן אלכסנדר: "כרגע אין משבר, אבל אם לא נראה את הכתובת על הקיר עוד שנתיים שלוש אנו עלולים להיות בפני משבר".
על פי התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מיולי אשתקד, עד שנת 2009 יקטן מספר המורים החינוך הממלכתי במגזר היהודי בכ-3,200 מורים. המשבר העיקרי, לדעת רוב אנשי החינוך שהתראיינו לכתבה, הוא בבתי הספר היסודי.
"יש מצוקה במסלול לחינוך היסודי שאנחנו עוד נשלם עליה", אומרת ראש בית הספר לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, ד"ר שולה קשת. "אם במכללות לא נכשיר מורים ליסודי, אז מה תפקידנו בכוח? צריך להביט בעניין באומץ ולהגדיר שיש כאן בעיה לאומית".
"פחות סטודנטים פונים ליסודי", מוסיף ד"ר אופלסקה. "יש ירידה בסטטוס של היסודי, בעיקר הממלכתי. בתי הספר היסודיים נתפסים כמקום עבודה 'נשי', אז מזלזלים בזה. אנשים חושבים: 'מה הן כבר מסוגלות לעשות', ולא מתייחסים ברצינות למקצוע".
אנשי מקצוע טוענים שהמשבר במכללות גדול במיוחד, ומסלולי הוראה שונים אינם נפתחים. במכללות מכחישים זאת, אך מודים שישנה בעיה קשה במקצועות מסוימים. "אנחנו עדיין לא סוגרים קורסים, אבל יש ירידה בביקוש ליסודי", מספרת ראש מכללת לוינסקי, ד"ר מרים מבורך. לדבריה, הסטודנטים מעדיפים ללמוד חינוך מיוחד או לעבור הכשרה לעבודה עם גיל הרך וכיתות א'-ב'. "כנראה שזה משתלם כי יש יותר אפשרויות. זה גם מלא קסם", היא מסבירה.
ד"ר מבורך מסבירה שבכל שנה מתחילים 50-60 סטודנטים את הלימודים במסלול היסודי, אולם את התואר מסיימים פחות. "בהתמתחויות ביסודי המצב עוד יותר גרוע", היא אומרת. "מעט מאוד רוצים להיות מורים להיסטוריה, גיאוגרפיה ומקרא. עוד מעט לא יהיו מורים במקצועות האלה. מנהלי בתי הספר פונים אלינו לבקש מורים, ואין. יש גם משבר חמור באנגלית. אין הרבה מורים או סטודנטים להוראה באנגלית ליסודי. כל בוגר נחטף עוד לפני שהוא סיים. לדבריה, צריך להכשיר עוד עשרות אלפי מורים. "קבוצה
המומחים מפנים אצבע לעבר בתי הספר היסודיים, אולם נראה שהמשבר בבתי הספר העל-יסודיים לא פחות חמור. פרופ' אברהם יוגב מבית הספר חינוך באוניברסיטת תל-אביב, שחקר את הנושא, צופה שתוך חמש שנים המערכת תתמוטט, וההתחלה תהיה דווקא בבתי הספר העל-יסודיים במרכזים העירוניים, ומשם תתפשט הלאה.
לדבריו, הבעיה העיקרית היא הגיל הממוצע של המורים בעל-יסודי, שלפי נתוני ארגון המורים עומד כיום על 50. לטענתו, סטודנטים חדשים כמעט שאינם נרשמים, ומי שכן נרשם הם בעיקר סטודנטים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שרואים במקצוע אפשרות לקידום, במיוחד במגזר הערבי ובמגזר החרדי. "הם לא טיפשים", הוא ממהר להסביר, "הבעיה אינה פסיכומטרי, אלא ההון התרבותי שהם מביאים עמם".
פרופ' יוגב משווה את המצב בישראל לזה שבלונדון, שבה יש מחסור חמור במורים, והבריטים נאלצו לייבא ממורים ממדינות דוברות אנגלית אחרות. "מאיפה אנחנו נביא מורים?", הוא שואל.
אולם, הרעיון של ייבוא מורים, שעל פניו נשמע אולי דמיוני, נידון כעת במשרד החינוך. מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, אמר השבוע כי במשרד החינוך ובסוכנות היהודית החלו לבחון את האפשרות של ייבוא מורים לאנגלית. לדבריו, כיום יש מחסור של כ-300 מורים לאנגלית, ונבדקת האפשרות לייבא לארץ מורים יהודים מחו"ל בתקווה שיקלטו כעולים חדשים.
אולם ייבוא המורים אינו פותר את הסיבה העיקרית למחסור במורים. כל המרואיינים תמימי דעים שבמוקד הבעיה מעמדו הנמוך של המורה בחברה הישראלית.
"אין ספק שבתרבות הישראלית והמערבית יש הידרדרות מסוימת באמונה בחשיבות של חינוך והשכלה רחבה, של לקבל מורשת תרבותית עשירה", אומר פרופ' אלכסנדר מאוניברסיטת חיפה. "למורה הציוני-העברי היה בעבר מקום מרכזי במהפכה התרבותית הציונית, אך בדור האחרון חלה ירידה בתפיסה הזאת. אנשים רוצים לקנות יותר ולהשקיע פחות, ומעמדו של מעביר הידע יורד".
ראשי המכללות ובתי הספר לחינוך מפנים אצבע מאשימה גם לעבר ועדת דברת, שפגעה לטענתם במעמד המורים. "הביקורת והרפש שזרקו במורים בשנה שעברה יצרו מצב בעייתי", מאשימה ד"ר קשת מסמינר הקיבוצים.
פרופ' אלכסנדר מוסיף: "כל המהלך של תוכנית דברת, שרצה לתמוך במעמד של המורה אך התקבל בציבור כנגד תפקיד המורה, הפחיד הרבה צעירים. המטפורות והדיבור של דברת היו עסקיים, ודיברו על קיצוצים במשרות, וכאשר אנשים חושבים שיהיו פיטורים, הם דואגים והולכים למשהו אחר".
ד"ר אופלסקה מונה סיבות נוספות להיעדר האטרקטיביות של מקצוע ההוראה: תנאי העבודה קשים, המקצוע לא מגוון, שבלוני ושוחק, ולמורים גם אין לאן להתקדם. כל זה, הוא אומר, פוגע קשות באטרקטיביות של התפקיד. לטענתו, המכללות גם פתחו את שעריהן בצורה גורפת, ולכן נכנסו אנשים לא מתאימים למערכת, "מה שהוביל עוד יותר לזילות המקצוע, והיום אנחנו משלמים את המחיר".
הפתרון, על פי המנהלים, הוא שיפור תדמית ומעמד המורים, ומתן הקלות לסטודנטים לחינוך. בין השאר הם מציעים לפתוח יותר מסלולים לתואר שני עבור בוגרי הוראה, צעד שגם יעזור למורים בהוראה בבית הספר וגם ישפר את הדימוי העצמי שלהם; לסבסד את מסלול הלימוד להוראה ביסודי ולהעניק מלגות ללימוד מקצועות שכבר היום יש בהם מחסור במורים, בעיקר מקצועות של מדעי הרוח.
כמו כן, יש תמימות דעים לגבי הצורך להעלות את משכורות המורים ולשפר את תנאי העסקתם.
במשד החינוך מודעים לבעיה, אך מתקשים למצוא פתרונות.
"אנחנו מעלים את הנושא כל הזמן, אבל יש בעיות שלא קשורות רק למשרד, כמו שינוי במעמדם ושכרם של המורים שכיום נמצא בשפל המדרגה", אומרת מנהלת אגף הכשרת עובדי הוראה במשרד, ד"ר שרה זיו.
לדבריה, במשרד שוקלים מצד אחד לשנות את מבנה העסקת המורה, ומצד שני ולהעניק מלגות לתלמידי הוראה ביסודי בגובה של 60%-70% משכר הלימוד. בנוסף החלו עכשיו במשרד בפרויקט "להציע הצעות אטרקטיביות נוספות".
"יש מקצועות שבהן הבעיה חמורה במיוחד. אנו מעניקים מלגות מיוחדות למקרא, אבל זה לא תמיד פותר את הבעיה. אני מקווה שלא ניפול למשבר תהומי", הוסיפה.
גם במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הקימו ועדה במטרה לנסות ולשדרג את התכניות להכשרת מורים, כך שיכשירו מורים משכילים יותר ויתנו להם כלי הוראה יעילים יותר. אולם הם מבהירים כי "משרד החינוך קובע את מכסת המורים במדינת ישראל, כולל הסטודנטים במוסדות להכשרת עובדי הוראה".
אם אכן המשבר יפרוץ בזמן הקרוב, מי שתאלץ להתמודד אתו היא שרת החינוך, יולי תמיר. "אני מאוד מקווה ששרת החינוך החדשה תצליח לעזור לנו לבנות תמיכה ציבורית רחבה במערכת החינוך", אומר פרופ' אלכסנדר. "צריך להחזיר את התקציבים שקוצצו מההשכלה הגבוהה והמערכת החינוכית, וחייבים לבנות תמיכה רחבה באתגרים החינוכיים של המדינה".
נא להמתין לטעינת התגובות
