נאמני סביבה
רוצים לתת לכספכם לפעול למען מטרות ירוקות, וגם להרוויח? 'קרן נאמנות אתית' היא פתרון מצוין וזמין גם למשקיע הישראלי. רז גודלניק מסביר איך זה עובד
הבשורה הירוקה הגיעה גם לשוק קרנות הנאמנות עם מאות קרנות ברחבי העולם (כולל ישראל) שמציעות מגוון אופציות השקעה ידידותיות לסביבה ולחברה. אז מהי בדיוק "קרן נאמנות אתית"? האם זו באמת אופצית השקעה אטרקטיבית למשקיע המעוניין 'לעשות את הדבר הנכון' , אבל גם להרוויח לפחות כמו כולם, אם לא יותר? על כך בכתבה שלפניכם.
ההיסטוריה המודרנית של קרנות הנאמנות האתיות מתחילה ב-1971 עם השקת Pax World Fund ו-Dreyfus Third Century Fund בשנה שלאחר מכן. שתי הקרנות הללו אימצו מדיניות שכללה החרמה של יצרני נשק (כחלק מתנועת ההתנגדות למלחמת ויאטנם), חברות מתעשיית הטבק והאלכוהול, יצרני כורים גרעיניים וגופים בעלי מוניטין מפוקפק בכל הקשור לניצל עובדים. הקריטריונים השונים שעמדו בבסיסן של הקרנות האתיות שהוקמו במשך השנים היו למעשה בבואה של הנושאים שהעסיקו את העולם באותה תקופה – בשנות ה-70 וה-80, לדוגמה, היה מדובר בחרם על חברות שסחרו עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה.
בשנים שחלפו מאז, ובעקבות שורה של אירועים כמו אסון אקסון ולדז, הפיצוץ בכור בצ'רנוביל, החור המתרחב בשכבת האוזון והתחממות כדור הארץ, אימצו מאות קרנות אתיות מגוון של קריטריונים בנושאי סביבה, חברה ואחריות עסקית שהפכו לבסיס לפעילותן הפיננסית.
כאמור, קרנות הנאמנות האתיות מבוססות על קביעת קריטריונים שונים, סביבתיים ו/או חברתיים, שעל פיהם הן מסננות את החברות שהן משקיעות בהן (לא מדובר, כמובן, בתחליף לקריטריונים הכלכליים שמשמשים קרנות רגילות, אלא תוספת עליהם).
אם נבחן את הנעשה בארה"ב, לדוגמא, נמצא בראש רשימת הקריטריונים לסינון את חברות הטבק (81% מהקרנות מסרבות להשקיע בהן) ואחריהן, לפי סדר יורד: אלכוהול (60%), הימורים (57%), ייצור נשק (50%), סביבה (47%), יחסים עם הקהילה (46%), יחסי עבודה (46%), מוצרים/שירותים (45%), שוויוניות בהעסקת עובדים (39%), זכויות אדם (30%), פורנוגרפיה (28%), נושאים הקשורים לדת (27%), וניסויים בבע"ח (25%). מהרשימה הנ"ל אפשר ללמוד על רוחב היריעה של ההגדרה 'קרן נאמנות אתית' (וגם משהו על סולם הערכים האמריקאי לפיו חרם על יצרני אלכוהול מקדים חרם על יצרניות נשק).
קרנות נאמנות אתיות לא פועלות רק על פי היבטים שליליים - כלומר סינון של חברות על סמך פעילות בעייתית בתחומים שונים, הן גם משתמשות באסטרטגיה של סינון חיובי (best in class), לפיו משקיעה הקרן בחברות רווחיות עם הפעילות הסביבתית-חברתית הטובה ביותר בתחומן.
מאפיין נוסף של קרן נאמנות אתית הוא הנסיון לפעול באופן אקטיבי, כבעלת מניות בחברה מסוימת, לשיפור פעילותה ומדיניותה הסביבתית-חברתית של אותה חברה. רבע מהקרנות האתיות בארה"ב דיווחו כי הן יוזמות ופועלות בצורה זו באופן קבוע. כך לדוגמא, Calvert Large Cap Growth Fund תמכה בשנת 2005 בהחלטות בעלי
שוק הקרנות האתיות רחוק מלהיות זניח. על פי ה-Morningstar, סוכנות הדירוג של קרנות נאמנות אמריקאיות, עומד מספר הקרנות האתיות על 224 (נכון לנובמבר 2005), בערך כולל של מעל ל-40 מיליארד דולר. מספרן של הקרנות הירוקות, כלומר אלו שמתרכזות בנושאים סביבתיים וחברתיים (לא אך ורק בחברות טבק או אלכוהול לדוגמא) , צמח מ-25 ל-60 בתוך עשור.
קשה להכליל ולומר אם באופן כללי הקרנות האתיות עולות בביצועיהן על המתחרות הרגילות או לא, וזאת בגלל המגוון הגדול של הקריטריונים האתיים בהם נעשה שימוש. הבדיקה הטובה ביותר היא השוואה לקרנות רגילות מאותו תחום שבו מתמחה הקרן האתית.
ה-Morningstar עשה בדיקה שכזו לגבי 60 הקרנות הירוקות ומצא שעל פני טווחי זמן של עשר וחמש שנים השיגו הקרנות הירוקות העוסקות בהשקעה בחברות גדולות תשואות עודפות על פני קרנות רגילות, אם כי בטווח של שלוש שנים היה המצב הפוך. (אפשר אולי לייחס זאת לעובדה שה'ירוקות' לא משקיעות בחברות נפט - ואלו השיגו תוצאות מצוינות בשנים האחרונות).
בדיקה נוספת במאגר המידע של socialfunds.com, המרכז נתונים על כ-77 קרנות ירוקות מעלה כי בטווח השקעה של שנה רק 10 קרנות אתיות היו ב-25% העליונים מבחינת התשואה שלהן, בהשוואה לקרנות מקבילות רגילות. בטווח של 5 ו-10 שנים, המספר יורד ל-6 ו-7 קרנות בהתאמה.
מסקנה? יש קרנות ירוקות בעלות ביצועים טובים, אבל הן עדיין במיעוט. מרבית הקרנות הירוקות בארה"ב עדיין לא משתוות לקרנות מקבילות רגילות. עם זאת חשוב לומר כי מחקרים אמפיריים הוכיחו כי לאורך זמן הקרנות האתיות כן משתוות בביצועיהן לקרנות מקבילות רגילות, ואף עולות עליהן בחלק מהמקרים.
לשמחת המשקיעים הירוקים בישראל, מזה כשנה אין צורך להרחיק עד אירופה או ארה"ב בכדי להשקיע בקרנות אתיות, אלא אפשר לעשות זאת כאן בבורסה בתל אביב. בפברואר 2005 השיק בית ההשקעות אלטשולר-שחם את 'הקרן הירוקה', סנונית ראשונה בתחום בישראל.
מדיניות ההשקעה של הקרן כוללת השקעה במניות של שני סוגי תאגידים:
1. תאגידים שעוסקים בפיתוח וייצור מוצרים/שירותים/טכנולוגיות בתחומים הבאים: מניעת או הפחתת זיהום ופסולת, הקטנת השימוש במשאבים טבעיים (פחם, גז, נפט מים וכו'), ושיקום ביולוגי, טיהור מים ואדמה
2. תאגידים שבאופן כללי מחויבים להקטנת השפעתם הסביבתית ולמנהיגות סביבתית.
בנוסף, מתחייבת הקרן שלא להשקיע בחברות מזהמות, כאלו הפוגעות במערכות אקולוגיות ו/או בזכויות אדם או שאינן מספקות תנאי עבודה הולמים.
המיקוד של הקרן הירוקה הוא בעיקר סביבתי דבר הבא לידי ביטוי בהשקעה במגוון חברות בינלאומיות העוסקות בתחומי האנרגיה החלופית, ייצור חלופות ביולוגיות לכימיקלים, תכנון ובינוי אקולוגי, מזון אורגני וכו'.
ומה לגבי השורה התחתונה? ובכן הקרן, שבניהולה נמצאים נכסים בהיקף של כ-400 מיליון שקל (נכון לסוף אפריל), השיגה ב-12 החודשים האחרונים תשואה ברוטו של 39.5% - הישג יפה בכל קנה מידה. השאלה המתבקשת היא האם הקרן נותנת למשקיע הישראלי תשואה עדיפה על פני אחיותיה הותיקות מעבר לים?
הנה התוצאות, בסוגריים מצוינת התשואה ל-12 החודשים מאפריל 2005
(14.88%) Pax World Balanced
(20.74%) Neuberger Berman Socially Responsive
(17.09%) Vanguard FTSE Social Index
(40.37%) New Alternatives
(69.02%) Winslow Green Growth
(31.53%) Calvert World Values International Equity
* הנתונים לקוחים מהאתר socialfunds.com
כפי שניתן לראות מהרשימה, רק קרן אחת עולה באופן מהותי בביצועיה על הקרן הירוקה, קרן נוספת מציגה תשואה מעט יותר טובה והשאר נותנות תשואות נחותות. חשוב לסייג ולומר שתשואה היא רק אינדיקציה מהותית אחת, יש לקחת בחשבון גם את רמת סיכון של הקרן, פיזור ההשקעות, היקף הנכסים, ונתונים נוספים, ובכל זאת אין ספק ש"אלטשולר-שחם" הצליחו לעמוד באתגר של ניהול קרן נאמנות הפועלת בצורה אתית ומציגה תשואה איכותית.
אופצית השקעה נוספת למשקיע הישראלי הירוק היא קרן "פקן אנרגיה אלטרנטיבית", ששמה מעיד על מדיניות מדיניות ההשקעה שלה. הקרן הושקה בנובמבר 2005 ומתחילת השנה השיגה תשואה של 15.14%.
אפשרות נוספת היא השקעה בתעודות סל (נייר ערך שעוקב אחר מדד מסוים בארץ או בעולם) העוקבות אחרי מדדים בתחומים ירוקים. חברת מבט, לדוגמא, מציעה תעודת סל העוקבת אחרי מדד ECO (WilderHill Clean Energy Index) וחברת קסם מקבוצת אקסלנס הודיעה כי בקרוב תתציע ללקוחותיה שתי תעודות סל - האחת קשורה למדד CTIUS (הכולל חברות טכנולוגיה נקייה), והשניה קשורה למדד PWI (הכולל חברות טיפול בשפכים, ניהול משאבי מים וכו').
הגאות בקרנות הנאמנות האתיות בכלל והירוקות בפרט, שמחלחלת גם לישראל, משקפת את המספר הגדל של משקיעים פרטיים ומוסדיים שרוצים להביע את הערכים שלהם בבחירות הפיננסיות שהם עושים, הן מבחינת "עשה את מה שאתה מאמין בו", והן מפני שהם מעריכים שמדובר בהשקעות משתלמות.
בכדי שהתהליך הזה ימשיך ויצבור תאוצה, לא מספיק שעולם העסקים וציבור המשקיעים יתגמלו חברות ידידותיות לסביבה ולחברה, אלא גם שנזקים שחברות גורמות לסביבה ולחברה יתורגמו לביצועים פיננסיים נחותים יותר. רק כאשר שני התהליכים הללו יבשילו במקביל, יהיה בטוח לומר שהשקעה אתית היא לא רק הדבר הנכון, אלא גם הדבר המשתלם.
רז גודלניק הוא כלכלן, בעל תואר שני במנהל עסקים, יועץ לשעבר לשר הפנים ועוסק בפיתוח עסקי של עסקים ירוקים בהווה. כתבות קודמות של רז גודלניק:
חלב ירוק: משקי החלב האורגני לסוגיהם תופסים תאוצה בבריטניה ובארה"ב. כדאי שגם אנחנו הישראלים, כצרכני חלב נלהבים, נפנים את הנושא
כוכב חדש בשמי העסקים: מה זה בעצם דיווח סביבתי-חברתי שנתי? רז גודלניק מנתח למעננו דוח לדוגמא של חברת Gap
בנות כלאיים: מכוניות היברידיות - האם הן בכלל טובות לסביבה, מי בעצם קונה אותן (ולמה) והאם זה משתלם כלכלית
מידורי זה ירוק ביפנית: שילוב של מודעות, חקיקה ויוזמות עסקיות הופכים את ארץ השמש העולה למעצמה כלכלית-סביבתית. אז איך בעצם הם עושים את זה?
עצמאות ירוקה: המדינה חוגגת יומולדת 58, ורז גודלניק מאחל לה חמש משאלות ירוקות - בתקווה שיתגשמו עד חגיגות ה-59. ושיהיה במזל טוב.
כתבות נוספות >>>
נא להמתין לטעינת התגובות
