ריאליטי צ'ק
איך הלופט של "48 שעות"? לא קיים. נחמן שי ב"השגריר"? שתול בעריכה. הרומן של ניראל עם האיטלקי? הכל מתוסרט, והזיקוקים של ארי גולדמן? הם בכלל הודבקו על התמונה. בחנו את עצמכם - על איזה מניפולציות מאחורי תוכניות הריאליטי עליתם לבד?
עד כמה אנחנו מבינים איזה מניפולציות עושים עלינו (ועל המשתתפים / מתמודדים)? אתם מוזמנים לבחון את עצמכם.
תוכנית המציאות הפטריוטית ביותר על המסך ידועה בכך שהיא לוקחת את עצמה בשיא הרצינות, עם כל הפומפוזיות והדרמה הנדרשות - והרבה תפאורה לשרת את המטרה.
למשל: התוכנית מצולמת באולפני נווה אילן ולא במלון כמו שנדמה. חברה בצוות ההפקה: "הרבה אנשים מתקשרים למלון קינג דיוויד, ומבקשים את חדר הוועדה, אבל הוא לא קיים. גם חדר ההמתנה הועתק מהמלון, עם אותן תמונות שנמצאות שם. דומה, אבל לא".
בכל פעם שאתם רואים את נחמן שי מדבר אל המתמודדים מעל מסך הפלזמה - זה מושתל בעריכה. "אנחנו היינו כותבים לנחמן את הטקסט ומישהו היה עומד מאחורי הפלזמה ומקריא אותו למתמודדים", אומרת חברת ההפקה. "הם בעצם
אבל לא רק קינג דיוויד זכה ליהנות מאור הזרקורים, גם קווי זהב (012) פרסמו בתוכנית את התקשורת המתקדמת שלהם - אבל ההפקה העדיפה שלא להשתמש בה וללכת על הדרך הקלה והזולה יותר. כל שיחות הוועידה המרשימות שראיתם - לא קרו. איש הפקה מסביר: "כל מי שקצת מבין בטכנולוגיה היה אומר לך שזה לא הגיוני שפתאום באמצע שום מקום, איזה חור באוגנדה, זה יקרה. זה מאוד יקר ואי אפשר לעשות את זה בכל מקום. במחשב הנישא הם כן ראו את נחמן אבל שוב, זה לא קורה בלייב אלא בדי וי-די של נחמן שצולם מראש".
והוא אף פעם לא דיבר איתם בדיאלוג חי?
"היה מקרה שהיינו חייבים לסדר לו לשאול אותם שאלות ולקבל תשובות, ואז שמנו את הטלפון איפה שהמסך, את נחמן על ספיקר, היה דיאלוג וכתבנו את הכל. אחר כך צילמנו את נחמן אומר מילה במילה את הדברים ביום אולפן והוא שוב הוכנס לפלזמה בעריכה".
קיללתם את המתמודדים משום שנסעו לכל מקום במכוניות פאר? באמת שזה לא הגיע להם. לדברי אחד המשתתפים, בתחילת הצילומים צולמו כולם במכוניות היוקרתיות כשהם מגיעים ללוקיישנים חשובים כמו קינג דיוויד, למשל. וזהו, מאז הם לא זכו לחוש שוב את המושבים הרכים. "אחר כך", מספר המתמודד, "פשוט שיבצו את זה בכל יתר הפרקים".
אהבתם את הסטנד-אפ הספונטני של נמרוד בניו יורק? באמת היה לא רע. לא פלא, אחרי ששבועיים עבדיו איתו אנשי ההפקה על איך להיות מצחיק, בספונטניות, כמובן. "ההפקה בנתה על נמרוד את תדמית הג'וקר המצחיק וקצת עזרו לו", אומרת אחת המתמודדות.
גם הגמר הגדול והמפומפם שהועבר ב"שידור חי", אומר איש ההפקה, "צולם בעצם מוקדם יותר ועבר עריכה והכנה לשידור". בעונה הראשונה הגיעו לשם אחרי הצהרים העיתונאים וזכו להיות היחידים שראו את זה 'לייב'. בעונה השנייה שוב דחפו בפרומואים בלתי נלאים את האירוע רב החשיבות שיועבר חי מנמל התעופה. בפועל הוא, כאמור, שודר ערוך, כשהפעם גם הספיקה הבחירה להגיע לאינטרנט.
ועוד סיפור גמר אחד: הפיינליסטים מגיעים לשידור עם מזוודות כביכול כדי לטוס מיד לתפקיד הנחשק. "המטוס שהיה מאחורינו, ואמרו שאיתן עולה עליו וישר נוסע, היה ללא מנוע. הוא צולם עולה עליו לצורך התוכנית בלבד. רצינו שהוא יעשה יח"צ, ולכן אמרנו שנטיס אותו למחרת. הוא אכן טס למחרת אבל רק לארבעה ימים וחזר לכמה חודשים. רק באפריל הוא התחיל את התפקיד".
עוד סוגייה מעוררת שאלות היא האם חברי הוועדה הם אלה שבאמת קובעים לבדם מי יהיה השגריר הבא. שניים ממשתתפי התוכנית לשעבר טוענים שלא. "יש להם אוזניות ואומרים להם מה להגיד", אומר אחד מהם. "אתה יושב שם ושומע את העורך אומר לנחמן הכל באוזן. היו מקרים שהשופטים אמרו למתומדדים אחרי שהודחו שהדעה האישית שלהם שונה מזו שהפגינו על המסך", מספר אחד המשתתפים. "אחד השופטים אמר למתמודד 'מה פתאום באת לתוכנית? אתה יותר טוב מכולם', וזה היה ישר אחרי שהדיחו אותו".
אז, לדעתכם, מה שקורה שם לא ממש מציאותי?
"הכל משחק אחד גדול וכולם יודעים את זה. בסופו של דבר מי שעושה ריאליטי לא בא לבחור שגריר. המקצוע שלהם זה להפוך את זה לכמה שיותר 'ממלכתי' ולהביא רייטינג. נראה לכם שכוכב ריאליטי יכול באמת להיות שגריר? זו טלוויזיה! הכל בילוי טוב. להיות בסדרה הזאת זה כמו להיות בבית ספר. ברור לי עכשיו שהכל קשקוש. הסדרה הולכת על היצר הפטריוטי, שאצלנו סוחף את הצופה. באירופה, למשל, זה לא היה מעניין אף אחד. וגם פה כדי לעשות את זה מעניין לא מספיקה הפטריוטיות. צריך להביא את השמן, הגרמנייה, הרוסייה, האתיופי, היפה, המכוער, העולה החדש, החייל והדוגמן".
אה, ואף מילה על תום ומלודי.
תוכנית השידוכים של "קשת" (גם היא תוצרת "קופרמן הפקות") התהדרה בלוק מציאותי, סביבה כמו בחיים ממש, ואג'נדה: אנשים מוכנסים לדירת לופט מושקעת ומאובזרת כדי למצוא בן זוג לחיים, או לפחות ללילה. המציאות מעט שונה.
נתחיל מזה שאין בכלל לופט. מה שאתם רואים זה אולם באולפני הרצליה, כולו קוליסות ותפאורה. כמו בכל סיטקום המקום בנוי כחצי בית, כלומר פתוח לכיוון המצלמות, מלמעלה ובצדדים. מצלמות אולפן גדולות מצלמות את ההתרחשות מקדימה. עובד אולפן מפרט: "אם רוצים לעבור בין חדר השינה לסלון, זה מצריך סוג של פרוצדורה שהיא לא ספונטנית. מול המצלמות תחילה ישנו הסלון וחדר השינה נמצא יותר בעומק. אם רוצים לראות את ההתרחשות בחדר השינה צריך לקרב לשם מצלמות. יש את המצלמות הגדולות על חצובות ויש גם מצלמות שהן כאילו מוסתרות, אבל אפשר לראות אותן ויודעים בדיוק איפה הן. בלילה הצלמים הולכים והמצלמות הסטטיות דולקות ומחדר הבקרה מנתבים אותן".
ואם אין לופט - אז אין גם מעלית. "אין באולפן בכלל מעליות", מפרט עובד האולפן. "המעלית היא למעשה שלוש קוליסות של תפאורה. כדי שהדלתות 'יעבדו' צריך להזיז אותן. הדלתות הן פיקטיביות ואתה לא נכנס ונוסע לאנשהו. אין שם תקרה, במקום זה יש מצלמה, ובשביל לצלם שם צריך לשנות ולארגן תאורה מיוחדת. גם אסור לעבור ליד, כי אז רואים אותך". אין כבר צורך לגלות לכם ש"המרתף" זה חדר אחר באותו אולפן.
ונעבור לאביזרים. מישהו שעבר את חווית "48 השעות " אומר בפשטות: "כלום לא עובד, אין שם מים זורמים בברז, הכל פיקציה. חשמל זה בעצם תאורת האולפן. אי אפשר לחיות שם שעתיים בלי ללכת לחפש איפה להשתין"
איש אולפן יקר, אין שירותים בלופט? ? ?
" אין! יש רק מחוץ לאולפן, אז כשהם הולכים לשירותים הם בעצם יוצאים מהאולפן, פוגשים אנשי הפקה או את מי שבא להם, אף אחד לא מלווה אותם והם תכלס יכולים גם להבריז. אין שום הסגר".
גם שם התוכנית הוא, איך נאמר זאת, סוג של עבודה בעיניים. אלה לא 48 שעות, יותר כמו 24. "הלילה הראשון הוא לא לילה בכלל, אלא אמצע היום. כשאומרים שלוש בלילה זה בעצם שלוש בצהריים. למעשה התוכנית התחילה להצטלם בשבע בבוקר והסתיימה בערך באותה השעה למחרת. הלילה הראשון הוא יום והלילה השני הוא לילה, אבל רק שעתיים-שלוש. עד שמונה בבוקר הם כבר לא שם".
והכל מצולם מראש, זה כבר ברור, נכון?
האמת , מדובר באחת התוכניות היותר אותנטיות בז'אנר הריאליטי. אולם בעוד משתתפי העונה הראשונה באו ללא כל ידע מוקדם, משתתפי העונה השנייה ידעו בדיוק מה מחכה להם ולכן היו עצורים, אפילו קצת משועממים. ביודעם מה גודל הפוטנציאל המתבזבז, החליטו בהפקה לעזור קצת למציאות.
איך מכניסים ידיעה לעמודי החדשות? מסדרים, למשל, הפסקת חשמל. "היה ברור לנו שזה מבוים", אומרים שניים ממשתתפי הפרויקט השני. "זה קרה כל כך הרבה פעמים ובכל פעם השאירו אורות מסוימים, כדי שיוכלו לצלם, ובמקרה כל הרחוב מסביבנו היה מואר. זה משהו שאי אפשר להסביר אותו. אתה פשוט יודע שעובדים עליך. מכוונים את זה בשביל שיהיה אקשן".
ומעבר לתחושות יש גם הוכחות?
"יש שיחות של אחרי. פגשתי את הבמאים והרבה חבר'ה מההפקה ודיברתי איתם על כל מיני דברים שהיו או לא היו והבנתי מה הם עשו. כל מי שיש לו היגיון בריא יכול להבין מה באמת היה ומה לא".
גם המורים שנכנסו לווילה להעביר שיעורים, אומרים המתמודדים, תפקדו בעצם כמקדמי עלילה. "המורים הם בדיחה אחת מהלכת", טוענים המתמודדים. "הם פעלו לפי מה שאמרו להם שרוצים שייכנס לפרק של אותו היום. יורם לוינשטיין לא היה כזה, אבל שאר המורים ממש שיחקו על התדמיות. אתה מבין שהם היו חלק מהכוונת העלילה. המורה לשירה, למשל, היתה יורדת בכל שיעור על אלעד באובר דרמטיות, נאנחת בצורה מוגזמת. אתה מרגיש שהמורים שם לא בשביל ללמד אלא כדי לשרת מטרה נעלה יותר שקשורה לדמויות".
מהצילומים נראה שלכל המשתתפים יש אופי של מדריכי צופים שמארגנים פעילויות כל ערב. אז זהו, שלא. "כל הערבים שארגנו היו יוזמה של ההפקה כדי שיקרה משהו", אומר אחד המתמודדים. "אתם לא ראיתם איך יוסף היה נכנס לווילה ונותן משימות - לעשות ערב אמת או חובה, לעשות יום כיפור, ערב רומנטי של חילופי זוגות וכדומה. הכל זה הוראות מדויקות אחד לאחד. ולקהל בבית הציגו את זה כאילו פתאום למישהו מאיתנו היה רעיון לעשות ערב כזה".
תלונה קבועה של משתתפי ריאליטי היא, כמובן, העריכה, שיכולה להוציא כל מתמודד הכי טוב או הכי רע, תלוי במצב הרוח של העורך. "יש להם את היתרון של תסרוט בדיעבד", אומר מתמודד מהעונה הראשונה. "לדוגמה, קמילה סיפרה שכשנודע לה שאורן ודקלה ביחד, היא אמרה שלא תלך אליו ובאמת לא הלכה, היא התעלמה. רק אחרי כמה זמן היא דיברה איתו על זה, אבל כשערכו את זה זה נעשה בצורה כזאת שהיא כאילו ישר הלכה לצעוק עליו. כשאתה שם מצלמה 24 שעות וצריך לערוך מזה 20 דקות אפשר להוציא מזה כל דבר".
האם בעצם מכוונים לנו את הבחירה? יש מצב. מתמודדים טוענים שההפקה מעוניינת לבנות חלק מהטאלנטים שחתומים אצלה ומסמנת אותם כפייבוריטים שמקבלים יותר זמן מסך. הנה דוגמה מהעונה השנייה: המתמודדת מישל שפירא, חזקה בפרובוקציות, הורחקה על ידי ההפקה, רק כדי לחזור כמה ימים אחר כך. "זה היה עוד גימיק כדי ליצור עניין בתקשורת", טוען מתמודד, "לאן לקחו אותה, למה, מה יהיה. אתה מקבל תגובות מאנשים שאומרים שזה חארטה בארטה, אבל אני מאמין שמה שעושים בטלוויזיה בפריים-טיים אנשים יאכלו, וזה לא משנה איזה ריאליטי זה".
לטענת מתמודדים בעונה השנייה, ההצבעה על ההדחה שביצעו בינם לבין עצמם בתחילת העונה, והביאה להדחתה המהירה של אימאן, המתמודדת הבדואית, היתה מעט משונה. "אמרו לנו שכל אחד ישים שני פתקים, אבל בתוכנית ראו שכל אחד שם פתק אחד והתוצאות עוותו", הם טוענים. "התוצאה היתה שרוני צריכה לעוף אבל ההפקה לא רצתה שהיא תעזוב, אז הציגו את זה כך שאימאן עפה". אולי זה קשור להתנגדות החריפה של משפחתה להשתתפותה בתוכנית?
ללא ספק אחת מתוכניות הריאליטי החמות והבולטות, שהשיבה קצת צבע ללחיי קברניטי ערוץ 10 - אז למה לפשל בעריכה?
טענה שחוזרת מפי משתתפות בתוכנית קבעה שהציטוטים שלהן נשתלו ללא הקשר - כלומר בעריכה מגמתית. באחד הפרקים, בשל טעות בעריכה, נראה שאולי יש משהו בדברים: אחרי כל שלב שעברו זכו המתמודדות בכוכב נוסף על השרשרת שלצווארן. לפני ההדחה השלישית נראתה אחת הדוגמניות מדברת על המסך כשעל צווארה שלושה כוכבים, מה שחשף שתי עובדות: א. היא עברה שלב. ב. הציטוט שלה נשתל שלא בזמנו ולכן הוצא מהקשרו.
שבוע שלם פמפמו הפרומואים: מיקי בוגנים לא עמד בהדחתה של המתמודדת החביבה עליו נטלי סבג, עד שקם ונטש בדרמטיות את הסט. לא דובים ולא מעמולים. בפועל, מדווח אחד האנשים שהיו על הסט, בוגנים היה לחוץ לשוב למספרה המשגשגת שלו בעוד שהצילומים נמשכו ונמשכו. כשהתקשרו לספר לו שחתן נזעם משתולל במספרה שלו הוא חתך. התעצבן? כן. עזב? כן. בגלל נטלי? לא ולא.
הופעת אורח מרגשת רשם לעצמו מ"מ ראש הממשלה, שמעון פרס. מהפרומואים ומהתוכנית ניתן היה להבין שמדובר באירוע מתוכנן, בפועל מדובר בפוקס של ההפקה. פרס פשוט הוזמן לאותה מכירה פומבית, וכמו כל פוליטיקאי לפני בחירות התייצב בצייתנות - ללא כל מושג מי הן הבנות שדחפו לו לברך וללחוץ להן יד. אם מישהו פה השתתף בריאליטי על אמת, זה הוא.
גם במקרה של "הדוגמניות", צילומי הלוויין היוקרתיים, שבהם נראו השופטים מחווים דעה בלייב על ביצועי הבנות באיטליה, היו הרבה פחות מתוחכמים במציאות. נכון, השופטים צפו בהן על המסך מישראל - אבל שבועות אחר כך ולגמרי לא בשידור חי. הכל הודבק למשעי בעריכה.
ולקינוח נישאר באיטליה, תשכחו מהדייט הלוהט של ניראל והחתיכוס האיטלקי שנדבק אליה. הכל היה מבוים: מהבקשה מהדוגמן להתחיל עם ניראל ועד להוראות הבימוי איפה ואיך בדיוק להצטלם. וזהו, כאן זה נגמר.
בריאליטי מז'אנר התחרות אולי הכי קשה לזייף. העובדות פשוטות: מי הגיע ראשון, מי אחרון, מי לא עמד במשימה. נו, אבל גם פה יש את הפרטים הקטנים האלה, שרק מי שהיה על הסט יודע לספר.
הנה שוב העניין הזה עם העריכה: "לא תמיד מוצגים האירועים אחרי עריכה בצורה כרונולוגית", מספרת מתמודדת. "כלומר כל מה שרואים אכן קרה, אבל בעריכה יכולים להכפיל משהו או להראות מישהו נופל ואחד המשתתפים צוחק עליו, למרות שאת הצחוק בכלל חתכו ממקום אחר".
תחרות, תחרות, אבל הכי חשוב זה התיעוד, וכך קורה שדברים רבים מצולמים שוב. "בפתיחה או בנקודת הסיום עשינו תמיד עוד טייק, כדי לצלם גם מהצד השני, שתהיה עוד זווית", אומרת המתמודדת, "ואמרו לנו לחזור שוב ולשחק את זה, להגיד עוד פעם את ה'יש!'".
לפעמים ביקשו מהמתמודדים לשחק גם בשעת קבלת המשימות: "היינו מגיעים למשימה אבל אז יש תקלה בפלאפון, אז אמרו לנו לעשות כאילו אנחנו מקשיבים וצילמו אותנו מקבלים את ההודעה, עשו 'קאט', ואחד המפיקים נתן לנו את המשימה בעל פה. זה קרה כמעט כל הזמן שהפלאפון לא עבד או שלא היתה קליטה".
בנוסף, התוכנית אינה ספונטנית ומהירה כפי שהיא מצטיירת על המסך, בוודאי לא כשיש צוות צילום שצריך לעשות את העבודה. "בכל מקום קודם הצלם יוצא, מתארגן, ורק אז אתה עושה את היציאה מהאוטו. לאורך כל התוכנית אתה צריך להתחשב בצלם ולחכות לו בשעת הפעילות. הוא יוצא מהאוטו כדי לצלם אותו יוצא ברברס וכדומה. בהרבה מקרים צריך להמתין או לעשות פעמיים".
ומה עם הפינוקים שקיבלו המתמודדים? אלה, לטענתם, היו לעיני המצלמה בלבד. "השניות שראיתם על המסך זה כל מה שהיה", חושף משתתף מהעונה השנייה. "לפני כל כניסה להסגר היתה שעה חופשית 'להירגע'. היינו מגיעים למלונות וכדי לעשות יחסי ציבור הראו אותנו עושים מסאז', ג'קוזי וכל מיני פינוקים. במציאות לא היינו בשום בריכה או מסאז', פשוט נשכבנו, צילמו שנגעו לנו בכתף והלכנו ישר לחדרים". מה שנקרא נגעת נסעת.
"מכל הבנות בעולם": בריאליטי השידוכים של HOT השקיעו ממון רב במופע זיקוקים לקישוט הגרנד פינלה, כלומר הבחירה של ארי גולדמן באחת וביחידה. בכיר בהפקה מספר שאת הגמר צילמו בכפר שמריהו וב-23:00 באו מהעירייה והודיעו למפיקה שאסור להפעיל זיקוקים בשל השעה המאוחרת. אם יעברו על האיסור, צפויה ההפקה לקבל קנס מרשים ביותר, שלא לומר ביקור במשטרה. מה עושים? "אז קנינו צילומים של וידאו עם זיקוקים והדבקנו את זה בעריכה, מאחורי הנשיקה, בשיטת תמונה על תמונה".
כמו בכל סדרה, גם כאן נדרשו המתמודדות לכמה טייקים לפני ששמעו מארי על החלטתו. תארו לעצמכם את נטע הענוגה צועדת עשרות מטרים בקור מקפיא (אפילו טיפה גשם), על עקבים בגובה עזריאלי, מגיעה עד ארי, שומעת אותו מלהג על תכונותיה ועל רגשותיו ושנייה לפני שהוא גואל אותה מיסוריה, צועקים "קאט", והיא נשלחת לעבור את הכל שוב "כדי לצלם את הכל מאחור". אכן, בדיוק כך נראה דייט אמיתי.
"כוכב נולד": אנקדוטה ידועה - אך עדיין מרשימה - היא העובדה שהשופטים החליטו שלא להעביר את יהודה סעדו שלב בעונה השלישית. אבל ההפקה (יואב צפיר, צביקה הדר וטמירה ירדני) רצתה ולחצה, ולמרות ההתנגדות של השופטים המקצועיים, הוא נותר בפנים. "אני פחות או יותר הצבתי אולטימטום", סיפר יואב צפיר ל"רייטינג", " או שהוא בפנים או שגם אני לא".
"האקדמיה לצחוק": טלי ופורמן זוכרים? נו, האלה שהיה להם רומן. אשת הפקה מגלה: "התוכנית היתה משעממת והיינו צריכים שיקרה משהו, אז המצאנו את כל הרומן הזה. הכל היה מומצא ונעשה על ידי עריכה: כשהם דיברו אחד על השני שמנו מוזיקת אהבה ברקע, עשינו כאילו טלי בוגדת בו עם אבי נוסבאום והוא מתעצבן. הקטע הוא שבגמר התחיל ביניהם משהו והם באמת היו יחד אחר כך".
תגובת קשת: "בנוגע להחלטות ב'השגריר' - השופטים הם היחידים שמחליטים. מדובר באנשים רצינים בעלי דעה עצמאית. תנו להם את הקרדיט המגיע להם. בקשר ל'48 שעות' - התוכנית מצולמת בלופט מושקע שנבנה למטרת התוכנית בלבד וממוקם באולפני הרצליה. ולגבי הרומן ב'האקדמיה לצחוק' - למיטב זיכרוננו, התוכנית לא התמקדה ברומן אלא דווקא התקשורת".
תגובת ישראל 10 ("הדוגמניות"): "לצורך הפקת פרק אחד בתוכנית ריאליטי נדרשות כ-200 שעות צילום, כשבסופו של דבר מתוכן מגיע לשידור פרק באורך של שעה. מתוך הכמות העצומה של החומר נבחרים רק אותם רגעים שהופכים תוכנית ריאליטי למציאות דרמטית. בכל מקרה, החומרים שמגיעים לשידור הם רק דברים שקרו ותועדו".
תגובת חברת YES ("פרויקט Y"): "לא היה ולא נברא".
נא להמתין לטעינת התגובות
