שישי 26.5.06
צדק וצדקה, "הגר", וייסגלס, יועצי השקעות, אולמרט, חוני המעגל, חיים רמון, "כל אנשי", אבי דיכטר ויקירתי
השופטת ביניש מועמדת לתפקיד נשיאת העליון? ביניש מתחה ביקורת על החוק המתגבש לקביעת עונשי מינימום שיחייבו את השופטים? שר המשפטים חיים רמון הוא היוזם את החוק
ישראלי יקר, הפסדת לאחרונה 12 אחוז בבורסה של הודו? 17 אחוז בבורסה של רוסיה? מי בכלל יעץ לך להיכנס לבורסות של הודו, ברזיל, רוסיה? המומחה בבנק שלך? יועץ בחברת השקעות? אבל בדרך כלל המומחה והיועץ אינם יודעים דבר ממשי על רוסיה, הודו, דרוםקוריאה והבורסות שלהן. הם רק יודעים שאלה "שווקים מתעוררים." כי הם לא מומחים: הם סוכנים של שמועות ואופנות, והם אינטרסנטים. הם רק מצטטים. רק מפיצים תעמולה שהוזרקה להם מלמעלה בשביל למשוך אותך להשקיע. כי גם הם רק חלק המום מהעדר, מהטרנד. "שווקים מתעוררים," כולם יודעים, עצם השם הזה, מהפנט את החאפר הישראלי המעוניין להרוויח ומהר. אתה החאפר. ההפסדים גרמו לך ללחצים בחזה, מה? אבל יום הדין יגיע: עוד נראה את היועצים והמומחים האלה, ואת הבוסים שלהם, מובלים בלהקות למשפט פלילי בגין הונאת לקוחות ומצגי שווא.
אולמרט לא יכול לחזור הביתה בלי טקסט פוליטי תומך. טקסט שיחזיק מעמד לפחות שבוע. ממילא שום הצהרה ושום הבנה לא מחזיקות פה יותר משבוע. ספינים וחאפים. ממילא תוך יממה יגיעו הכחשות ותיקונים. אם אולמרט יביא איתו רק טקסט תנחומים ")ההתכנסות היא רעיון אמיץ כשלעצמו(" אז אל תקנאו בו. אבל אפשר לחשוב על שניים-שלושה עיתונאים ישראלים שבכל זאת יחשיבו את המילים "רעיון אמיץ כשלעצמו" הצלחה אולמרטית. לא ראיתי עדיין את הטקסט האמריקני: רשימה זו נכתבה ביום שלישי, לפני "הטקסט." אבל קרוב לוודאי שמדובר בעצם בטקסט תנחומים. מה זה?
תערובת של חצי סרק, חצי נימוס, השהיה, קיטש אמריקני-ישראלי בדבר הברית העמוקה וכו.' כלומר, לא תהיה בטקסט הזה תמיכה אמריקנית מתחייבת ובלתי מותנית בהתכנסות. אז מה יהיה? מה שתמיד קורה למדינה גרורה: ציות, ספין, העמדת פנים. כזכור, קדימה קמה על ההתכנסות: היהודים מתכנסים במדינה יהודית / ניתוק בין ישראלים לפלשתינים / התכנסות גם כפעולת פינוי ישראלית חד-צדדית וכו.' ואולמרט חצה את הבחירות עם "טקסט התכנסות" רהוט, תוקפני, ממש מלוסת, מבדל. לכאורה טקסט של מנהיג. אבל בפועל, בינו לבינו, הנשיא בוש ינחה את אולמרט לקפל לפי שעה את ההתכנסות, להרגיע, כי לאמריקנים אין עכשיו ראש להתכנסות החד-צדדית של אולמרט, כי הם נהרגים בעיראק, משלמים 71 דולר על חבית נפט, נלחמים בהגירה, מאבדים פופולריות מפלגתית פנימית ולא פנויים ללחץ נגד ההתכנסות מצד ירדן, מצרים, סעודיה והפלשתינים. אז? אולמרט ישוב מאמריקה וההתכנסות שלו אכן מכווצת, אם כי הרטוריקה שלו מעט מועצמת.
אז מה היה לנו? יצאנו לבחירות על עשן ")ההתכנסות,(" ואולמרט בעצם היה גיבור על חלשים, על הבוחר היהודי ועל אבו מאזן. על פחדיו של היהודי מהשד הדמוגרפי. ועל פחדיו של אבו מאזן מהתאפסות המשא ומתן. ואנשי קדימה שכבר בבחירות פקפקו בהתכנסות – שתקו. וההתכנסות אף היתה הזדמנות בשביל אולמרט להופיע כ"מנהיג יהודי שמודאג מיהדותה הנחלשת של ישראל." מה זה בעצם היום "מנהיג יהודי?" מאז "סלע קיומנו" של נתניהו זה לעתים קרובות קיטש פוליטי גמור. ישראל ?2006 תעשיית קיטש. מהי הפוליטיקה הריאלית שלנו לאמיתה? מהו סף הנורמליות שלנו? מה קדימה? האמריקנים קוצבים לנו את הנורמליות: 12 הרוגים ישראלים ברבעון ו60- הרוגים פלשתינים ברבעון, באותו רבעון, זה סביר. בעיני האמריקנים. אפשר לחיות עם זה. לדעת האמריקנים. אז תחיה, מיסטר אולמרט, עם מה שאנחנו יכולים לחיות.
מכובדי, הנתקפת בולמוס? גם יושב ראש בזק 80) אחוז משרה,( גם יועץ לאולמרט 30) אחוז משרה,( וגם משרד עורכי דין משלך!? סופו של בולמוס שכזה שגיאות, חשדות שווא. וכיצד יושב ראש חברת בזק, שטובתה מושפעת גם מהממשל ומראש הממשלה, יימנע מעיוותים הנובעים חלילה מהיותו גם יועץ לראש הממשלה? ועל זה נאמר: "והחכם עיניו בראשו." כלומר, החכם נמנע. למה לך, מר וייסגלס?
השר לביטחון פנים אבי דיכטר אמר בתגובה לשמועה על הטלאי הצהוב האיראני: "מי שיחייב יהודים לשאת טלאי ימצא עצמו בארון מכוסה בבד שחור." אמיץ, לא? נאמן לכל אחיו היהודים באשר הם, לא? אבל הטקסט הפופוליסטי, היומרני, המניפולטיבי, הנפוח והחנף הזה של אבי דיכטר לכאורה בקושי טבעי לימים שלפני בחירות. אבל כנראה שהצדק, במובנו כחוכמה, בכל זאת עם דיכטר: אין כעם ישראל מי שנפשו יוצאת כך ורדרדה מתשוקה ושלוקה כביצה לטקסטים כמו פטריוטיים, כמו יהודיים וכמו גבריים כאלה. לטקסטים כגון "טקסט הארון" של דיכטר.
חוני המעגל התפלל לאלוקים על הגשמים, מתוך עמדה של "בן בית," כלומר "בן," ולא מתוך עמדה של עבד ה,' מתוך עמדה של סתם נתין, או מתוך עמדה של אדם שאין לו השפעה על תוצאות תפילתו. ואכן הגשמים ירדו וכו' – אבל שמעון בן-שטח חשש מקשר של "בן בית," שהוא קשר של "בן מתחטא על אביו וזה עושה לו רצונו." ומדוע חשש? כי הבן הזה, חוני המעגל, עלול היה לערער את המוסכמות ונוהלי הקשר שבין העם לאלוקיו ואת עצם הטקסים הנהוגים. ועלול היה לערער את הצורך בתפילות, אם חלילה אין הן נענות מיד. ועלול היה חלילה, מעצם היותו, להטות תמימים כאילו אף בכוחם להיות כמותו ולהורות לאלוקים מה יעשה. וחוני המעגל עצמו עלול היה חלילה להידחף למרידה מרוב גאווה: "אני אומר והקב"ה מקיים." ועלולים היו לנסות לעשות בו שימושים פוליטיים, חילוניים. חוני המעגל, לצד עשרות תובנות ודברים מעולם המוסר וההלכה, מהעולם שלאחר "תקופת הנבואה," מופיע מפורט, צלול ועמוק בספר "חכמים," כרך ראשון, ימי בית שני, של הרב ד"ר בני לאו, שראה אור השבוע בהוצאת ספריית אלינר ובית מורשה. ושכרו של הרב בני לאו כבר מופקד לו מזומן למעלה.
איך הסרט "כל אנשי הקמפיין" של ענת גורן, המספר על הקמפייניסטים של קדימה והליכוד? שמרני וחשוב. למה חשוב? כי הוא מאיר את ההכרה שלנו. מלמד אותנו על עצמנו. הכל בסרט הזה על טהרת הישראליות: היועצים, הפוליטיקאים, השפה, החזות, האני-זולת, האתיקה, הרגש, מופעי האגו. איזו ישראליות? גחונית, חאפרית, נובו-כוחנית, שרדנית, פרנואידית, בולמוסית, לעולם מתנכרת לערכים. למה הסרט שמרני? כי ענת גורן לא חשבה "קולנוע," אלא תיעוד ישיר, מיועל, קומפקטי. כי הטקסט המלווה שלה עובדתי, לא מוטה. כי הצילום בדרך כלל שקט, לא סקופי. כי העריכה קווית כמו בעלילה ישירה, מתפתחת. כי גם אם הסרט אינו מכסה את כל התמונה ואת כל הנפשות, הוא נראה מייצג ועקרוני. והסרט שמרני גם משום שהוא ישר. אחדים מגיבורי הסרט מתנשאים פה לרמה של אבטיפוס מקומם. אבל, כאמור, אין זה סרט הטפתי או חינוכי. וגם אם חלק מהחומרים הקשים שבסרט, כגון שעבודם של הפוליטיקאים ליועצים או הציניות של היועצים, כבר ידועים לך פחות או יותר – בכל זאת "כל אנשי הקמפיין" הוא סרט התבגרות שלנו, סרט התפכחות. "כל אנשי הקמפיין" אינו הופך סרטים נוספים על הבחירות למיותרים. אפילו לא סרטים נוספים על קדימה והליכוד. כן, עוד משהו: לפי הסרט, ראובן אדלר (קדימה) עלב קשה בעמיר פרץ? אבל מחר הם יעבדו יחד. כי תהיה סולחה. כי ישראל ארץ הסולחה. אחלה סולחה. אנשים שבכלל עוד לא רבו ביניהם כבר עושים פה סולחה. כי סולחה עושים באהבה או לא עושים בכלל.
יקירתי, זה טירת צבי או זוגלובק?
כתובת הדואר של אדם ברוך: ת"ד ,8266 יפו, מיקוד: .61082 המכתבים ודברי הדפוס מתקבלים ברצון רב, אך ללא התחייבות להתייחס אליהם ב"שישי"
adambaruch@maariv.co.il
- הטור של אדם ברוך מתפרסם מידי שבוע במוסף השבת של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
