מבזקים

שובו של האוקפי

החיה המוזרה, שנראית כמו הכלאה ביו ג'ירף, זברה וסוס, נתגלתה מחדש במזרח קונגו, כ-50 שנה לאחר שנצפתה לאחרונה. פעילי הסביבה שמחו לגלות שהאוקפי שרד את הסכנות באזור רווי הקונפליקטים והאלימות

NRG מעריב | 11/6/2006 11:44

בעל חיים שנראה כמו הכלאה בין סוס, זברה וג'רף, נתגלה מחדש במקום בו נראה לראשונה לפני כמאה שנים.

אנשי סביבה מאושרים אמרו כי הם מצאו הוכחות חותכות לכך שהחיה, המכונה "אוקפי" נמצאת בפארק הלאומי "וירונגה" שבקונגו, כשהיא מצליחה לשרוד, למרות סיכויי ההישרדות הקלושים באזור רווי קונפליקטים ומלחמות. האוקפי, שוכן היערות הביישן, שנתגלה לראשונה במזרח קונגו ב-1901, לא נראה מאז 1959.

ידוע כי הוא חי במקומות נוספים בקונגו וכמה גני חיות ברחבי העולם מחזיקים את בעל החיים המוזר, אולם היה חשש לכך שהאוקפי נכחד במקום הימצאו לראשונה, בגלל האלימות הרבה ואי הציות לחוק באזור.

סקירת האזור, שנעשתה לאחרונה על ידי קרן חיי הבר והמכון של קונגו לשימור הטבע, מצאה 17 עקבות של האוקפי והוכחות נוספות לנוכחותו באזור. החיה החמקמקה לא נראתה, אבל עקבותיה היוו עבור החוקרים הוכחה ודאית לכך שהוא קיים בפארק.

האוקפי חי רק ביערות המבודדים שבמזרח קונגו והוא נחשב לקרוב משפחה הקרוב ביותר של הג'ירף בימינו. "הגילוי מחדש של האוקפי בפארק הוא סימן חיובי", אמר מארק לנגוי מהתוכנית האזורית של אפריקה בקרן חיי הבר, "בעוד המדינה מתאוששת וחוזרת למצב של שלום, נראה שהאזורים המוגנים בתחום הבעייתי חוזרים להיות מקלטים לחיות בר

נדירות".

לאוקפי אוזניים גדולות, צוואר ארוך יחסית ולשון שחורה וארוכה. לזכרים קרניים שעירות, בעוד שלנקבות גוון אדמדם והן מעט גבוהות יותר מהזכרים. החיה המוזרה נוהגת לחיות בבדידות, וחיה בזוג רק בתקופות הרבייה. היא ניזוונה מיותר ממאה סוגים שונים של צמחי היער, חלקם רעילים לבני אדם, מעשב, מפירות ומפטריות.

ביתו של האוקפי במזרח קונגו, היה מקום רווי קונפליקטים, כולל מלחמת אזרחים שפרצה ב-1998, הידרדרה למדינות אפריקניות שכנות וגבתה את חייהם של מיליוני נפשות. בקונגו מקווים שימי שפיכות הדמים והמהומות תמו. הבחירות החופשיות הראשונות מזה ארבעה עשורים, ייערכו בעוד חודש, אולם כוחות המורדים ממשיכים להילחם במזרח המדינה.

הפארק הלאומי וירונגה, הגובל ברואנדה ואוגנדה, משתרע על פני 200 מייל. מלבד האיומים מהקונפליקט החמוש, חיות הבר סבלו גם מציד ומכריתת יערות בשטחים נרחבים של הפארק. "פרט לגורילות ההרים, שאוכלוסייתן גדלה בזכות מאמצי שימור גדולים, רוב חיות הבר בפארק סבלו מציד", נאמר בהצהרה של הקרן לחיי בר, "אוכלוסיית ההיפופוטמים למשל, ירדה מ-29 אלף בשנות השבעים, לפחות מאלף היום". בסקירתם מצאו החוקרים גם את ה"בונגו", מין נדיר של אנטילופה גדולה, שחיה ביער ולא נראה באזור גם כבר 50 שנה.