חברת "מעין מירון" תובעת את "כלבוטק"
חברת מי השתייה תובעת את תוכנית התחקירים, את "רשת" ואת רפי גינת על הוצאת לשון הרע בעקבות תחקיר שנעשה עליהם. החברה: "דין התוכנית להיגנז או להיערך מחדש"
החברה טוענת בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אלדד יניב ממשרד עו"ד יניב ושות', כי התוכנית רצופה דברי כזב וסילוף עובדות, ומהווה מניפולציה תוך יצירת תשתית דמיונית, אשר גרמו לה לנזק קשה מנשוא.
חברת מעיין מירון משווקת 100 אלף בקבוקי מים ביום ברחבי הארץ כולה, בעיקר בצפון הארץ, כשלדברי החברה, המפעל הנו בעל תקן של מכון התקנים, מבצע פעולת סינון למים, מוציא מהם רעלים ואת הכלור, ומקנה למים טעם איכותי וטבעי. בתחקיר, נשלח אל החברה, שמוכרת מים מינרלים, תחקירן מצוייד במצלמה נסתרת כשלמעשה מדובר בבקבוקים שממולאים במי ברז.
"פרסמו בדותה חמורה"
בכתב התביעה נטען כי עורכי ומפיקי התוכנית ניהלו תחקיר רשלני ולא אמיתי, שכן לא נבחנו הטענות שהעלתה התובעת, לא נבחנו הוראות החוק, לא נבחנה השאלה מהם מי ברז, אם בכלל ניתן להגדיר מונח זה, לא נבחנו מי ברז באזורים שונים בארץ, לא נבחנו המים המשווקים על-ידי מתחריה של התובעת, ולמעשה לא נבדק דבר, וודאי לא באופן רציני.
עוד נטען כי "מן השאלות שהופנו לחברה יומיים לפני שידור התחקיר כבר היה ברור ומוגמר כי עורכי התוכנית ועורכי התחקיר גיבשו את דעתם כנגד התובעת והחליטו להביא לפרסום בדותה חמורה ביותר וחסרת תקדים בפריכותה, ולפיה החברה משווקת מי ברז לצרכן בכסות של מים עשירים במינרלים, והכל תוך מעשי תרמית
חמורים.
"התובעת אשר נזדעזעה מפניה זו, מתוכנה ומהעולה ממנה מיהרה לפנות אל עורכי התוכנית, והציעה להם לבוא למפעל ולהיווכח ממקור ראשון ובלתי אמצעי, על ההליך המתבצע ועל איכות המים המשווקים, אלא שלטענתה, עורכי התוכנית לא רצו לתת לתובעת להוכיח טענותיה, וסירבו לשלב בתוכנית את המיכון המשוכלל שבמפעל ולכלול בה תמונות או פירוט מילולי של תהליך סינון המים, וההבדל בין המוצר הסופי לבין המים הנשאבים".
כתב התביעה מדגיש כי הנתבעים סירבו לאפשר לעובדות הפשוטות להוכיח כי מדובר בעלילה חמורה, בפרסום שקרי וזדוני, וכי דין התוכנית להיגנז או לכל הפחות להיערך מחדש.
רפי גינת סרב להגיב לדברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
