כוכב חדש בשמי העסקים
יותר ממחצית חברות ה-Fortune 500 כבר מגישות דיווח סביבתי-חברתי שנתי, אבל מה זה בעצם? רז גודלניק מנתח למעננו דוח לדוגמא של חברת Gap
עד לאחרונה הייתם בעיקר צריכים להסתמך על חומר שמגיע מארגונים חיצוניים שפועלים בנושאים הללו, אולם מזה כשנתיים, אתם יכולים למצוא באתר האינטרנט של חברת Gap דוח מפורט שהוציאה החברה בנושא ומהווה מקור אינפורמציה חשוב ומהימן לפועלה של החברה בתחומים הללו.
ו-Gap אינה לבד. לכוכב החדש בשמי העסקים הירוקים קוראים דו"ח חברתי-סביבתי או דו"ח קיימות (sustainability report או social responsibility report) – נושא הכתבה שלפניכם.
למרות שברוב רובו של העולם מדובר עדיין בדיווח וולונטרי, הרי שהדיווח החברתי-סביבתי (שנולד בראשית שנות ה-90) תופס תאוצה בשנים האחרונות. מסקר שערכה קבוצת KPMG בשנה שעברה בקרב 1,600 חברות ברחבי העולם עולה מסקנה ברורה: הדיווח הסביבתי-חברתי הולך וגדל. מתוך 250 החברות התעשייתיות הגדולות בארה"ב (250 הראשונות ברשימת ה-Fortune 500), מעל 50% פרסמו דוח חברתי-סביבתי נפרד מהדוחות הכספיים (לעומת 45% בשנת 2002). גם אופי הדו"ח השתנה – מדגש בעיקר על איכות הסביבה לדיווח רחב יותר שעוסק בנושאי סביבה, חברה וכלכלה.
בתחילת הדרך, כל חברה כתבה את הדו"ח שלה כפי שנראה לה ולא היו שום קווים מנחים אחידים כיצד לעשות זאת. כיום, מרבית החברות משתמשות בכתיבת הדוחות בהנחיות של ארגון GRI(ר”ת של The Global Reporting Initiative), אשר הוקם ב-1997 בשיתוף פעולה של האו"ם ומספר גופים בינלאומיים. GRI מספק מסגרת וכללי דיווח, שבאופן כללי תוחמים שלושה מימדים שהחברה המדווחת צריכה להתייחס אליהם בדו"ח: המימד הכלכלי, הסביבתי והחברתי. באתר של ה-GRI אפשר למצוא מאגר מידע, שכולל כ-2,500 דוחות של חברות מכל העולם, כולל חברת אגד, שמייצגת בבדידות מזהרת את ישראל.
אין כמו דוגמא מוחשית בכדי לעזור להבין את המהות של הדו"ח הסביבתי-חברתי ולצורך כך בחרתי בדו"ח של חברת Gap לשנת2004 אשר זיכה את החברה בציון לשבח מטעם ארגון CERES על מצוינות נמשכת בדיווח חברתי.
חברת Gap משווקת בגדים, ציוד נלווה ומוצרים לטיפוח אישי תחת ארבעה מותגים (כולל בננה ריפבליק ואולד נייבי) בכ-3,000 חנויות בארה"ב, בריטניה, קנדה, צרפת ויפן, עם היקף מכירות של כ-16.3 מיליארד דולר בשנה (נתוני 2004), והיא מעסיקה כ-150,000 עובדים. החברה נסחרת בבורסה בניו יורק ומשתייכת גם למספר מדדים ירוקים.
מרבית הדו"ח, שאורכו 62 עמודים עוסק בנושא הבעייתי ביותר מבחינת החברה והוא שרשרת האספקה שלה (עמ' 8-41). לאחר מכן מגיעים הפרקים העוסק בעובדי החברה (עמ' 42-45), המעורבות הקהילתית שלה (עמ' 46-47) ולקינוח, סביבה, בריאות ובטיחות (עמ' 48-51). ננסה לבחון בקצרה כיצד החברה מתייחסת בדו"ח לכל אחד ואחד מהנושאים הללו.
שרשרת האספקה:
ראשית, Gap מציגה רשימה מלאה של כל המדינות שבהן מתנהלת פעילות כלשהי בשרשרת האספקה, כולל פירוט של היוזמות החברתית והסביבתיות שהחברה יוזמת בכל אחת מארצות אלו. כך, לדוגמא, בפיליפינים יזמה החברה תוכנית לשיפור איכות המים, באינדונזיה היא פעלה באמצעות קרן GAP לעזרה לנפגעי הצונאמי, במקסיקו היא הפעילה תוכנית למתנדבים קהילתיים וכו'.
Gap מציגה את אופן ההתמודדות שלה עם מציאות מורכבת, בה היא מנסה לבקר באופן שוטף את פעילות הספקים השונים שלה בכדי לראות שהם עומדים באמות המידה שהוגדרו עבורם, ובמקביל לתרום לפתרונות יותר כלליים ברמת המקרו, בכדי לעקור מן השורש בעיות יסוד שתורמות לתנאי העבודה הבעייתיים. החברה הגדירה ארבע דרכי התמודדות עיקריות עם הנושא: בקרה ומדידה, אינטגרציה של אמות המידה של החברה, שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים לטיפול בבעיות תנאי העבודה בתעשיית ייצור הבגדים ותקשורת – הגברת השקיפות בכל מה שקשור לנושא.
אלמנט חשוב בדו"ח הוא בדיקה עצמית של יעדים שהוגדרו על ידי החברה בדוחות קודמים וביצוע הערכה לגבי ההצלחה לממש אותם. בדו"ח הקודם, הגדירה Gap מספר יעדים לגבי שיפור תנאי העבודה אצל הספקים שלה במסגרת הפורמט המרובע
כל מה שתואר כאן היה למעשה הקדמה לפירוט דקדני שמובא ב-25 העמודים הבאים (עמ' 16-41). Gap מתארת בפרוטרוט כל מה שנעשה במסגרת הפורמט של ארבע דרכי הפעולה שהיא הגדירה. מרבית החומר מוקדש לביקורות שנערכו אצל הספקים - ניתן מידע מדויק לגבי כמה מפעלים עברו בהצלחה את הביקורת של החברה בכל איזור בעולם וכמה כשלו בה (15% מ-454 מפעלים), פירוט של ההפרות השונות שנמצאו בביקורת והשוואה לדו"ח הקודם. מתברר כי 70 ספקים כשלו בביקורת באופן כזה ש-Gap הפסיקו לעבוד איתם (לעומת 136 ספקים ב-2003). לאחר מכן, מובא סיכום של ההערכות שכתבו הגופים החיצוניים לגבי הביקורות של Gap אצל הספקים. בהמשך, מובא פירוט של פעילות החברה גם לגבי שלושת דרכי הפעולה האחרות.
עובדים:
את רובו ככולו של הפרק הזה אפשר לתמצת במשפט 'יש לנו עובדים נהדרים שאנחנו אוהבים ודואגים להם, וגם בעתיד נמשיך ונעשה את המקסימום על מנת שיגיעו אלינו האנשים הטובים ביותר'. מלבד זאת, Gap מציגה כמה פעולות שהיא נקטה בהם ב-2004, כמו הקמת מחלקה שתדאג להגדלת הגיוון (diversity) של העובדים ב-Gap, ולמעשה תדאג שגם למועמדים מקרב בני מיעוטים יהיה ייצוג בחברה. בנוסף, מובא פירוט של התנאים שלהם זוכים העובדים במסגרת מה ש-Gap מגדירה כ'גישה הוליסטית לתגמול', כמו בונוסים בהתאם לביצועים, ביטוח בריאות ותוכנית פנסיה.
פעילות קהילתית:
מלבד הכסף ש-Gap תורמת לארגונים ומטרות שונות (33 מיליון דולר ב-2004), היא שמה דגש על הפעילות ההתנדבותית של העובדים בחברה במסגרת ארגונים שונים ברחבי עולם. בפרק הזה מובאות דוגמאות לארגונים שונים שהעובדים פעילים בהם ומסופר מה בדיוק הם עושים שם, כמו התנדבות בבית חולים קנדי לילדים או עבודה בארגון ניו יורקי עם בני נוער משכבות מצוקה. בנוסף, Gap מספרת על פרוייקטים ייחודים שהיא היתה מעורבת בהם ב-2004 וגם אפשר למצוא כאן נתונים השוואתיים על מספר העובדים המתנדבים, מספר שעות ההתנדבות שהם נתנו וכספים שהם תרמו ב-2004 לעומת 2003 (עלייה של 232% במספר שעות ההתנדבות לדוגמא).
איכות סביבה, בריאות ובטיחות:
בפרק הזה החברה מתרכזת במספר נושאים סביבתיים בעייתיים שרלוונטיים לפעילותה, כגון שימוש באריזות, צריכת אנרגיה, פסולת ומחזור. מוצגות הפעולות שננקטו בכל תחום - כמו הקטנת צריכת האנרגיה בחנויות, שימוש בקריטריונים סביבתיים לבחירת ספקים בתחום האריזות, שימוש חוזר ומחזור מסיבי של אריזות קרטון ונייר (נעשה שימוש חוזר ב-10 מיליון ארגזי קרטון ב-2004) וכו'. הפרק גם עוסק בצעדים שננקטו בהגדלת הבטיחות של סביבת העבודה, שבאו לידי ביטוי בהקטנת מספר הפציעות הממוצע של העובדים ובשיפור במדדים מקבילים נוספים.
באופן טבעי, אפשר לראות שמרבית הדיווח של Gap מתרכז בנושא של שרשרת האספקה של המוצרים שהחברה מוכרת. היות וזה הנושא הבעייתי המרכזי מבחינת החברה וגם הסיבה העיקרית לביקורת ציבורית קטלנית של ארגונים חברתיים עליה, חשוב וגם נכון מבחינת החברה להתמקד בו ולחשוף בפני הקורא את הדרך שבה היא מתמודדת עם הנושא.
היכולת להיכנס לקרביים של נושאים בעייתים, להסביר איך מתמודדים איתם ולהציג אינדיקטורים רלוונטיים על ציר זמן השוואתי הם בסיס הכוח של הדו"ח הסביבתי-חברתי. החפירה בקרביים של החברה אמורה לסייע גם לחברה, בכך שהיא מחייבת אותה להתמודד עם בעיות, וגם ללקוחות ולציבור הרחב שמקבלים עוד מקור מידע חשוב בבואם להעריך את פעילות החברה ואם היא 'טובה' או 'רעה' ואולי איפה שהוא 'באמצע'.
המידע שמובא בדו"ח הוא חלק אינטגרלי ומהותי מהתמונה הגדולה של רוב החברות היום בעולם. ככל שהנושאים החברתיים והסביבתיים נהיים מהותיים יותר, הן ברמה הערכית והן ברמה הכלכלית/עסקית, כך אובד הכלח על התפיסה שראתה בדוחות הכספיים את חזות הכל ושגרסה כי הם נותנים את כל המידע הנדרש לבעלי העניין בחברה.
עם זאת, אסור להתעלם מכך שלדו"ח הסביבתי-חברתי יש עדיין מגרעות לא מעטות. עיקר הבעיה היא שלהבדיל מדוחות כספיים, כאן אין עדיין מסגרת דיווחית סטנדרטית ומוסכמת על הכל, שאפשר בעזרתה לבצע השוואה אמיתית בין חברות. זה עדיין לא דו"ח רווח והפסד או מאזן שמדברים באותה שפה, לא משנה עבור איזו חברה הם נעשו, וכך מהווים בסיס (כמעט) אובייקטיבי להשוואה. בנוסף, יש חשיבות להקפדה גדולה יותר על בקרה חיצונית של הדו"ח בידי גופים חיצוניים מוסמכים (משרדי רואי חשבון למשל), בכדי שציבור הקוראים יוכל לייחס רמת אמינות יותר גבוהה למה שכתוב ולא יחשוב שמדובר במריחה במקרה הטוב ו-greenwash מתוחכם במקרה הרע.
כך או אחרת, אין ספק שהמצב היום השתפר באלפי מונים לעומת המצב לפני מספר שנים והכיוון הוא רק קדימה – לשיפור מתמשך באחריות של החברות, בשקיפות ובמקצועיות של הדו"ח. בנוסף, אני מאמין שתוך מספר שנים הדו"ח ייהפך למרכיב חובה במסגרת הדיווחים הנדרשים מחברות במספר גדל של מדינות ברחבי העולם. שתי המגמות הללו יחזקו ויעמיקו את ההכרה בדו"ח החברתי-סביבתי כאחד הכלים החשובים והמשמעותיים במעבר מעולם עסקי שמתרכז בשורה תחתונה כספית בלבד לכזה שמציג במקביל תוצאות במישור הכספי, הסביבתי והחברתי.
רז גודלניק הוא כלכלן, בעל תואר שני במנהל עסקים, יועץ לשעבר לשר הפנים ועוסק בפיתוח עסקי של עסקים ירוקים בהווה. כתבות קודמות של רז גודלניק:
בנות כלאיים: מכוניות היברידיות - האם הן בכלל טובות לסביבה, מי בעצם קונה אותן (ולמה) והאם זה משתלם כלכלית
מידורי זה ירוק ביפנית: שילוב של מודעות, חקיקה ויוזמות עסקיות הופכים את ארץ השמש העולה למעצמה כלכלית-סביבתית. אז איך בעצם הם עושים את זה?
עצמאות ירוקה: המדינה חוגגת יומולדת 58, ורז גודלניק מאחל לה חמש משאלות ירוקות - בתקווה שיתגשמו עד חגיגות ה-59. ושיהיה במזל טוב.
מכונית פרטית, בבעלות משותפת: עסקי שירותי מכוניות משותפות החלו לצבור תאוצה באירופה ובאמריקה. בקרוב בישראל?
הפרח הלאומי של דרום אפריקה: שקיות הניילון הפכו כבר מזמן לבעיה עולמית. הנה גישות שונות להתמודדות עם המטרד המזיק
כתבות נוספות >>>
נא להמתין לטעינת התגובות
