עמוק באדמה
מדעני האוניברסיטה העברית חשפו במערה שנתגלתה במחצבת נשר שברמלה, עולם תת קרקעי חדש עם מינים לא ידועים של בע"ח. מנהל המחקר: "זוהי מערה ייחודית בקנה מידה בינלאומי"
"זוהי מערה ייחודית בקנה מידה בינלאומי", אומר פרופסור עמוס פרומקין מהיחידה לחקר המערות במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, "עד כה אותרו שמונה מינים של חסרי חוליות שרובם, אנו משערים, חדשים למדע, ובהם: ארבעה מיני סרטנים, עקרב, זנב זיף, אוליגוחטה ופסאודו-סקורפיון".
המערה המשתרעת לאורך שני קילומטרים וחצי, היא מערת הגיר השנייה באורכה בישראל (לאחר מערת חריטון). היא נמצאת בעומק של 100 מטרים מתחת לפני הקרקע. מחקר המערה מחייב טיפוס בחבלים וברובה ניתן לנוע רק בזחילה. היא סגורה למבקרים בשל חשיבותה המדעית ומיקומה בלב מחצבה פעילה. בברכת מים בתוך המערה חיים ארבעה מינים של חסרי חוליות. ארבעה מינים אחרים חיים מחוץ למים, במחילות ובאולמות. במימי המערה גם נמצאו יצורים חד תאיים ובקטריות. חלק מהבקטריות מנצלות את הגפרית שבמים כמקור לאנרגיה ויוצרות את הבסיס התזונתי לכל המערכת האקולוגית של המערה במים וביבשה.
הייחודיות הביולוגית של המערה נובעת מן התנאים הסביבתיים הייחודיים שלה, ומההיסטוריה שלה במשך מיליוני שנים. שכבת הקרטון שמעל למערה מנעה חלחול של מים וחומרי מזון מפני השטח אל תוך המערה. אלו הגיעו למערה בלוויית גפרית (מקור אנרגיה) עם המים. טמפרטורת המים הגבוהה יחסית במערה (30 מעלות) ונוכחות של מימן גופרי, מעידים על כך שלפחות
חלק מן המים במערה מגיעים מעומק רב.
שני מיני סרטנים ממוצא ימי החיים במי המערה, מעידים על כניסתם לאתר במהלך החדירה הימית האחרונה לאזור, לפני כמה מיליוני שנים. המינים הקרובים להם ביותר חיו סביב ים הטתיס הקדום ולא שרדו במימי הים התיכון עצמו, לפיכך עדותם חשובה ביותר לגבי התפרסות הים הקדום. ייתכן שניתן יהיה (בעזרת שעון מולקולרי) להעריך את מועד היפרדותם של מינים אלו זה מזה ובכך לתארך את אירוע החדירה הימית והתפרסות ים הטתיס. שני מיני סרטנים אחרים במימי המערה הגיעו אליה ממים מתוקים או מליחים.
מנכ"ל נשר, יואל פלדשו, מסר כי חברת נשר תשמור על המערכת האקולוגית שנתגלתה במרכז המחצבה ותמנע כל פגיעה בממצא החשוב שנתגלה, וכי המפעל יאפשר לחוקרי האוניברסיטה לגשת אל המקום ולחקור לעומק את הממצאים.
עוד אמר פלדשו כי הוא מעריך שרשויות התכנון יסייעו לחברה לפתח את המחצבה בשטחים חלופיים וזאת כדי למנוע כל פגיעה בממצאים שנתגלו, וכי החברה תקפיד הקפדה יתרה על מדיניות של שמירה על ערכי הטבע והסביבה, למרות הקשיים התפעוליים הממשיים שייגרמו לה בעקבות גילוי המערכת האקולוגית. פלדשו הוסיף כי שיתוף הפעולה הפורה בין חברת נשר ובין החוקרים מהאוניברסיטה העברית יימשך גם בעתיד.
למחקר שותפים חוקרי האוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' עמוס פרומקין, מנהל היחידה לחקר מערות במחלקה לגאוגרפיה, יחד עם פרופ' דב פור, ד"ר חנן דימנטמן ופרופ' אהרן אורן מהמכון למדעי החיים; ישראל נעמן, תלמיד מוסמך, וחוקרים נוספים. נציבות המים במשרד התשתיות הלאומיות תומכת במחקר מי התהום שהתגלו במערה שהם חלק מאקוויפר ירקון תנינים.
נא להמתין לטעינת התגובות
