מכרה זהב
הכרייה הבלתי חוקית בישראל מגיעה להיקף של חמישה מיליון מ"ק בשנה. שדות חקלאיים הופכים למכרות קרקע. המדינה מפסידה עשרות מיליוני שקלים בתמלוגים. מבקר המדינה ממליץ להקים רשות כרייה ארצית כדי להתמודד עם הבעייה
"טרם הוסדרה חלוקת הסמכויות והאריות למתן ההיתרים לכרייה ולפיקוח על הכרייה בין משרד החקלאות לבין גורמים אחרים" כותב המבקרמיכה לינדנשטראוס בדו"ח מיוחד, שמצביע על כך כי המדינה מפסידה כספים רבים כתוצאה מכרייה בלתי חוקית משום שהתמלוגים שמגיעים לה לא משולמים.
המבקר מציין כי "במשרד החקלאות אין נוהל המסדיר את הליך הפניה של חקלאים שמבקשים לחפור בחלקתם והיו מקרים שועדות התיכנון המקומיות או מינהל מקרקעי ישראל נתנו היתרים לכריית קרקע מבלי להעביר את הבקשה לכרייה לגורמים המוסמכים".
עוד מימצא מדאיג של המבקר קובע כי בתקנות ובחוקים אין למעשה הגדרה כמותית שתאפשר הבחנה בין עבודות להכשרת קרקע לחקלאות ובין כרייה של ממש, מה שמאפשר לחקלאים רבים להפוך את הקרקע שברשותם לאתר כריה של ממש תחת מסווה של עבודות חקלאיות
בישראל כורים באופן בלתי חוקי סוגים שונים של מחצבים, החל מאדמת מילוי לגננות ולשימוש בחממות ועד לחומר שמשמש לסלילת כבישים. בסיור של אנשי מבקר המדינה באזור מעיליה מעלות תרשיחא שבגליל הצפוני הם מצאו שטחים חקלאיים שהוסבו לאתרי כריית אבן לצורך ייצור שיש. אחת הדוגמאות הבולטות לכרייה בלתי חוקית שמופיעה בדו"ח התרחשה בשטחי קיבוץ געש.
הכרייה, שנעשתה ביוזמת רשות הניקוז שרון, נועדה למנוע מגשמי החורף להציף שטחים באגן הקיבוץ. על פי התכנית שאושרה היה אמור הקבלן המבצע להעמיק בריכת ניקוז קיימת ולהעמיקה בכשלושה מטרים, היקף הכרייה שאושר לצורך כך היה 80 אלף מ"ק.
בפועל, גילו מפקחי יחידת המיכרות לתדהמתם, נחפרה במתחם בריכה ענקית באורך 100 מטרים, רוחב 70 מטרים ובעומק 25 מטרים - כלומר כרייה של 190 אלף מ"ק אדמה - פי שתיים ויותר מהמאושר.
אולם הקבלן החרוץ לא הסתפק בכך, והמשיך להרחיב את איזור הכרייה ו"הקים" בריכת ניקוז נוספת - ובסה"כ הוציא מהשטח מעל ל-300 אלף מ"ק אדמה יקרה. במקביל, מסתבר, הכשיר הקבלן אתר
גדול לאיחסון החול והכורכר הכולל מתקן לגריסת עפר, ציוד מכני כבד וחניון למשאיות. למעשה, קובע המבקר, הפרוייקט שנועד לפתור את בעיית ניקוז המים של קיבוץ געש הפך למפעל כרייה לא חוקי שמנצל כלכלית את משאבי הקרקע.
בתמונה: בור הכרייה בגעש. מסומן בשחור קו הכרייה המאושר. (הקליקו להגדלה)
צילום: מתוך דוח מבקר המדינה
"לא מדובר בפעילות חריגה"
על פי חישובי כמות הקרקע שהוצאה מהאתר מגלה כי הכרייה הבלתי חוקית עלתה למדינת ישראל בהפסד תמלוגים בשיעור של 5.25 מיליון שקלים, שלא לדבר על הנזק הסביבתי והנופי. מנכ"ל רשות הניקוז שרון, איתן בן-שאול, שאחראי על הפרויקט טען בפני מבקר המדינה כי לא ידוע לו על היעלמות כמויות חול ועפר גדולות מעבר למה שהוסכם עליו.
בן שאול הוא לא היחידי ש"לא יודע" מה התרחש בשדות קיבוץ געש. מה שמחמור לא פחות היא העובדה שמפקחי מינהל מקרקעי ישראל לא ניסו למנוע את הכרייה הבלתי חוקית - להיפך. מודדים של המינהל אומנם נשלחו למקום אך הממונה על הפיקוח במחוז מרכז קבע שהיקף הכרייה הוא 'רק' 188 אלף מ"ק (פי שתיים ויותר מהכמות המאושרת). מפקח נוסף קבע הערכה צנועה עוד יותר של 84 אלף מ"ק בלבד.
ומה לגבי אתר האיחסון והציוד הכבד שבו המשמש לניפוי הקרקע ושינועה? גם כאן קבע המפקח כי לא מדובר ב"פעילות חריגה".
"הקבלן, בהסכמה ובאישור של רשות הנקוז שרון, ותוך עצימת עין של הרשות המקומית ושל המינהל, כרה כמויות גדולות של אדמה שהיא נכס של המדינה", קובע מבקר המדינה בדו"ח וממליץ להקים רשות כרייה ארצית שתסדיר את הנושא ותאגד סמכויות המפוזרות כיום בין משרדי ממשלה שונים.
בתגובה לממצאי המבקר כתב הממונה המחוזי של מינהל מקרקעי ישראל כי "הסתמכתי על מודד מוסמך שהעריך את כמות הקרקע (שנכרתה א.א) ב-194 אלף מ"ק".
במדידות מאוחרות יותר נקבע לבסוף כי בגעש נכרו שלא כחוק 500 אלף מטרים מעוקבים של אדמה - הכל התחיל, להזכירכם, בהיתר לכריית 84 אלף מטרים מעוקבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
