שיח לוחמים
אולי אפשר היה לחסוך את כל הוויכוח המר והמפלג לגבי סירוב פקודה אילו הרב סדן היה מטיל את כל כובד משקלו כדי לדרוש שמשימת הגירוש הבזויה לא תוטל על צה"ל. עמנואל שילה, עורך העיתון בשבע, מגיב לאיגרת שפרסם הרב אלי סדן
חבל שהרב סדן חוטא בהכללה ומתעלם מן ההבדל שבין עמדת אנשי מערכת 'בשבע' לבין דבריהם של כותבים אורחים מהימין שבמת העיתון לא נעולה בפניהם - כפי שהיתה פתוחה גם לפני המחזיקים בדעתו של הרב סדן כשאלה בחרו לפרסם את דעתם אצלנו. חבל שהוא מטעה את קוראיו בציטוטים לא מדויקים מדברים שכתבתי, וחבל שאין הוא מבין את ההבדל בין מאמר פובליציסטי לבין סאטירה, שהגוזמה היא מרכיב מובנה בה. אף אחד לא כינה אצלנו את הרבנים הממלכתיים קורח דתן ואבירם, כפי שהרב סדן טוען.
אין זה המקום להגיב בהרחבה לטיעונים הרבים במאמרו הארוך, אך העובדה הבולטת לעין היא שאבי המכינות תוקף בכל כוחו את מי שמנסים להציע דרך להצלת ההתיישבות, בעוד הוא עצמו מטיל את כל האחריות על ריבונו-של-עולם. מעשית, מה שהוא מציע לנו זה להשלים עם חורבן ההתיישבות ולהאמין שנוכל לחזור ולבנות אותה שוב ושוב, כמו בגוש עציון. מעניין שמגורשי גוש קטיף, שהוא מתיימר לדבר בשמם, לא שעו לעצתו, והעדיפו לבנות את יישוביהם החדשים בתוך הקו הירוק ולא להסתכן בחורבן נוסף.
הרב סדן יוצא להגנתו של אלעזר שטרן, שנאלץ לבוא מאובטח לחתונה, אך שוכח להגן על כל אותם חיילים וקצינים שנרדפו נענשו והושפלו בהוראת שטרן רק משום שצייתו לפסק ההלכה של גדולי הדור. האלוף יאיר נווה, כמפקד המבצע בעמונה, היה אחראי למעשי זוועה שאפילו אל"מ (במיל') מוטי יוגב הזכיר בקשר אליהם את הביטוי 'פשעי מלחמה'. אבל הרב סדן, במקום לדרוש את התפטרותו, מוטרד בעיקר מזה שבתגובה לכך הפך נווה בלתי רצוי בבית הכנסת שלו.
חוששני שמה שעומד באמת מאחורי ההתקפה של הרב סדן זו ההכרה
אולי אפשר היה לחסוך את כל הוויכוח המר והמפלג לגבי סירוב פקודה אילו הרב סדן וחבריו היו מטילים את כל כובד משקלם כדי לדרוש שמשימת הגירוש הבזויה לא תוטל על צה"ל, או לפחות תובעים לשחרר כל חייל שמצפונו הדתי גוזר עליו שלא להשתתף בכך. צר לי על שבחר לשמור את כל התחמושת הרטורית רק לצורך מלחמות פנימיות.
ככל הנראה נגזר עלינו לנהל את המאבק הבא תוך חילוקי דעות בתוכנו. יש לקוות שהרב סדן ושותפיו לדעה ינהלו את הדיון הציבורי בהידברות הוגנת ומכובדת, ולא יבזבזו את כל מלאי אהבת ישראל שהם כה מנופפים בה רק על מהרסי ההתיישבות ומחריביה, אלא ישמרו משהו גם בשביל מי שהיו עד לא מזמן - וגם היום עדיין במידה רבה - שותפיהם לדרך.
עמנואל שילה הוא עורך השבועון "בשבע".