הבריטים כבר לא מחרימים אותנו
איחוד בין שני ארגוני מרצים בריטים הציל את האוניברסיטאות בישראל מחרם, בגלל "מדיניות האפרטהייד"
הארגון הבריטי, שמונה כ-60 אלף מרצים ממוסדות אקדמיים שונים בבריטניה, התכנס ב-29 במאי והטיל חרם גורף על כל מוסדות בישראל בשל מה שכינו "מדיניות האפרטהייד הציונית".
אולם, ב-1 ביוני התאחד ארגון המורים הבריטי עם התאחדות המורים הבריטית, שהטילה לפני כשנה חרם על בר-אילן ואוניברסיטת חיפה. בעקבות המיזוג החרם איבד מתוקפו, מכיוון שההחלטה עליו התקבלה בניגוד להסכם בין הארגונים לפיו אף ארגון לא יקבל החלטות חד צדדיות עד לאיחוד ביניהם.
מזכ"ל הארגון החדש, פול מקני, הודיע אתמול לעו"ד אנתוני ג'ולויס, ממובילי המאבק נגד החרם, שבישיבה הראשונה שקיים הארגון החדש, ביום שישי, הוחלט באופן רשמי שהחרם פג מרגע האיחוד בין שני הגופים. עו"ד ג'יילס הודיע על כך היום לרקטור אוניברסיטת בר-אילן ויו"ר המועצה העליונה לחופש אקדמי, פרופסור יוסי ישורון.
באיחוד האירופי הדגישו בסוף השבוע כי ההחלטות על חרם על האקדמיה הישראלית אינן מקובלות ויש לגנות אותן. בכיר באיחוד, המעורב בקשרים המדעיים בין האיחוד לבין הקהילה המדענית בישראל, הבהיר כי החרם היה החלטה פנימית של ארגון אחד שאינה מייצגת את דעת המדינות החברות באיחוד וכי האיחוד האירופי ימשיך לשתף פעולה עם המדענים בישראל ואף יפעל להרחיב את שיתוף הפעולה עמם.
שרת החינוך, יולי תמיר, בירכה היום על ביטול החרם, וציינה כי יש לחזק את הקשר בין ישראל לבריטניה על מנת למנוע חרם עתידי. "אני מברכת על ביטול החרם האקדמי הבריטי, הודות למאמצים שניהלו כלל הגורמים הרלוונטיים בעניין. אני מאמינה שיש לפעול לחיזוק מערכת היחסים בין ישראל לבריטניה בכדי להבטיח שמקרה החרם לא יחזור על עצמו".
יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), אמר בתגובה לביטול החרם הבריטי כי "החגיגות על הסרת החרם הבריטי האקדמי על ישראל הינן מוקדמות וחסרות יסוד". גם הוא הדגיש כי לא מדובר בשינוי אידיאולוגי אלא בשינוי טכני בלבד.
"הסרת החרם היא תוצאה טכנית של איחוד שני ארגונים בבריטניה, ואינה מעידה כלל וכלל על שינוי מגמה כלפי ישראל. התופעה של הטלת חרם על ישראל חדשות לבקרים מסוכנת מאוד, והיא יוצרת דה-לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל ולציונות. מי שחוגג את הסרת החרם טועה ומטעה", הדיש מלכיאור.
יו"ר המועצה העליונה לחופש אקדמי, פרופסור יוסי
יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ זבולון אורלב, אמר בעקבות ביטול החרם האקדמי הבריטי כי "השפיות והמוסר גברו על מגמות אנטישמיות". ח"כ אורלב בירך על ניצחון החופש האקדמי וציין שגם המאבק הציבורי והפרלמנטרי תרמו את חלקם לביטול החרם.
רוני פרייזר, מאיגוד ידידי ישראל באקדמיה, אמר היום כי הידיעה שיצאה היום מאיגוד המרצים הבריטים היא הודעה רשמית לביטול החרם. "לחרם עצמו לא היה תוקף עם מיזוג האיגודים כבר בראשון ליוני", אמר פרייזר. "ההחלטה שהתקבלה עם ההצבעה לא הייתה החרמה גורפת כי אם המלצה להחרמה אישית. ובעצם הייתה צעד סימבולי לקביעת מדיניות".
גם יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' שלמה גרוסמן,ברך על ההחלטה. "החרם היווה אפליה קשה כנגד ישראל ואני שמח שהם הגיעו למסקנה שלא ראוי לערבב מחקר אקדמיה ופוליטיקה".
אחד הפעילים הבולטים למען הטלת החרם האקדמי על ישראל הוא יהודי: פרופ' סטיבן רוז, דיקן הפקולטה לביולוגיה באוניברסיטה הפתוחה בבריטניה. רוז החל כבר לפני ארבע שנים את פעילותו נגד מדיניות ישראל, כאשר שלח, יחד עם רעייתו הילרי רוז, מכתב לעיתון "הגארדיאן", שבו הם קראו להטיל חרם על מוסדות ישראליים בשל המדיניות הישראלית.
פרופ' רוז טוען שחרם הוא דרך אחת מיני רבות של ביטוי פוליטי לא אלים שקיים בחברה תרבותית, אך יש להשתמש בו בשיקול דעת ובסלקטיביות. "החרם בדרום אפריקה הוכיח את עצמו כאפקטיבי נגד האפרטהייד שם, ונראה, שהטלת חרם אקדמי על מוסדות ישראלים השותפים לפעילותה הבלתי חוקית של ממשלת ישראל עשוי לפעול כגורם רב עוצמה להחשת שינוי אפשרי" הוא מסביר.
פרופ' רוז גם מבקש להסביר כי האקדמאים לא מתמקדים רק בישראל. "רבים מאתנו העוסקים בארגון החרם נשאלים לעיתים תכופות 'למה ישראל?' ובכך מתעלמים ממאמצינו למחות ולפעול באופן לא אלים כנגד המלחמות הבלתי חוקיות למשל של ממשלתנו (בריטניה) , ושל ארה"ב בעיראק", הוא אומר.
בהכנת הידיעה השתתף חיים איסרוביץ'
נא להמתין לטעינת התגובות
