אלוהים צוחק עם ג'קי
ביני"שים, רוחניקים, פמיניסטיות, דתל"שים ורפורמים. אף זרם ביהדות לא מצליח להימלט מההומור היהודי במופע החדש של ג'קי לוי - "שחוק עשה לי אלוהים". אפרת ליבמן חזרה מהופעת הבכורה
במופע החדש בוחן ג'קי את ההומור ביהדות. הוא מבחין בין ההומור היהודי לזה הארי והנוצרי. בניגוד להומור היהודי המבוסס על הלקאה עצמית, ההומור הגרמני הוא נחות וגס ומפיק הנאה ממפלתו של הזולת. למעשה, זהו ההומור העומד ביסודו של ז'אנר המתיחות הידוע שהחברה הישראלית המתנערת משורשיה היהודיים אימצה בחדווה: החל מיהודה ברקן דרך יגאל שילון ועד השכנה ממול.
מההומור היהודי של ג'קי אף תת-מגזר אינו מצליח להימלט: החל מבייני"שים דרך ה"רוחניקים" של ברסלב וקרליבך, ועד לפמיניסטיות הדתיות. ואם כבר נשים, נהניתי במיוחד ההשוואה של ג'קי בין שחוקה של שרה לזה של אברהם, כשהפרשנות המסורתית משחירה את פניה של שרה בלבד וצובעת אותה כחסרת אמונה בבורא שיזכה אותה בפרי בטן.
כך גם השימוש הזהה בפועל "ויצא" בסיפוריהם של יעקב אבינו ושל דינה בתו, אך בעוד שכשיעקב יוצא מבאר שבע, מפרש רש"י כי ביציאת צדיק יורדת ערכה של העיר, יציאתה של דינה היא "לראות בבנות הארץ", ומכאן שהעונש שקיבלה הגיע לה.

מופע מצחיק מאוד, מושקע ומקורי. צילום: דורון יושע. דורון יושע
פרשנות מפתיעה של טקסטים יהודים נכללת במערכונים. למשל הקביעה כי "מיום שחרב בית המקדש אין שחוק מלפני הקב"ה" - הופכת לנקודת זמן כרונולוגית. עליית הנצרות שהתרחשה בעת ההיא, הוציאה את הצחוק ממזוודת הכלים של אלוהים ושייכה אותו לשטן, כמקובל בנצרות.
במופע מקפיד לוי שלא לירוק לבאר ממנה הוא שותה, וכך הוא מספר ב"בית שמואל" (המרכז ליהדות הרפורמית בירושלים) דברי שבח לתנועה זו שבה נשים מתפקדות כרבניות וחזנות אך נמנעות מלכהן כמוהלות כדי ש"לא לכרות את הענף עליו
הן יושבות". בקהל נכחו גם אורתודוקסים מובהקים ונהנו מהמופע, על אף אופי האכסניה, בה התארח.
בשורה התחתונה, המופע מצחיק מאוד, מושקע ומקורי ומשלב היטב את קטעי הנגינה של משה לורי (דרבוקה), דני דרומי (גיטרה) ואיתי בן נון (קלרינט וחליל צד).
נראה כי בין הדתל"שים שהסגירו עצמם בפרצי הצחוק במקומות הנכונים, לבין המזרחים שלא נטשו מעולם את בית אבא, היו גם כמה חילונים שנוסעים בעגלתם הריקה כבר כמה וכמה דורות, ונחשפו בדרך נפלאה לפנינים מהתרבות היהודית.