אחמדינג'אד נשאר בלי תשובה
שבוע חלף מאז כתב נשיא איראן לבוש, אך הוא לא זכה לתשובה. בעולם קוראים לאגרת הולמת
בוושינגטון גוברים הקולות הקוראים לנשיא בוש להשיב ישירות למכתב ששלח לו נשיא איראן, מחמוד אחמדיניג'אד. המכתב, בן 18 העמודים שהגיע לוושינגטון, הינו התקשורת הישירה הראשונה בין הממשלות מאז המהפכה באיראן בשנת 1979. אך בוושינגטון משוכנעים כי מדובר בתעלול של הרגע האחרון של נשיא איראן, למשוך את זמן ההכרעה במועצת הביטחון של האו"ם.
נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש לא מצמץ והתעלם עד עתה לחלוטין מן המסר הישיר. מזכירת המדינה קונדוליזה רייס, ביטלה את ניסיון ההידברות, ואמרה בראיון לרשת הטלויזיה "פוקס" לפני מספר ימים כי "אין מדובר בניסיון הידברות רציני. המכתב לא מתייחס לבעיית הגרעין ולתמיכה של איראן בטרור", אמרה. רייס הוסיפה כי "אין למכתב הזה שום השפעה על פגישות ודיונים בנוגע לאיראן".
אולם בארה"ב מתרבים הקולות, הקוראים לנשיא בוש להתייחס למכתב ישירות, ולא להשאיר את הזירה לקולו של נשיא איראן. בממשל חוששים, כך מציינים פרשנים פוליטיים, שדיאלוג ישיר ילמד על לגיטימציה אמריקאית לאחת ממדינות ציר הרשע. "הם חושבים שדיאלוג משמעותו חולשה" אומר ריצ'ארד ארמיטראג', לשעבר סגן מזכיר המדינה, למגזין "טיים". מזכירת המדינה לשעבר, מדלן אולברייט אומרת מפורשות במהלך סוף השבוע כי עדיף לארה"ב להתמודד עם האיום הגרעיני באמצעות שיחות ולא "צחצוח חרבות. הדבר האחרון שארה"ב צריכה, היא פלישה לעוד מדינה".
גם הסנטור הרפובליקני, צ'אק הייגל, חבר בכיר בועדת יחסי החוץ של הסנאט אומר למגזין כי איננו "מבין מדוע ארה"ב אינה משתמשת בכל האופציות הדיפלומטיות עם איראן, החל משיחות ישירות. דיפלומטיה משמעותה לדבר".

נשיא ארה"ב בוש. יכתוב או לא יכתוב?. צילום: אי-פי אי-פי
מה כותבים לאחמדינג'אד?
גם מחוץ לארה"ב גוברות הקריאות למכתב תגובה: מזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, קרא ביום שישי לארה"ב להצטרף אל שולחן הדיונים ואף קנצלרית גרמניה, אנג'לה מרקל, אמרה זאת לבוש בשיחות פרטיות שערכה עימו בשבוע שעבר בוושינגטון.
אך רק אנשי ממשל קוראים לבוש לגשת לשולחן הדיונים. מומחים בכירים באקדמיה ואנשי ממשל לשעבר חושבים שיש להתייחס אליו ישירות. בכנס השנתי של מכון וושינגטון למזרח התיכון, בפאנל שאלות ותשובות בנוגע לאיראן, קרא ריצ'ארד האאס, נשיא המועצה ליחסי חוץ (הגוף האזרחי, אולי המשפיע ביותר על תחום יחסי החוץ בארה"ב) לנשיא בוש להשיב למכתב "ולאו דווקא גופו למכתב שכתב אחמדינאג'אד, אלא למכתב שבעצם לא הגיע".
האאס ציין כי האופציה הדיפלומטית היא היחידה
שיש לה סיכוי כיום. זאת כיוון שלגישה האמריקנית, הדוגלת בשינוי הממשל באיראן, אין סיכוי רב. בפני קהל רב של מומחים בתחום יחסי החוץ ומזרח תיכון ציין האאס כי "יהיה זה מגוחך אם הוא ייחזה כמי שיותר מעוניין בתקשורת מאשר ארה"ב".
"מה היית כותב במכתב לו אתה היית זה שעונה?", נשאל האאס והשיב כי הוא היה פונה גם לאליטות באיראן ומבהיר את ההפסד שאיראן יכולה לספוג מהמשך הדרך בה היא נוקטת כיום. "ארה"ב צריכה להבהיר את ההטבות שהיא יכולה להעניק וגם את העונשים, שיש תשלום לדרך הפעולה שלהם. אפשר להבהיר במכתב גם את החזון של יחסים טובים בין ארה"ב לאיראן". האאס הוסיף כי מכתב תשובה עשוי גם לסייע למזכירת המדינה לרכז סביב ארה"ב תמיכה בינלאומית למהלכים עתידיים.