המעשים חמורים – העונש קל
בית המשפט גזר עונש קל על אב שביצע בבתו מעשים מגונים במשך שנתיים. הסיבה: הוא הביע חרטה
"אינך אשמה כלל במעשים שעשה לך אביך. אסור היה לו לעשות מעשים אלו" - כך ציינו אתמול שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים בגזר דינו של אב, שביצע בבתו הקטנה מעשים מגונים במשך שנתיים. "הוא ידע על האיסור ואת לא ידעת, כי באותה תקופה לא הבנת את חומרתם".
אך למרות הסרת האחריות מהנערה, וחומרת מעשיו של האב, בחרו השופטים לגזור על האב רק 15 חודשי מאסר ושנה מאסר על תנאי. הסיבה לעונש הקל יחסית: החרטה העמוקה והבושה שהביע האב על מעשיו, וכן תסקיר שירות המבחן שקבע כי למשפחה כולה, כולל הקורבן, רצון ופוטנציאל לעבוד על השיקום.
יתכן כי דברי השופטים נכתבו בהשפעת האירועים האחרונים שקרו, עם פרסום גזר הדין שכתב שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, אהרן אמינוף. במקרה ההוא אנס אב את בתו, והשופט ציין בהכרעת הדין כי הסיבה שהבת, שלא התלוננה במשך שנים על מעשי האב, היתה כנראה בשל העובדה שנהנתה מהמעשים.
ואולי, סתם חשו השופטים כי יש צורך להבהיר לבת שחשפה סוד כה גדול, ולאלפי קורבנות אחרות שמפחדות לספר, כי אין זו אשמתה, או אשמתן. השופטים הוסיפו בהכרעתם: "טוב עשית כי גילית את המעשים הללו וסיפרת לאחותך, דבר שהביא לגילויים ולידיעת המשפחה. כאשר ילד מתנהג בצורה אסורה ולא ראויה, הוריו מענישים אותו. כאשר ההורה עושה מעשה אסור – יש להענישו".
האב טען: הייתי תחת השפעת כדורי הזייה
במסגרת הסדר הטיעון עם הפרקליטות הודה האב, כי ביצע את המעשים המיוחסים לו. השנתיים הקשות והמבלבלות שעברו על הילדה נחשפו רק כאשר סיפרה זאת לאחותה הגדולה. לדבריה, אביה נהג לשלוח את ידיו מתחת לבגדיה התחתונים ולשפשף בידיו את איבר מינה.
האחות הגדולה התקשתה תחילה להאמין לדברי אחותה הקטנה, אך שכנעה אותה לבסוף ללכת למשטרה ולהתלונן. עם הגשת התלונה במשטרה, נפרצו הסכרים והילדה גילתה לאימה ולאחר מכן לכל המשפחה, את הסוד הנורא.
תסקיר שירות המבחן, עליו הוטל לבדוק ולהמליץ על העונש הראוי לאב, התרשם, כי הוא הביע חרטה עמוקה על המעשים ורצון לשקם את היחסים עם בתו ועם המשפחה כולה. לטענת האב, המעשים נבעו בין היתר בשל הקרע שהתרחש אז בינו ובין אשתו, ומשום שהיה תחת השפעתם של כדורי הזיה, השפעה שגרמה לו לטשטוש גבולות, לחוסר שליטה על התנהגותו
וחוסר אבחנה בין טוב ורע.
מאחר והאב הפסיק כבר לפני כשנתיים לקחת את כדורי ההזיה ולאחר ששירות המבחן התרשם כי הסיכויים שיחזור לבצע שוב מעשים שכאלה, הם אפסיים למדי, המליץ השירות לגזור עליו עונש קל יחסית, בשילוב עם טיפול פסיכולוגי וייעוץ, לו ולכל המשפחה. גם רצונה של הבת לשקם את היחסים עם האב ודבריה על כך שסלחה לו על המעשים, הוסיפו להתרשמות ולהמלצה החיובית.
אך למרות העונש הקל יחסית, בחרו השופטים לסיים את גזר דינם בגינוי התופעה. "המעשים שעשה הנאשם הינם חמורים. מעשים כאלו, של גילוי עריות, אסורים בתכלית האיסור בכל העולם. אין ולא יכול להיות הסבר כלשהו לביצוע מעשים אלו, גם לא התמכרות לסמים. אין מילים בפינו להביע את תחושת הסלידה ושאט הנפש שחשים אנו לנוכח המעשים שעשה הנאשם בבתו, תוך ניצול תמימותה ואי הבנתה את משמעות המעשים".
עדכון אחרון : 30/6/2006 0:21
נא להמתין לטעינת התגובות
