צורכים עולם: נייר
דברי דואר, מסמכים אריזות מוצרים - האנושות ממשיכה לדרוש עוד ועוד נייר. התוצאה היא כריתת יערות וזיהום אוויר ומים. הפתרון: מעבר לנייר ממוחזר או כזה המיוצר מהמפ ושאריות גידולים חקלאיים
במחצית האחרונה של המאה העשרים גדלה צריכת הנייר פי שישה בעולם כולו. ארצות-הברית, עם 331 ק"ג נייר לאדם, שמהווים בסיכומו של דבר 30% מצריכת הנייר העולמית, היא צרכנית הנייר הגדולה ביותר. בחישוב לפי ראש, יפן היא הבאה אחריה, עם 250 ק"ג לאדם. על אף שהומצא בתחילה כאמצעי תקשורת, משמשת מחצית מכמות הנייר בעולם הצרכני למטרה אחרת: אריזה. הנייר, שהפך ממצרך יקר המציאות למוצר חד-פעמי, תופס כיום חלק נכבד מפח האשפה המודרני, ומהווה כ-40% מהפסולת העירונית המוצקה בארצות מתועשות רבות.
מקור המלה האנגלית paper הוא אמנם בפפירוס, הגומא שנקצר, נחבט ונכבש כך שיוכל לשמש את המצרים הקדמונים לכתיבת הירוגליפים – אך מקור הנייר הסיבי המוכר לנו הוא בסין לפני פחות מאלפיים שנה.
במהלך אלפיים השנה האחרונות היו סמרטוטים וקנבוס (הֶמפ) חומרי-הגלם הנפוצים ביותר ליצירת נייר. תנ"ך גוטנברג, שתי הגרסאות הראשונות של הכרזת העצמאות האמריקאית וכל ההוצאות המקוריות של ספריו של מארק טוויין הודפסו על נייר קנבוס. רק ב-1850 המציא פרידריך גוטליב קלר הגרמני שיטה להפקת נייר מעץ. נדרשו עוד כמה עשורים, בהם פותחה הטכניקה בידי ממציאים אחרים ונמצאו דרכים לייצור המוני של נייר על בסיס עץ, עד שהפך העץ לחומר-הגלם המועדף לייצור נייר.
במאה העשרים ואחת קשה לנו להעלות על הדעת נייר שאינו מתבסס על עץ. ואכן, 93% מהנייר בימינו מקורו בעצים, וחמישית מיבול העץ העולמי מיועד לייצור נייר. עצים כרותים מספקים 55% מתצרוכת הנייר, 7% מגיעים ממקור שאינו עץ, ו-38% מנייר (על בסיס עץ) ממוחזר.
עצים בכל רחבי העולם מזינים את אספקת הנייר העולמית. היערות בארצות-הברית מספקים חלק נכבד מתוצרת זו, כ-30% ממנה, אך נתח זה הצטמצם בעשורים האחרונים, עם העלייה באספקת העצים מסין ומארצות מתפתחות נוספות.
גם ייצור הנייר בארצות-הברית השתנה. עם ההפחתה בכריתת העצים ביערות העתיקים בצפון-מערב ארצות-הברית, בחוף האוקיינוס השקט, עבר ייצור הנייר ליערות צעירים יותר בדרום-מזרח ארצות-הברית, פחות ידועים אך עשירים יותר מבחינה ביולוגית. יערות אלה מספקים כיום רבע מאספקת הנייר העולמית. יערות שניוניים מספקים 54% מכלל הנייר שמקורו ביערות-עד ברחבי העולם. יערות נטע-אדם, שנשתלו לרוב על אדמת יערות שבוראו לאחרונה, מספקים 30%, ואילו יערות עתיקים, רובם מצפון כדור-הארץ, מספקים את 16 האחוזים הנותרים.
תהליך הפיכת העץ לנייר מתחיל במנסרה, שם חותכים להבים מסתובבים את בולי העץ לשבבים בגודל אסימון או מטבע קטן. השבבים מועברים למפעלי נייר, שעשויים להימצא במרחק אלפי קילומטרים מהמנסרה. שם הם מעורבבים בכימיקלים שונים בתוך כבשנים שבהם מופעל עליהם לחץ גבוה.
התוצאה בשלב זה היא עיסה דייסתית. לאחר מספר שטיפות והלבנות נכבשת התערובת במכבש, ולאחר הייבוש מתקבלים גלילי הנייר הגדולים המיועדים לצריכה המונית. בסופו של התהליך, עשויה פיסת נייר אחת לכלול סיבים שמקורם במאות סוגי עצים שונים, שעברו אלפי קילומטרים בדרכם מהיער אל הצרכן.
ייצור הנייר צורך משאבים רבים מאוד. על-מנת לייצר טון נייר נדרש עץ במשקל כפול או משולש, וכן כמות גדולה של מים ואנרגיה. תעשיית הנייר העולמית היא צרכנית האנרגיה התעשייתית
מפעלי נייר אינם נמנים על זן השכנים הטובים: הם פולטים אדים רעילים, גורמים לזיהום אוויר ומים משמעותי ביותר ומייצרים פסולת מוצקה בכמויות גדולות. מפעלי נייר בעולם המתועש אמנם נקטו בצעדים מסוימים לניקוי תהליך הייצור והסביבה, אך במקומות אחרים בעולם הם ממשיכים לפלוט כמויות מחרידות של פסולת רעילה בלתי-מעובדת אל האוויר, האדמה ומקורות המים.
אנשים פרטיים ומוסדות יכולים לסייע בהפחתת הנזק שגורם הנייר במספר דרכים, החל משימת לב לנייר בו נעשה שימוש במשרד וכלה במִחזור קבוע ועקבי. המִחזור לא רק מציל את העצים מכליה. שימוש בנייר ממוחזר במקום בסיבי עצים כרותים לייצור נייר, מקטין את זיהום האוויר ב-74%, ואת זיהום המים ב-35%.
טיפול בפסולת של נייר המשמש לאריזה עשוי אף הוא להניב תוצאות חיוביות. גרמניה היא החלוצה בתחום זה. בשנת 1991 נקבעה במדינה זו תקנה המחייבת יצרני אריזות ומפיציהן לקבל חומרי אריזה משומשים, ובהם נייר, ולמחזר אותם. בשלוש השנים שלאחר מכן, קפץ אחוז הנייר הממוחזר בשוק הגרמני ל-54%, אחרי שדשדש במשך עשרים שנה בשיעור של 45%. בשנת 2003 אימץ פרלמנט האיחוד האירופי חוק שיחייב את הממשלות החברות בו להביא את שיעור הנייר הממוחזר בשווקיהן ל-60% עד שנת 2008.
תעשיית הנייר חוזרת, אם כי בקנה-מידה מוגבל, גם למקורה נטול העץ. כיום קיימים בשוק מספר סיבים חליפיים, מהקנבוס הישן והטוב, דרך אמברי (צמח עלוותי ממשפחת החלמיתיים), תוצרי-לוואי חקלאיים (קש שמקורו בדגן, הלקטי כותנה, קליפות בננה, קליפות אגוזי קוקוס ועוד) ואפילו שאריות ג'ינס. רבים מאותם סיבים חקלאיים מסוגלים לספק יותר נייר לדונם יבול מזה שמספקים יערות וחוות עצים, והם צורכים פחות קוטלי חרקים וקוטלי עשבים. כדי לייצר מהם נייר נדרשים פחות זמן ואנרגיה, משום שהם מכילים פחות עצה, חומר דמוי דבק שגורם לעצים ולצמחים לעמוד זקופים. בעתיד עשויים כמה ממקורות נטולי עץ אלה לחזור ולהפוך למשאבים חשובים לייצור נייר.
הפרק "צורכים עולם: מחשבים" מתפרסם בספר "צורכים עולם: תרבות הצריכה – הערכת מצב" במסגרת פרויקט Worldwatch ישראל. ניתן לרכוש את הספר בחנויות הספרים המובחרות.
ישראל הוא שיתוף פעולה בין מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית, מכון ירושלים לחקר ישראל
והוצאת בבל. מטרת הפרויקט לספק מידע אמין ומעודכן על מגמות סביבתיות וחברתיות בארץ ובעולם.
פרקים נוספים שפורסמו:
"צורכים עולם: מחשבים"
"צורכים עולם: שוקולד"
"צורכים עולם: שקיות פלסטיק"
נא להמתין לטעינת התגובות
